פרשנות
מסיבת החטיפים והמשקאות המוזלים של ניר ברקת עוד תעלה לכם בבריאות
42% ממוצרי המזון בסל שהכריז משרד הכלכלה מזיקים ונושאים מדבקות אזהרה. משרד הבריאות צפוי לנסות לשנות את הרכבו. מוצרי שטראוס, שהעלתה מחירים בחדות בשנים האחרונות, הם 21% מהסל. ברקת: מברך על הצטרפות משרד הבריאות
סל המזון בן 100 המוצרים שהרכיב משרד הכלכלה לצורך קיום מכרז בין רשתות השיווק שיוזילו את עלותו, צפוי להשתנות, פחות מיממה לאחר ההכרזה עליו. כפי שנחשף באתר כלכליסט, לאחר הצגת הרכב סל הקניות על ידי שר הכלכלה ניר ברקת, פנה משרד הבריאות לברקת, בבקשה לשנות את הרכב מוצרים בסל. לדברי גורם המעורה בפרטים, ברקת הביע נכונות לעבודת מטה משותפת של שני המשרדים, לבחינת שילוב מוצרים בעלי ערכים תזונתיים חיוביים. "אין כוונה לכפות על הציבור מוצרים שהוא לא נוהג לצרוך, אבל בהחלט יש מקום לשלב בסל מוצרים שיש להם ערך תזונתי סביר", אמר אותו גורם.
משר הכלכלה ברקת נמסר: "משרד הבריאות, כמו משרדי ממשלה נוספים וגורמים רבים במשק, ביקש להצטרף לפרויקט. אנחנו שמחים על הצטרפות משרד הבריאות למהלך החשוב, שיביא בשורה מיידית להוזלת יוקר המחיה. בימים הקרובים נרחיב את מעגל השותפים למטרה חשובה זו".
מבדיקת הסל שפרסם משרד הכלכלה עולה כי מתוך 93 מוצרי המזון והמשקאות, 39 מוצרים (42% ממוצרי המזון) נושאים מדבקות אדומות שמתריעות על כמות גבוהה של סוכר, נתרן ושומן רווי. 22 מבין מוצרים אלו נושאים 2 מדבקות כל אחד, כך שהם מכילים גם סוכר וגם שומן בכמות גבוהה, או גם נתרן וגם שומן בכמות גבוהה. גם ב־54 המוצרים שאינם נושאים מדבקות אזהרה, יש לא מעט מוצרים שתרומתם לבריאות מוטלת בספק, כמו שקדי מרק, תרכיז ויטמינצ'יק, בירה ועוד.
6 חטיפים מלוחים, 14 מוצרי שוקולד
ברקת הסביר כי הסל נבנה על בסיס 100 המוצרים הנמכרים ביותר בשוק, בניכוי אלכוהול וטבק – למרות שהסל כולל שלושה סוגי בירה – בניכוי תוצרת טרייה שיש לשקול ובניכוי מוצרים שמצויים תחת צו הפיקוח על המחירים. אלא שהסל כולל גביע אשל המצוי תחת צו הפיקוח על המחירים. כמו כן, למרות שחלב רגיל מצוי תחת צו הפיקוח, יש בסל חלב שאינו מפוקח. זאת בשונה מקטגוריית הביצים, שכיוון שהמוצר המרכזי בה תחת פיקוח, לא שולבו בסל ביצים שאינן מפוקחות, למשל ביצי חופש.
בבחינה שערך כלכליסט לרשימת 200 המוצרים הנמכרים ביותר על פי נתוני סטורנקסט (ממנה יש לנכות מוצרים רבים שמופעים במספר מק"טים), ניתן למצוא פערים, שיכולים היו לחזק את סל המוצרים המוזל במוצרים חיוניים כמו כרעיים וחזה עוף טרי ארוז, דגי סלמון ארוזים ועוד. מהרשימה נעדרים גם דגנים מלאים, קטניות שונות, קמח וטחינה גולמית. אם היה משרד הכלכלה פועל בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות היה ניתן אולי למצוא דרך לשלב ירקות ופירות, במקום עשרות החטיפים המתוקים והמלוחים שבו.
במשרד הבריאות פעלו מאז 2016, על רקע מגיפת ההשמנה, לקידום חוק סימון מזון מזיק במדבקות אדומות, במטרה לצמצם את צריכתו. החוק נכנס לתוקף ב־2020, ולמרות זאת, הסל של משרד הכלכלה כולל עשרות מוצרים המסומנים במדבקות אדומות. גורמים במשרד הבריאות נחרדו לראות את הסל, שכמחצית מוצרי המזון בו הם מוצרים עליהם מוטבעת מדבקה המתריעה מפני סוכר, נתרן או שומן רווי בכמות גבוהה. הסל כולל 6 חטיפים מלוחים, 14 מוצרי שוקולד, חטיפים מתוקים ועוגיות, ממרחי שוקולד, בירה, משקאות ממותקים, משקאות אנרגיה ועוד.
88% מהמוצרים בסל – שייכים למונופולים
הפליאה על הרכב הסל נובעת גם מכך שהחל מ־2023, פעלו משרדי הבריאות והכלכלה במשותף לקידום סל מזון בריא. במסגרת זאת, פרסם משרד הכלכלה אחת לרבעון סל מוצרים בריאים, ששימש כלי להשוואת מחירים בין רשתות המזון, במטרה לעודד הורדת מחיר לצרכן. משרד הכלכלה ציין אז כי הסל ישמש ככלי מעקב נוסף עבור קובעי המדיניות במסגרת הפעילות הממשלתית להפחתת יוקר המחיה. למרות זאת, המכרז של משרד הכלכלה התעלם מהסל הבריא, וכאמור הרשימה שפורסמה התבססה על נתוני מכירות של מאה המוצרים הנמכרים ביותר, ללא שיקולי בריאות הציבור. ניתן להעריך כי בזמן הקרוב, משרד הבריאות ילחץ להוצאת חלק מהמוצרים המזיקים מהסל, ולשלב בו מוצרי מזון בעלי ערכים תזונתיים חיוביים.
בעיה מרכזית אחרת במהלך נוגעת לחיזוק המונופולים בשוק המזון. מקטע הספקים נמצא מאז ועדת קדמי, שהוקמה אחרי המחאה החברתית בקיץ 2011, כמקטע הריכוזי ביותר בשוק. למרות זאת, ולמרות שברקת קרא לפרק את המונופולים ואיים עליהם שיכניס את המוצרים שלהם לפיקוח, מתוך 100 מוצרים, רק 12 הם של ספקים שאינם מוגדרים בחוק המזון כספק גדול. 88 מוצרים בסל הם של ספקים שמוגדרים בחוק המזון כספק גדול. שטראוס, שהעלתה מחירים בחדות פעם אחר פעם בשנתיים האחרונות, היא המרוויחה הגדולה מהמהלך, עם 21 מוצרים ובהם שוקולד פרה, קפה טורקי וקפה נמס, שמחיריהם זינקו פעם אחר פעם. אחריה בדירוג נמצאות אסם עם 13 מוצרים, תנובה השולטת בשוק החלב ותחליפיו עם 13 מוצרים, החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל) עם 9 מוצרים, יוניליוור עם 7, סוגת עם 4, דיפלומט, סנו וחוגלה (קימברלי קלארק) עם 3 מוצרים כל אחת, טמפו, יפאורה, גד ואנגל עם 2 מוצרים כל אחת, וזנלכל, דין שיווק, נטו ושסטוביץ (כמפיצה), עם מוצר אחד. במשרד לא שילבו בסל מוצרים תחליפיים של חברות בינוניות וקטנות כמו כרמית המתחרה ביוניליוור ושטראוס בשוקולד, שניב שמתחרה בסנו וחוגלה במוצרי ניקיון ונייר, מחלבות רמת הגולן שמנסה להתחרות בתנובה, שטראוס וגד, או מיה המתחרה בסוגת.
המכרז שפרסם משרד הכלכלה, קובע כי רק רשתות שיווק עם 40 סניפים בפריסה ארצית יורשו לקחת חלק במהלך, שבמסגרתו יוכלו להציע מחיר לסל בן 100 מוצרים, שעלותו 1,472 שקלים. דרישה זאת, מובילה להדרת רשתות כמו חצי חינם ואושר עד, הנחשבת לאחת מהרשתות המוזלות ביותר בענף. התמריץ לרשתות משמעותי מאד, וכולל קמפיין פרסום בהיקף שנתי של 50 מיליון שקל. מדובר בסכום עתק עבור רשתות השיווק, ולא ברור האם משרד ממשלתי כלל יכול להעניק תמורה מסוג זה לרשת פרטית, ועוד בשנת בחירות.
