בדרך למחסור בחלב בחגים: היבוא לא צפוי להתרומם בזמן
צו הפטור ממכס ליבוא חלב עליו חתם שר האוצר נכנס אתמול לתוקף בניסיון להתמודד עם המחסור הצפוי; אלא שבענף מעריכים שהרשתות לא יצליחו לבנות קו יבוא חלב בחודש שנותר עד לראש השנה; הצדדים מאשימים זה את זה בכשלון, אך מסכימים כי זהו רק פרומו למאבק רחב יותר על רפורמה
בדרך למחסור בחלב בתקופת החגים, כל הגורמים בשוק מאשימים זה את זה בכישלון המסתמן לספק את המוצר החיוני לאזרחי ישראל. אחרי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי יחתום על פטור ממכס ליבוא חלב ניגר כמענה למחסור "וכחלק מהמאבק ביוקר המחיה", האוצר פרסם תזכיר להערות הציבור שעליו יכלו הגורמים הרלבנטיים בענף החלב להגיב עד אתמול בצהריים. בתזכיר הודיע האוצר כי הפטור יינתן לתקופה של חצי שנה עד סוף פברואר 2026, "במטרה שיבוא החלב הניגר יהיה כדאי מבחינה כלכלית עבור היבואנים".
אלא שלכלכליסט נודע כי לשימוע לא הוגשו התייחסויות מהמחלבות הגדולות – תנובה ושטראוס – וגם לא מקמעונאים כגון רמי לוי, שניסה לייבא חלב בסיבוב קודם. מי שכן הגישה את התנגדותה היא מועצת החלב שמציעה להרחיב את קווי הייצור של חלב בפיקוח במקום פתיחת היבוא, וכן מבקשת לתקן את טיוטת הצו שהפיץ האוצר כך שתקופת היבוא תוגבל עד 7 שבועות במקום למשך חצי שנה וכמות היבוא תוגבל עד 7 מיליון ליטר חלב לשתייה.
הצו נכנס לפיכך לתוקף אתמול בצהריים, אך גורמים בענף החלב אמרו לכלכליסט שלהערכתם הרשתות לא יצליחו לבנות קו יבוא חלב בפרק הזמן הקצר שנותר עד לראש השנה. כך שאם יהיה יבוא חלב, הוא יהיה אחרי החגים. כלומר, אחרי שבעיית המחסור האקוטית תהיה מאחורי אזרחי ישראל.
חלב מגויים? הקשיים שמערימה הרבנות
במשרד האוצר טוענים כי העובדה שיהיה מחסור בחלב בחגים מלמדת שהשוק המתוכנן בעולם החלב הוא כישלון. במועצת החלב סבורים מנגד שהמחסור בחלב מלמד על כך שעל האוצר להשקיע יותר בענף החלב המקומי ולא לגרור רגליים בייקור החלב המפוקח. שני הגורמים גם יחד מפנים אצבע מאשימה לכיוונה של הרבנות הראשית שלא הציעה דרך הלכתית להשתמש בחלב שנחלב על ידי גויים בימים של חגי תשרי, ובדו"ח מבקר המדינה מ־2023, בכלל סבורים שאפשר לפתור חלק מהבעיה באמצעים טכניים־ביורוקרטים כמו הארכת חיי המדף של החלב, ושיפור של העברת נתוני ייצור בין המחלבות.
בניגוד ל־2021, אז העיסוק הציבורי בנושא המחסור בחלב החל אחרי ראש השנה, הפעם העיסוק בנושא החל כחודש וחצי לפני ראש השנה, מה שאף תרם להעמקת המחסור בשל החשש הציבורי מפניו.
הטריגר הישיר למחסור הנוכחי הוא לוח השנה העברי, שבו ראש השנה חל בימי שלישי. בשנים כאלו, יום כיפור יחול ביום חמישי, וחג ראשון של סוכות ושמחת תורה יחולו גם הם בשלישי. שנת תשפ"ו (2025) תהיה שנה כזו. המשמעות היא שהמחלבות מאבדות ימי עבודה רבים. הרבנות אומנם מאפשרת לחלוב את הפרות על ידי גויים גם בימי החג, זאת בשל שיקולים של צער בעלי חיים, אך הרבנות לא מאפשרת לשנע את החלב אל המחלבות ולהפעיל את המחלבות בימי החג, גם על ידי גויים. אם כי לא ברור האם נבחנו לעומק פתרונות הלכתיים המאפשרים להפעיל מפעלים בשבת כשחלק מהמפעל בבעלות של גוי, ונחתם חוזה המבהיר כי רווחי הפעילות בשבת מיוחסים לגוי.
אם הנושא היה רק לוח השנה העברי, היה אפשר במידה רבה להתייחס אל הסוגיה כחד־פעמית, שכן השנים הבאות שבהן יחול ראש השנה בימי שלישי, יהיו רק בעוד 20 שנה ויותר, בשנים 2045, 2048 ו־2052. ספק רב האם במדינה כמו ישראל שבה יש אתגרים קריטיים בהרבה, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, נכון להשקיע כעת משאבים בפתרון של מחסור מזערי (6 מיליון ליטר הם כ־0.3% מהתוצרת המקומית השנתית) שלא צפוי להתרחש עד ל־2045.
אבל למעשה, כלל הצדדים מעוניינים להדגיש את המחסור הנוכחי, ולנצל אותו לצורכיהם. באוצר הביעו שביעות רצון רבה מכך שהפתרון שנבחר למשבר הנקודתי הצפוי הוא יבוא ללא מכס, ומכך שהיוזמה לכך הגיעה מכיוונו של שר החקלאות אבי דיכטר. מבחינתם, זו הוכחה לכך שהניסוי הכושל למחצה של יבוא החלב ב־2023 הוא בעצם הצלחה. במהלך 2023 היה מחסור בחלב המפוקח (מחסור שנבע ממחסור בייצור בשל אי־כדאיות כלכלית), סמוטריץ' פתח את שוק החלב ליבוא, אך רק רמי לוי בחר לייבא חלב בכמות קטנה למדי. רבים תפסו את המהלך ככישלון, כי הוא לא פתר את המחסור. אך באוצר מסבירים כי המהלך הוכיח שניתן לייבא חלב. באוצר גם ניצלו את הכישלון של המהלך הקודם כדי לשפר עמדות. אם בפעם הקודמת יבוא החלב ללא מכס היה מוגבל לשלושה חודשים בלבד, הרי שהפעם הכוונה היא לאפשר לייבא חלב ללא מכס למשך חצי שנה, וללא שום מגבלה על הכמות. זאת כדי שהדבר "יהיה כדאי עבור היבואנים". ככל שיבוא החלב יתבסס יותר, יהיה קל יותר לאוצר בבוא היום לצמצם את התכנון בענף החלב.
מנגד, במועצת החלב מבינים היטב שההצעה הנוכחית היא יותר מאשר פתרון נקודתי למשבר חגי תשרי השנה, ובמכתב תגובה על טיוטת הצו לביטול המכס כתב איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב: "פתיחה גורפת של יבוא חלב שתייה מחלישה את יצרני החלב והמחלבות בישראל. פתיחת היבוא מעבר לתקופה נדרשת וללא הגבלת כמות אינה מידתית ועשויה לפגוע ביצרני החלב".
מבחינת שניידר, היבוא צריך להיות מצומצם בהרבה לתקופה של שבעה שבועות בלבד, ולכמות של 7 מיליון ליטר בלבד. עם זאת, גם שניידר מבקש לנצל את המחסור הנקודתי הזה, ומציע כי "לטווח הארוך יש להרחיב את קווי הייצור של החלב בפיקוח מחירים".
שניידר הסביר לכלכליסט כי הוא מעוניין שהמדינה תממן השקעות בדרך זו או אחרת כדי להרחיב את קווי הייצור. לטענתו, יש צורך בהרחבה של קווי הייצור הללו גם מטעמים של ביטחון מזון. לעומת זאת באוצר טוענים כי ביטחון מזון מושג על ידי פתיחת קווי יבוא מקבילים, ועל ידי חדשנות ותחרות.
פרומו למאבק על הרפורמה בענף
גם בענף החלב וגם באוצר מבינים שהמאבק הנוכחי על היבוא הוא פרומו למאבק גדול יותר על הרפורמה בענף החלב. הרפורמה המתוכננת צפויה לבטל לגמרי את המכסות שיש כיום לבעלי הרפתות, כלומר כל אחד יוכל להקים רפת ולמכור חלב. הרפורמה הזו כמובן מקוממת את ענף החלב שיש הסבורים בו כי "מחירי החלב בארץ יקרים בגלל המע"מ והכשרות ובגלל שמדינות אחרות מסבסדות את מחיר החלב".
ומה יקרה בפועל? אף שבאוצר מתעקשים שהפעם יהיו מספר שחקנים שיבחרו לייבא חלב, בשטח זה עוד לא נראה קרוב.
מבחינה עקרונית, השחקן שאמור להיות המוטרד ביותר מיבוא החלב הוא תנובה, שכן תנובה אחראית על כ־72% ממכירות החלב המפוקח בישראל. אלא שתנובה היא גם יבואנית של מוצרי חלב. בשלב זה אומרים בתנובה כי "אין לנו כוונה לייבא חלב".
כך, אזרחי ישראל צריכים לקחת בחשבון שייתכן שיהיה מחסור בחלב במהלך חגי תשרי, וכי מאחורי הדיונים על המחסור בחלב ועל יבוא החלב מחו"ל מסתתר שוב ויכוח שגרתי בין האוצר לבין החקלאים, האם ואיך ניתן להקטין ולצמצם את התכנון של ענף החלב.
