הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מסתערים על דמי הכיס של הילדים
הדור הצעיר כבר לא שבוי של הבנק של אמא ואבא, וחברות הפיננסים מבינות שמי שלא ייצר חוויה דיגיטלית מגיל 8 — יפסיד את הלקוח הבוגר. הפועלים מקדים את שאר הבנקים עם פלטפורמה חינמית, פייבוקס מציעה ארנק דיגיטלי עם דמי מנוי וריבית אטרקטיבית וחברות האשראי גוזרות קופון על טעינה. כלכליסט עושה סדר
אל הוואקום שהמדינה הותירה בכל מה שקשור לחינוך פיננסי בסיסי לילדים ונוער, לאט־לאט נכנסים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. בשבוע שעבר הודיע בנק הפועלים על השקת אפליקציה לילדים מעל גיל 8 בשם "פועלים ג'וניור". מה כוללת אותה פלטפורמה, מה האלטרנטיבות בענף ואילו עוד מוצרים פיננסיים נמצאים על המדף עבור הדור הצעיר? כלכליסט עושה סדר.
ככלל, ניתן כיום לפתוח חשבון בנק בגיל 14 בהינתן אישור הורים, ולהחזיק בכרטיס חיוב מוגבל — כרטיס תשלום מיידי, המוגבל לרכישות בישראל בלבד ובהיקף עסקאות מצומצם, ורק אם יש כסף בחשבון. אך הוראות אלו, שגובשו כדי להגן על הדור הצעיר, אינן עונות על הצורך של הורים וילדים לכלים דיגיטליים לניהול כסף, וכאן נכנסות החברות הפיננסיות.
לפני שניכנס לפרטים כדאי להצביע על כך שמדובר במגמה מעניינת, כי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הם המרוויחים המיידיים מאוריינות פיננסית נמוכה. ככל שהציבור נכנס למינוס עמוק יותר בבנק, או משתמש במוצרים משוללי כל היגיון כמו "אשראי מתגלגל", כך שורת הרווח של המערכת הפיננסית גדלה. אך ניכר שהחברות מזהות את הביקוש הגדל לפתרונות לילדים, ודאי נוכח תהליכי הדיגיטציה בעולם הפיננסי, וכן המודעות לכך שהדור הצעיר לא יהיה כבול תודעתית בהכרח לבנק של הוריו, כמו בדורות הקודמים, ולכן בוחרות לקדם מוצרים לילדים שעדיין יהיו רווחיים עבורן, גם אם פחות רווחיים מבורות פיננסית.
הפועלים
אפליקציה שההורה מתקין
בנק הפועלים לא המציא את הגלגל, אפילו רחוק מכך, והמוצר שלו הוא בסופו של דבר כרטיס נטען עם אפשרויות מעקב אחר הכסף עבור הילד, אך המהלך שלו בכל זאת בולט ביחס לבנקים המסורתיים האחרים: כל הורה יכול להתקין את הפלטפורמה לילדיו ולנהל אותה דרך האזור האישי שלו בבנק, להזמין כרטיס נטען ללא דמי כרטיס שמאפשר טעינת כספים ללא עמלות עד 2,500 שקל, לעקוב אחר השימוש בכרטיס ולפתוח חסכונות או פיקדונות.
2 צפייה בגלריה
האפליקציות של פייבוקס (מימין) והפועלים. מפגש ראשון של ילדים עם פיננסים
(צילום: בנק הפועלים, PayBox)
המשמעות היא שעבור שימוש בסיסי אין עלות לכרטיס, אך במקרים של רכישה במט"ח, למשל, תיגבה עמלת מט"ח סטנדרטית שלרוב עומדת על כ־3%. כחלק מהמהלך, הבנק מאפשר להורים להפקיד עבור הילדים חיסכון בפיקדון ייעודי המציע ריבית קבועה של 4% לשנה לתקופה של חצי שנה עבור סכומים של עד 30 אלף שקל, כאשר הפיקדון ניתן לפירעון בכל יום. בנוסף, האפליקציה כוללת תכנים פיננסיים להורים ולילדים הנוגעים לשיח על כסף ולניהול כסף.
פייבוקס
הראשונה להציע ארנק לילד
מי שהקדימה את בנק הפועלים היא אפליקציית התשלומים פייבוקס, ששייכת לבנק דיסקונט. בסוף 2024 השיקה החברה את PayBox Young — ארנק דיגיטלי לילדים מעל גיל 8. עבור עלות חודשית של 4.9 שקלים לחודש, הורה עם כרטיס אשראי דיגיטלי של פייבוקס יכול לפתוח Box – מעין חשבון עו"ש בסיסי עם ילדו — שאליו יכול ההורה להעביר כסף ולקבוע מגבלות סכום על תשלום בודד או על סך התשלומים בחודש. הילד, בהינתן שיש לו טלפון חכם, יוכל לשלם, להעביר ולקבל כסף מכל אחד ולהפקיד עצמאית לחיסכון נושא ריבית. ניתן גם להנפיק לילד כרטיס אשראי פיזי, אך אז העלות החודשית תעמוד על 7.9 שקלים. פייבוקס משלמת על היתרות ריבית שנעה בין 1% ל־6% — למי שהיקף השימוש בכרטיס אשראי שלו עולה על 2,000 שקל.
כרטיסי אשראי
נטענים וחסימת שירותים
בעוד הפועלים יצר מעין אפליקציית תשלום וחיסכון, ופייבוקס פיתחה ארנק דיגיטלי, שלוש חברות כרטיסי האשראי החלו להציע בשלוש השנים האחרונות כרטיסי אשראי ייעודיים לילדים: נטענצ'יק של ישראכרט, My Cal ו־MyMax. כרטיסים אלו לא כוללים העברות כסף או ריבית על הכסף הטעון בכרטיס, אך ניתן להנפיקם ללא מגבלת גיל (אם כי נדרש מספר טלפון שאינו זהה לטלפון של ההורה) וההורה יכול לעקוב אחר השימוש. בנוסף, ישנם שירותים שחסומים אוטומטית לשימוש כגון הימורים, שירותי ממשלה, קריפטו ודלק. במקרה של מקס וכאל, ניתן גם לקבוע הוראת קבע — כלומר דמי כיס שנטענים באופן קבוע מדי זמן.
המגבלה החשובה ביותר שצריך להכיר היא שהורה שמעוניין להזמין כרטיס לילדו, צריך להיות בעצמו בעל כרטיס אשראי באותה חברה, מכיוון שהכרטיסים נטענים ישירות מכרטיס האשראי של ההורה, בדומה למצב בפייבוקס.
בשונה מפייבוקס שגובה דמי כרטיס חודשיים, כאן התשלום הוא לפעולה: מקס גובה שקל לטעינה, כאל 2.9 שקלים וישראכרט 3.5 שקלים, כשסכום טעינה מקסימלי נע בין 1,500-1,000 שקל. על פניו מדובר בעמלה נמוכה, אך כשחושבים על טעינה בסכומים קטנים – שמאפיינת את הצרכים של ילדים ונוער, מדובר בעמלה מצטברת גבוהה יחסית. אם הורה מעוניין לדוגמה לטעון 50 שקל, הוא ישלם עמלה של לפחות 2% מהסכום.
בעולם
מסחר במניות וחינוך פיננסי
אך בשורה התחתונה, גם אם הצטרפות בנק הפועלים מהווה חדשות טובות ביחס להכרה של הבנקים בצורכיהם של הורים וילדים — עדיין מדובר במוצרים בסיסיים יחסית לאלו שקיימים בעולם. בשוק הפיננסי העולמי, המוצרים הללו כבר מזמן עזבו את תקופת האבן והפכו לפלטפורמות חינוכיות מקיפות, המבוססות ברובן על דמי מנוי חודשיים קבועים למשפחה ולא על עמלות טעינה. כך, למשל, הסטארט־אפ האמריקאי Greenlight מאפשר להורים (תמורת כ־6 דולרים בחודש) להנפיק כרטיסים לעד חמישה ילדים, אך החידוש המשמעותי הוא השילוב של שוק ההון: הילדים יכולים לחקור ולרכוש "שברי מניות" של חברות שהם מכירים, כאשר כל פקודת מסחר דורשת אישור דיגיטלי של ההורה בזמן אמת. חברת GoHenry הבריטית הוותיקה, שמוזגה לאחרונה לתוך ענקית ההשקעות האמריקאית Acorns, מציעה מודל של "Money Missions" — סדרה של סרטונים, משחקים וחידונים מותאמי גיל; ככל שהילד משלים יותר משימות לימודיות על מושגים כמו אינפלציה או ריבית דריבית, הוא משחרר פיצ'רים באפליקציה ומקבל תגים דיגיטליים.
השכלול העולמי מציג גם פתרונות דיגיטליים מתקדמים בהרבה בכל הנוגע לשליטה ולתגמול. בעוד בישראל חברות האשראי מסתפקות בחסימה גורפת של ענפים כמו הימורים, בענקית הפינטק האירופית Revolut (המציעה חשבון נוער חינמי המקושר להורה) ניתן לחסום רכישות אונליין ספציפיות, למנוע משיכת מזומן מכספומטים או לקבוע תקרת הוצאה יומית בלחיצת כפתור, לצד אפשרות של הילדים לפצל חשבונות בינם לבין עצמם.
סטארט־אפ בולט נוסף הוא Modak האמריקאי, שמציע כרטיס ויזה חינמי לילדים המבוסס על גיימיפיקציה מלאה: הילדים מרוויחים נקודות על ביצוע מטלות או השלמת אתגרי אוריינות פיננסית, והנקודות הללו מומרות באופן אוטומטי לדולרים אמיתיים הנטענים לכרטיס. באופן אירוני, דווקא מדינת ישראל שמובילה כשיאנית הלידות בעולם המערבי, משאירה את ההורים שלה מאחור עם מוצרים בסיסיים.
