סגור
חיפוש

ראיון כלכליסט
“לא נחסל את הרפתות, אבל צריך להגדיל את הדרכים לייצור מזון”

בזמן שהעולם דוהר לפיתוח בשר אמיתי ללא פגיעה בחיות, המיזם הישראלי ביומילק מתקדם לעבר ייצור מתורבת של חלב פרה וחלב אם. המייסדת: “אני מודעת לאיכות התזונתית שבמוצרי חלב; מצד שני אני ערה לבעיה האנושית של שימוש בבעלי חיים לצרכי ייצור מזון, ויש לי חמלה על בעלי החיים האלה"

המודעות הגוברת לפגיעה בבעלי החיים ולזיהום הסביבתי שיוצרים המשקים התעשייתיים תדלקה בשנים האחרונות את המירוץ לפיתוח בשר מתורבת, שקיבל הד תקשורתי עולמי. פעילות שפחות זכתה לכותרות, אך מהפכנית באותה מידה, היא פיתוח חלב בקר מתורבת. ענף זה נשלט כיום בעיקר בידי שתי חברות, Turtle tree labs האמריקאית וביומילק (Biomilk) הישראלית.
ביומילק הרחיבה את שדה המחקר שלה גם לחלב אם, ורק בחודש שעבר קיבלה לכך את אישור ועדת הלסינקי. המחקר ייערך בתמיכת בית החולים בילינסון, שבו ביומילק תדגום חלב אם מ־50 נשים מיניקות לאחר לידה. את החלב הזה תעביר ביומילק למעבדות שלה במטרה לפתח תאים המייצרים חלב אם, ובעצם להפיק את רכיביו העיקריים, חלבון ושומן. היעד העסקי הוא לחדור עם המוצר הזה לשוק תחליפי החלב, מה שעשוי להיות מהפכה נוספת.
1 צפייה בגלריה
מימין תומר אייזן ופרופ' נורית ארגוב ארגמן ביומילק
מימין תומר אייזן ופרופ' נורית ארגוב ארגמן ביומילק
מימין תומר אייזן ופרופ' נורית ארגוב ארגמן מביומילק
(צילום: אוראל כהן)
בשלב ראשון השאיפה של החברה, שלאחרונה החלה להיסחר בבורסה, היא לחבור לאחת מיצרניות תחליפי החלב הבינלאומיות ולשלב בפורמולות שלהן את החלבון והשומן שהיא תפיק, ולא למכור מוצר עצמאי. "ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא להיניק תינוק במשך חצי שנה", מסבירה אחת ממייסדות ביומילק וסמנכ"לית הטכנולוגיה פרופ' נורית ארגוב־ארגמן, שהיא גם חוקרת חקלאות באוניברסיטה העברית. "מעט נשים בימינו מסוגלות לעמוד בהנחיות האלה מכל מיני סיבות. מכיוון שרוב התינוקות בעולם יצרכו בחצי השנה הראשונה של חייהם גם פורמולה של תינוקות, יש צורך מאוד משמעותי לייצר תחליפי חלב שמספקים לתינוק את מה שחלב האם מספק. אנחנו יודעים כיום שיש הבדלים בהתפתחות מערכות החיסון והעיכול ואפילו בהתפתחות הקוגניטיבית בין ילדים שצרכו תחליפי חלב לבין ילדים שינקו".
יצרניות תחליפי החלב יטענו שזו הפעלת לחץ על נשים להיניק.
"עדיין כשמסתכלים על עשרות אלפי בני אדם במחקרים, רואים הבדלים בין תינוקות שינקו לכאלה שצרכו תחליפים. רואים שינויים בסיכוי לפתח אלרגיות שונות. בפגים, חלב אם יכול להציל חיים. יש פער גדול שלא תמיד אפשר לגשר עליו עם הטכנולוגיה, אז המטרה שלנו היא לאפשר לייצר חלב־אם במעבדה. כשהאמא מיניקה תינוק, החלב שלה משתנה לאורך ההנקה, משתנה עם הגיל של התינוק, ומשתנה בשעות השונות של היום. אם נייצר חלב־אם במעבדה, הוא יוכל לקרב את תחליפי החלב לתינוקות לדבר האמיתי. אנחנו צופים אימפקט מאוד משמעותי על התעשייה הזאת".

לא צריכים פרה

ביומילק פועלת כאמור בשתי זרועות: תחום החלב ותחום חלב־אם. שני השווקים הללו הולכים ומתפתחים, כי כיוון שבעוד הביקושים למוצרי חלב עלו, ההיצע הולך ויורד. שוק מוצרי החלב מגלגל בעולם כ־650 מיליארד דולר בשנה ועד 2024 הוא צפוי להכפיל עצמו למעל טריליון דולר, ושוק תחליפי החלב לתינוקות מגלגל בעולם 50 מיליארד דולר בשנה ועד שנת 2025 הוא צפוי להגיע ל־98 מיליארד דולר.
"אי אפשר להגדיל את מספר הפרות כי זה מזיק לעולם, ואי אפשר להגדיל את תפוקת החלב של הפרות הקיימות כי לפרה יש הגבלה, ולא מצאו טכנולוגיות שמאשפרות לפרה להפיק יותר חלב ביממה", מסביר תומר אייזן, מנכ"ל ביומילק. "אז יש אלטרנטיבות. אנחנו מספקים את הביקוש למוצרי חלב לכלל הציבור הגלובלי ללא הזדקקות לפרה, שהיא הגורם המעכב. לנו אין בעיה של שטח, מים, זיהום אוויר, אין בעיה באיכות החיים של בעל החיים. כבר היום המכסה של הפרות היא מעל ההגיון הסביר ומבינים שאם נוסיף עוד פרות נפגע באיכות הסביבה גם בשימוש בקרקעות, גם בגזים שהן פולטות וגם המים שהן צורכות".
הטכנולוגיה שלכם עשויה להעלים את הרפתות לחלוטין?
אייזן: "יהיו רפתות, אבל באיזון ובהיגיון כלכלי, ויכול להיות שבעוד מספר שנים לא נצטרך יותר רפתות. האג'נדה שלנו היא לעבוד עם החברות בשותפות. הפתרונות הקיימים בשוק כיום לא יכולים לספק את האלטרנטיבה של חלב עם הערכים התזונתיים שלו. אנחנו עוזרים לציבור לקבל את אותו חלב בלי פגיעה בסביבה והוא מבוקר ומיוצר במעבדה”.
ארגוב־ארגמן: "זה ברור שתעשיית המזון מבעלי חיים צריכה להתחיל לחשוב על פתרונות נוספים. אנחנו לא הולכים לחסל את הרפתות בעולם ואני לא חושבת שזה נכון, אבל צריך להגדיל את הרפרטואר של הדרכים שיש לנו כדי לייצר מזון, ואנחנו פה כדי לתת מענה בתחום החלב".
אתם עדיין לוקחים תאים מהפרה. זה לא כרוך בסבל?
אייזן: "אנחנו צריכים רק את התא מתוך העטין של הפרה, וברגע שהתאים אצלנו אנחנו מגדלים אותם במעבדה, אבל אנחנו גם מפתחים טכנולוגיות שיעזרו לנו להתרחק יותר ויותר מהעטין. ככל שנתקדם עם הטכנולוגיות שלנו, ההזדקקות לתאים עצמם תהיה מינורית ונגדל אותם אצלנו".
מה היתרון שלכם על פני חברות בינלאומיות שמפתחות מזון מתורבת?
ארגוב־ארגמן: "רוב החברות בשוק מתמקדות בייצור חלבון. החלבון הוא אחד הרכיבים הכי יקרים לגוף שלנו והמוצרים שמכילים חלבון בריכוז גבוה הם מוצרים יקרים. אבל תעשיית החלב מתמודדת בשנים האחרונות עם חוסר בשומן בחלב ולא בחוסר בחלבון. זה מוביל למחסור במוצרים בעלי תכולה גבוהה של שומן. רואים את החוסרים הללו בכל השווקים באירופה, ויש רצון להבין כיצד אפשר להגדיל את ייצור השומן בפרות, כי לשומן של החלב יש הרכב ומבנה ייחודיים, שאין דומה לו בשום מזון אחר. כדי לעשות חמאה או גבינות שמנות כמו ברי וקממבר, חייבים שומן פרה.
"היתרון שלנו זה שאנחנו מתעסקים בשאלות האלה במעבדה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית כבר למעלה מעשר שנים. היום, התוצאות והידע שלנו משמשים כדי לייצר יותר חלב במעבדות. זה ברור שתעשיית המזון מבעלי חיים צריכה להתחיל לחשוב על פתרונות נוספים. אנחנו לא הולכים לחסל את הרפתות בעולם ואני לא חושבת שזה נכון, אבל צריך להגדיל את הרפרטואר של הדרכים שיש לנו כדי לייצר מזון, ואנחנו פה כדי לתת מענה בתחום החלב".
הכוחות החזקים של חברות תחליפי החלב ויצרניות החלב לוחצים עליכם?
“יש עניין גדול בביומילק בכל מה שאנחנו עושים, בכל הסקטורים שאנחנו מתעסקים בהם, גם בחברות תחליפי החלב וגם בקרב יצרניות החלב הרגיל. גם חברות המזון הגדולות מבינות שהן מתמודדות מול אתגרים משמעותיים. גם הציבור הרבה יותר מודע ויותר מתעניין בתהליכי ייצור של כלל המזונות. מעבר להיבט התזונתי, יש היבט של משאבי טבע ושמירה על הסביבה ועל בעלי החיים. התעשייה מבינה את זה לגמרי.
“אנחנו מספקים אלטרנטיבה שתאפשר לייצר חלב ולגשר על פערים שקיימים בתעשייה כמו למשל המחסור בשומן חלב שמוביל למחסור בחמאה. כשיש מחסור בשומן, המחלבות בוחרות איזה מוצרים לייצר והאם לנתב את השומן שיש להם למוצרי פרימיום שהרווח עליהם גבוה יותר, או למוצרים מסובסדים שהרווח עליהם נמוך יותר. אנחנו יכולים להוות עוד צינור שמייצר את הרכיבים שחסרים לתעשייה”.
אתם חוששים להתנגדות מצד קמעונאיות שבעצמן מייצרות מוצרי חלב תחת מותג פרטי?
אייזן: "המוצרים שלנו יהיו מוצרי פרימיום. אחד המוצרים שאנחנו מתכננים להוציא זה סופר מילק — חלב שיכיל את כל הרכיבים הכי חשובים לגוף במהלך היום. אדם שישתה בבוקר סופר מילק בבקבוקון אישי יקבל את המנה היומית האישית שלו בערכים תזונתיים. אני מאמין שב־2023 יהיה מוצר כזה על המדף ונייצר אותו עם אחת המחלבות הישראליות. בדקנו התכנות עם היצרניות המקומיות. יש גם קמעונאים גדולים ששואפים להשקיע בביומילק, אז הם לא יעצרו את כניסת המוצרים. זה לא עוד חטיף שיהיה על המדף, אלא חלב שהוא מוצר בסיס".

כניסה מהירה לבורסה

ביומילק מכוונת ברבעון האחרון של 2021 להוציא למעבדה חיצונית בלתי תלויה את הרכיבים שהיא מגדלת בתחום חלב־האם, במטרה שתתן אבחנה אם יש בו את כל הרכיבים שצריכים להיות בחלב־אם: חלבון, שומן ולקטוז. במידה וכן, זה יהיה מבחינת ביומילק אישור שאותם תאים שגודלו במעבדה יודעים לייצר את הרכיבים המשמעותיים ביותר. אסטרטגיית החברה היא להיכנס ב־2023 עם רכיבים ספציפים לפורמולות הקיימות בשוק, בשיתוף פעולה עם אחת החברות הגדולות בעולם.
מנכ"לית אבוט לשעבר יעל רבהון טימור מייעצת לכם. זה מעיד על שיתוף פעולה עתידי עם יצרנית סימילאק?
אייזן: "השאיפה היא לשתף פעולה עם אבוט וזו הסיבה שהכנסנו את יעל, כי יש לה הבנה עמוקה בכל הנוגע לתחליפי חלב־אם. היא השיקה את סימילאק בישראל והיא מבינה את צרכי השוק והאתגרים שיש בו. אבל שיתופי פעולה יכולים להיות גם נסטלה או רקיט בנקיזר (שמחזיקה בבעלות על מיד ג'ונסון, יצרנית תחליף החלב Enfamil – א"י)".
לאחרונה מוזגתם לתוך השלד הבורסאי פנטזי נטוורק. במה הכניסה לבורסה עזרה לכם?
אייזן: "פנטזי נטוורק חיפשה ליצוק תוכן ומהות משמעותית לפעילות שלה, חברה שתביא סיפור גדול. הם הבינו את הפוטנציאל הגלום בביומילק והתהליך היה מאוד מהיר. בתוך ארבעה חודשים של משא ומתן התמזגנו. בתוך תהליך המיזוג, חיפשתי משקיעים אסטרטגים שישקיעו בביומילק, ואחד הגדולים שבהם היה אבן ניומן (מבעלי המניות ברשת מקס סטוק – א"י) שהשקיע דרך החברה הפרטית שלו 4 מיליון שקל. משקיע גדול נוסף הוא ראובן שליסל מבעלי ליימן שליסל שהשקיע קרוב ל־4 מיליון שקל באופן פרטי. אני יכול להגיד שיצרניות חלב גדולות מתעניינות בהשקעה בחברה. בורסה היא פלטפורמה מדהימה לחשוף את ביומילק לכל העולם. ביום אחד אתה מקבל הכרה בינלאומית. יש לנו יכולת עכשיו לגייס כסף לחברה והציבור יבין את הערכים האדירים שהחברה הזו יכולה להביא לעולם, ובהתאם ישקיע ויתמוך".
כמה כסף גייסתם עד כה?
"30 מיליון שקל. 90% מהכסף הולך למחקר ופיתוח, גיוס עובדים טובים, וקניית מכשור מתקדם על מנת להגיע כמה שיותר מהר לתוצאות שאנו מכוונים".
מאחורי החברה עומדת הזדמנות עסקית, או אידיאולוגיה?
ארגוב־ארגמן: "האידיאולוגיה שלי היא לאכול כמה שיותר מוצרי חלב. בבית שלי אוהבים מאוד מוצרי חלב, אני מודעת לאיכות התזונתית שבמוצרי חלב וחשוב לי שהילדים שלי יצרכו חלב. מצד שני אני ערה לבעיה האנושית של שימוש בבעלי חיים לצרכי ייצור המזון עבור בני אדם, ויש לי חמלה על בעלי החיים האלה. אבל אני גם מבינה שבני אדם בייתו לפני עשרת אלפים שנה בעלי חיים לצרכים שלהם.
“זה לא משהו חדש או מודרני של אנושות בת זמננו. אני פועלת לקדם גם מחקרים בתחום רווחת בעלי חיים. חלק מהמחקר היומיומי שמתבצע אצלנו בפקולטה בחקלאות של האוניברסיטה העברית עוסק בשאלה כיצד להקטין את מספר בעלי החיים בתעשייה ולדאוג לרווחה שלהם".