בלעדי
ההוצאה על מזון לתינוקות זינקה ב־44.2%, ואיתה הבקשות לסיוע
מחקר שיוצג בכנסת חושף: יחידת תמ”ל בישראל עולה כ־26.8 דולר לעומת 24.4 דולר בממוצע האיחוד האירופי. אחת הסיבות היא הריכוזיות החריגה בשוק שמשאירה את המחירים גבוהים ושולחת הורים לבקש תרומות
מתחילת המלחמה בעזה נרשמה בבנק החברתי למזון תינוקות עלייה של כ־30% בפניות לעזרה מצד משפחות שמתקשות לספק מזון בסיסי לילדיהן, בדגש על תרכובות מזון לתינוקות, שאין להן תחליף. כך עולה מניתוח שוק תרכובות המזון לתינוקות, שערך מרכז המחקר של הכנסת. יתר על כן, העלייה הזאת באה בהמשך לכך שגם במהלך 2023 נרשמה עלייה של כ־23% במספר התינוקות שקיבלו סיוע מהבנק החברתי, ביחס לשנה שקדמה לה.
הדו”ח הוכן לבקשת ח”כ נעמה לזימי, יו”ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים, לקראת דיון בנושא יוקר המחיה של משפחות צעירות. יצוין כי בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכלכלה על יוקר המחיה, נטען כי תרכובת מזון לתינוקות הפכה להיות המוצר הנגנב ביותר בסופרמרקטים, בשל חוסר יכולת כלכלית של הורים.
מדובר בקטגוריה ריכוזית במיוחד, הנשלטת על ידי מטרנה של אסם וסימילאק של אבוט. הריכוזיות מוסברת בעיקר מכך ששוק תרכובות המזון מושפע עדיין מהטראומה של מחדל רמדיה, שנרשם לפני למעלה משני עשורים. עם זאת, מהמחקר עולה סיבה נוספת ולפיה, אף שתנובה היא החברה היחידה שמייצרת אבקת חלב שמשמשת רכיב מרכזי בתרכובות המזון לתינוקות, חברת אסם נסטלה, יצרנית מטרנה, קבעה סטנדרטים חמורים לייצור, ובהם כמות חומרים ופילטרים ועובי צינורות, שאבקת החלב שמייצרת תנובה לא עומדת בהם ואילו יבוא של אבקת חלק בכשרות מהודרת ניתן לרכוש רק ברפתות באוקראינה ובפולין. לעומת זאת, אבקת מי גבינה של חברת בעמק, שבבעלות תנובה, עומדת בסטנדרטים, אלא שמחיר אבקת מי גבינה מושפע בעקיפין מהפיקוח על משק החלב וכמות ייצור הגבינות מושפעת מכמות החלב הגולמי שנקבע מראש על ידי מועצת החלב.
נתוני המחקר חושפים את הנטל הכלכלי על הורים צעירים: ב־2025 המחיר ליחידת תמ”ל בישראל עומד על 26.8 דולר לעומת 24.4 דולר בממוצע האיחוד האירופי. מדובר בפער של כ־11%, שבשילוב הילודה הגבוהה יחסית בישראל, מעלה את משקל ההוצאה על תמ”ל של משקי בית צעירים בהשוואה לאירופה.
בשנת 2025 היו בישראל כ־183 אלף לידות ולהערכת עורכי המחקר, ההוצאה הממוצעת של משק בית עם תינוק עד גיל שנה על מזון לתינוקות נאמדת ב־5,476 שקל בשנה, המתבססת על מכפלה של המחיר הממוצע שעומד על כ־60 שקל לאריזת 700 גרם, בהנחה שתינוק צורך יחידה מדי ארבעה ימים.
מסקר שערך משרד הבריאות על מצב התזונה והבריאות בקרב תינוקות בני 12-9 חודשים עלה כי 76.7% מהתינוקות צרכו תמ”ל באופן קבוע מאז חזרתם מבית היולדות, אם כהשלמה להנקה ואם כהזנה בלעדית, 74.6% בקרב האוכלוסייה היהודית ו־83.4% בקרב האוכלוסייה הערבית. על השיעור הגבוה של הזנת תינוקות בתרכובות מזון ניתן ללמוד גם מכך שבשנים 2025-2019 ההוצאה החודשית על מזון לתינוקות עלתה ב־44.2%. באותה תקופה מספר הלידות עלה רק ב־0.4% וההוצאה הכוללת של משקי בית על תמ”ל עלתה ב־68.8% ל־1מיליארד שקל ב־2025 בהשוואה לכ־593 מיליון שקל בשנת 2019. מנתונים אלו עולה, כי השינוי החד בהוצאה של משקי הבית על תמ”ל נובע פחות מגידול כמותי במספר התינוקות ומעלייה במחיר, ויותר משינוי בדפוסי הזנת תינוקות לטובת שימוש בתמ”ל.
בשנת 2025 פועלות בישראל שלוש חברות שמספקות שלושה מותגי תחליפי מזון לתינוקות: מטרנה של אסם נסטלה, סימילאק של חברת אבוט ונוטרילון שמייבאת טבע. לשם ההשוואה, בגרמניה ישנם 10 מותגי תמ”ל ובארה”ב שמונה.
ב־2013 הוכרז שוק תחליפי המזון בישראל כשוק שבו קיימת קבוצת ריכוז, וב־2014 נחתם עם מטרנה וסימילאק צו מוסכם שלפיו, בין היתר, יהיו רשאיות לשלם לבית החולים החושפים את הורי הילודים למזון, רק אם בית החולים יאפשר לכל ספק תמ”ל להציע בו את מוצריו. הצו תרם לכך שנתח השוק של מטרנה וסימילאק ירד מ־98% ב־2012 ל־79% השנה, אך עדיין מדובר בשוק ריכוזי. ניסיונות של שופרסל ומדיצ’י מדיקל בשנים האחרונות להיכנס לתחום כשלו.
מנתוני המחקר עולה, כי בעוד מדד מחיר מזון לתינוקות עלה בשנים 2025-2022 באיחוד האירופי ב־24.6% ובממוצע גוש היורו בכ־19.3%, העלייה בישראל היתה 5.7% בלבד. סיבה העיקרית לפער היא הזינוק במחירי האנרגיה באירופה שייקרו מאוד את הייצור.
