רוכשי "מחיר למשתכן" בנס ציונה תובעים 20 מיליון שקל מאפריקה ישראל בשל עיכוב במסירה
244 רוכשי דירות בפרויקט "סביון ואירוס" טוענים לעיכובים קיצוניים במסירת הדירות ודורשים פיצויים מהחברה היזמית. החברה טוענת כי מלחמת חרבות ברזל היא הסיבה לעיכוב
244 רוכשי 137 דירות בפרוייקט "סביון ואירוס" בנס ציונה, הגישו אתמול תביעה בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, לפיצוי של כ-20 מיליון שקל מהחברה היזמית-אפריקה ישראל. לטענתם, החברה הבטיחה לרוכשי "מחיר למשתכן" שהדירות ימסרו בנובמבר 2024, ולרוכשי השוק החופשי, בפברואר 2025. עם זאת, "מועדי המסירה הנקובים בחוזי המכר חלפו לפני חודשים רבים, וחלפו גם תקופות ה"גרייס" הנקובות בחוזי המכר ובחוק המכר, והדירות טרם נמסרו תוך שאפריקה ישראל דוחה פעם אחר פעם את מועדי המסירה".
פרוייקט "סביון ואירוס", ממוקם בשכונת נאות יוסי שבו. שכונה חדשה בכניסה הצפונית של נס ציונה. בפרויקט נבנות כ-216 דירות ב-6 בניינים בני 9 קומות. כ-162 דירות נמכרו במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן". ע"פ דוח הרבעון הראשון לשנת 2025 של אפריקה מגורים, מועד רכישת הקרקע של פרוייקט "סביון ואירוס" הוא 2018. מועד תחילת הבנייה חודש יוני 2022, ומועד סיום הבנייה המשוער, 2025. שיעור הרווח הגולמי הצפוי הוא 8%. סכום נמוך משמעותית מממוצע הרווח בפרוייקטים האחרים של החברה הניבנים בימים אלה, העומד על 30%.
בכתב התביעה של הדיירים, עליו חתום עו"ד גדעון גולדשטיין נכתב: "אפריקה ישראל מתעלמת מהפגיעה הקשה מנשוא בתובעים עקב האיחור במסירת הדירות ודחיית מועד המסירה פעם אחר פעם למועד לא ידוע ולא סופי. לא מדובר רק בנזקים כלכליים, אלא גם בהשלכות רוחביות כגון העדר אפשרות לרישום ילדי התובעים למוסדות חינוך, קושי בהתנהלות מול משכירי הדירות שאותן שוכרים התובעים ועד כדי רוכשים שנאלצו לפנות את הדירות שאותן שכרו ולעבור חזרה לבית הוריהם, שכן הרוב המוחלט של התובעים הינם רוכשי דירות מחיר למשתכן והמשמעות היא שהם 'חסרי קרקע ביעוד מגורים' דהיינו הדירה שרכשו במסגרת הפרויקט הנה דירתם היחידה ואין להם חלק בדירות אחרות למגורים".
עוד עולה מהתביעה, שאפריקה ישראל לא שילמה עד היום תשלום פיצוי עקב הדחייה במסירה. יש לציין כי החברה שלחה לתובעים ב-1.7.2025 מכתב עדכון לפיו בכוונתה להתחיל לשלם, ורק לרוכשי מחיר למשתכן, פיצוי לתקופה של חודש אחד החל מיום 15.8.2025. עם זאת, לטענתם, החברה לא פרטה מה סכום הפיצויים, על בסיס מה חושבו ומה המועד העדכני למסירת הדירות.
ע"פ חוק המכר, שתקף למועד רכישת הדירות בתוכנית מחיר למשתכן, 60 יום של איחור בהשלמת הדירות ומסירתן מזכה את התובעים בפיצוי בלא הוכחת נזק בסכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5, לתקופה של 8 חודשים.
ללי-עוז בנון, שמרכזת את קבוצת רוכשי מחיר למשתכן בפרוייקט, טענות רבות כנגד אפריקה ישראל: "זה התחיל בזה שהתוכניות של אפריקה לא תאמו את דרישות עיריית נס ציונה: המרפסות היו קטנות מדי, לא היה מחסן לכל דירה ולא היה חדר דיירים. אחרי זה, אפריקה הגישו בקשה להקלת שבס כדי לקבל עוד דירות ולהגדיל את הרווח שלהם. המשמעות היתה עיכוב של יותר משנה מזמן הזכייה ועד קבלת היתר הבנייה. עוד לפני המלחמה הבחנו בדישדוש בעבודות בפרוייקט, אבל, אחרי ה-7 באוקטובר העבודה נפסקה לגמרי, למרות שבאתרים סמוכים העבודה התחדשה. אנחנו לא עוטף עזה ולא קריית שמונה, ולכאורה לא היתה בעיה". בנון מציינת כי כבר למעלה מחודש אין עבודות באתר, עקב סיכסוך בין אפריקה ישראל והקבלן המבצע-מ.ג.א.ד בניין והשקעות.
לדבריה של בנון, "ההשלכות הן הרסניות. יש בינינו כאלה שגרים בשכירות ולא חידשו את ההסכם כי חשבו שיכנסו לדירה. מדובר במשפחות עם 3 ילדים שנאלצות להצטופף אצל ההורים, או לחפש משהו זמני, במחיר גבוה. אני עצמי משלמת משכנתא ושכירות בגובה של 15,000 שקל, והסכום הזה הוא בערך הממוצע אצלנו. מעבר לכך, רוב האנשים הם לא בני המקום, ואין להם מושג מה יהיה עם הילדים. לרשום אותם לנס ציונה, או להמשיך במקום אחר".
מחברת אפריקה ישראל נמסר: ״ענף הבנייה בישראל חווה תקופה מאתגרת כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. אנו עושים את כל מה שניתן בכדי להקל על הרוכשים ונמצאים איתם בקשר שוטף בכדי לצמצם נזקים. כבר בשבועות הקרובים הם יזומנו לפרוטוקולי מסירה ראשונים, כמו כן הודענו על תחילת הליך פיצויים שיחל. הגשת תביעה לא משנה את הפעילות שלנו והיא מיותרת".
עו"ד צליל חודאדי ממחלקת הליטיגציה במשרד נגבי כהן מסרה לכלכליסט, כי בתקופה האחרונה יש שינוי בעמדת בתי המשפט ביחס לעיכובים הנגרמים בשל מלחמה: "בעבר, הפסיקה כלל לא הכירה במלחמה בישראל כאירוע 'כוח עליון' המזכה בפטור מפיצויים, מהטעם שמצב מלחמה בישראל הוא לעולם צפוי. גם כיום מגמת הפסיקה היא שמלחמה אינה מילת קסם, והמבחנים עודם נוקשים: על מנת להתגונן בטענת סיכול ולהיות זכאי לפטור ממתן פיצוי בשל מלחמה, על הקבלן להוכיח קשר סיבתי קונקרטי בין המלחמה לבין העיכוב, וזאת באמצעות ראיות, כגון יומני עבודה ועדויות. אולם, מלחמת חרבות ברזל היא אירוע חריג במשכו ובהיקפו, וכן בהיותו בלתי צפוי, אשר גרם לטלטלה של ממש בענף הבנייה בישראל, לרבות בשל מחסור בפועלי בניין זרים, היעדר האפשרות להתקדם בבנייה נוכח איום הרקטות וכן גיוס מילואים נרחב.
"ואכן, לאחרונה אנחנו עדים לניצוצות ראשוניים של ריכוך בפסיקה – הקבלן עדיין נדרש להוכיח קשר סיבתי בין המלחמה לבין העיכוב, אולם דומה שרף ההוכחה מרוכך יותר. מדובר באיחורים קטנים יחסית, שנידונו בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בדיני הראיות. אולם, לא מן הנמנע כי גישה זו תחלחל גם לתביעות הנידונות בערכאות גבוהות יותר".
