סגור
רהט  בדואים נגב
בדואים ברהט. "מדובר בתוכנית נישול אלימה" (צילום: עמית שעל)

רמ"י אישרה תוכנית לבדואים בנגב: הסדר תמורת הכרה בבעלות - או הפקעה

לפי התוכנית שתחל כפיילוט, מי שיסרב להסדר יאבד את הקרקע, שתועבר לתושבי הכפרים הלא מוכרים. המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב: "סיכויי היישום אפסיים. לחוק הבדואי כוח רב יותר מלכל תוכנית כפייה, וללא שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה דבר לא יקרה" 

מועצת מינהל רמ"י אישרה הבוקר את מתווה משרד התפוצות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. התוכנית תחל כפיילוט בחמישה יישובים ותציב לבדואים אפשרות: הסדרה תמורת הכרה בבעלות, או הפקעה. כלומר, מי שיושב על קרקע ויש לו תביעת בעלות עליה ולא יגיע להסדר עם המדינה בתוך זמן קצוב - הקרקע תופקע. המתווה כולל מנגנון תמורות מדורג, שבמסגרתו שיעורי הפיצוי יורדים בהתאם להתקדמות. התוכנית אושרה על ידי ועדת השרים לענייני החברה הבדואית, בראשות ראש הממשלה נתניהו, במאי 2025.
לפי נתוני רשות האוכלוסין מיולי 2023 ונתוני הלמ"ס מדצמבר 2022, בנגב מתגוררים כ-300,000 בדואים, כ-30% מהם ביישובים לא מוכרים. לפי דברי ההסבר להצעת המחליטים: עד כה נחלה הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים הצלחה מוגבלת ביותר בניסיון להגיע להסדרי פשרה עם תובעי בעלות - ובחלק מהיישובים מעל 70% מהשטחים אינם מפותחים ולא ניתן לממשם לייעודם.
לפי ההצעה, בדואי שיסרב להגיע לפשרה - שטח תביעת הבעלות שלו ייגרע מהקו הכחול של תוכנית המתאר של היישוב. במקרים מסוימים תוכל המדינה להפקיע את הקרקע. לשטחים שיתפנו בתוך היישובים המוכרים יועברו תושבי הכפרים הלא מוסדרים.
שר התפוצות עמיחי שיקלי: "לאורך שנים נוצר מצב שהמדינה מתכננת יישובים ובשל תביעת הבעלות אינה מסוגלת לאכלס או לפתח כראוי. רפורמה זו נוגעת בלב הבעיה - תביעת הבעלות - ותוביל לראשונה להתיישבות של בדואים מהפזורה על תביעות בעלות בתוך הקווים הכחולים".
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב ולשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "זה מעט מדי ומאוחר מדי - אם לא תהיינה לרשות הבדואים סמכויות רחבות על הקצאת קרקע, אכיפה, רשות רישוי וכלי תכנון ייעודיים, נמשיך לראות הסדרה חלקית שגידול האוכלוסייה גובר עליה".
האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי פנו שלשום ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל חיים כץ וביקשו שלא לקיים את הדיון: "המתווה נועד לכפות על אזרחים בדואים לוותר על תביעות בעלות היסטוריות באמצעות מנגנון לחץ חסר תקדים. הפיצוי עומד לכל היותר על 25 אלף שקל לדונם לפני הפחתות, ובמקום בעלות בקרקע חלופית המדינה מציעה במקרים רבים קרקע בחכירה בלבד".
המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב: "מדובר בתוכנית נישול אלימה המגלמת הרעת תנאים קיצונית. אישור התוכנית הוא ברכה לבטלה - סיכויי היישום אפסיים. ללא שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה דבר לא יקרה. אנו קוראים למדינה לעסוק בעיקר: צמצום הפער של פי 56 בהקצאת אדמות - 28 דונם לתושב יהודי בהתיישבות הכפרית לעומת חצי דונם לתושב בכפרים הבדואיים".