המדינה נכנעה לעתירת התושבים: עליית הארנונה בירושלים תידחה ותתפרס על פני שנים
בעקבות עתירת 13,000 בעלי דירות, הממשלה מבטלת את החלטת עיריית ירושלים להעלות ארנונה ב-140% לבניינים שאוכלסו אחרי 2020. ההעלאה תיעשה באופן מדורג והעירייה תחזיר עשרות מיליוני שקלים לתושבים שכבר חויבו. העותרים: "מדובר בהישג אדיר"
המדינה החליטה לדחות את עליית תעריף הארנונה בירושלים - עליה החליטה העירייה - וזו תיפרס על פני מספר שנים, ע"פ אזור הארנונה בו מצויה הדירה. כך עולה מתשובת המדינה לבג"ץ בעקבות עתירה שהגישו בחודש מרץ שני תושבי ירושלים, יאיר בן הרוש ונתן נפי, באמצעות עו"ד ד"ר מתן גוטמן ועו"ד ניר פרידמן, בשם 13,000 בעלי דירות, נגד החלטת עיריית ירושלים לשנות את תעריף הארנונה ב-140% לבניינים שאוכלסו אחרי שנת 2020. המדינה כותבת בתשובתה כי בהתאם יושבו לאותם בתי אב בין מאות לאלפי שקלים.
בחודש מאי 2024 החליטה ועדת הכספים של עיריית ירושלים ליזום הוספה של סיווג חדש המכונה "דירות חדשות" לצו הארנונה לשנת 2025. העניין אושרר ע"י מועצת העיר והועבר וקיבל את אישור הממשלה. משמעות השינוי בפועל היה שניתן יהיה לגבות על כל דירה בעיר, גם בשכונות מוחלשות וגם במזרח העיר, שנבנתה אחרי שנת 2020, תעריף א'. כלומר, את התעריף הגבוה ביותר - 145 שקל למ"ר.
"יובהר כי לא מדובר במקרי שוליים, אלא באלפי נישומים שנפגעו בצורה קשה בעקבות האישור החריג. לפי הנתונים שיש בידי העותרים כ- 7,000 נישומים עברו בעקבות האישור החריג מאזור ג' לאזור א', כלומר הארנונה שלהם עלתה בטווח שבין 43% עד 67%; כ-2,600 נישומים עברו בעקבות האישור החריג מאזור ד' לאזור א', כלומר הארנונה שלהם עלתה בטווח שבין 63% עד 132%. עוד כ- 5,500 נישומים עברו בעקבות האישור החריג מאזור ב' לאזור א', כלומר הארנונה שלהם עלתה בטווח שבין 10% עד 34%. יש להביא בחשבון כי בכל מקרה הארנונה עלתה בשיעור העדכון של 5.29%, כך שהעלייה באישור החריג מגיעה לשיעורים אסטרונומיים של כמעט 140%", נכתב בעתירה.
עורכי העתירה המחישו בדוגמאות את האבסורדיות של המהלך: כך למשל, בבניינים שעברו תמ"א 38 ברח' בוליביה 4 בקריית יובל משלמות הדירות החדשות בקומות העליונות תעריף של אזור א' והדירות הקודמות בבניין משלמות תעריף של אזור ג'. פער של כ-70% בין דירות באותו הבניין. דוגמא נוספת היא של משפחה שגרה בדירה שניבנתה ע"י החברה הממשלתית "דירה להשכיר" בשכונת קריית יובל, ונאלצת לשלם ארנונה לפי אזור א', למרות שהיא מתגוררת בשכונה המסווגת כאזור ג'.
עוד נכתב בעתירה, "זהו מבחן של איזון של תועלת מול נזק. במסגרת מבחן זה ברור הוא כי העלאה בתעריף בעשרות אחוזים בשנה אחת פוגעת בצורה קשה מאוד באלפי נישומים בשכונות מוחלשות ואינה עומדת ביחס מידתי לתועלת הכלכלית שצומחת לעירייה בסך כ- 15 עד 45 מיליון שקל לשנה, כפרומיל מתקציב העתק של עיריית ירושלים העומד על סך של כ- 15 מיליארד שקל".
כאמור, המשיבים לעתירה, שהינם שר הפנים, שר האוצר ועיריית ירושלים, הודיעו היום כי "על רקע הגשת העתירה התקיים שיח בין ב"כ השרים עם הגורמים הרלוונטיים במשרדי הפנים והאוצר, וכן עם ב"כ העירייה. בעקבות השיח האמור, גובש מתווה לפריסה מדורגת של שיעור ההעלאה בארנונה שאושרה במסגרת האישור החריג". במילים אחרות, ההעלאה תיעשה באופן מדורג, ותתפרס על פני מספר שנים. עם זאת, מבנים שבנייתם הסתיימה אחרי ינואר 2025, יחוייבו בארנונה לפי תעריף א'. בשל כך העירייה תחזיר עשרות מיליונים ל-13,000 בעלי דירות שכבר חוייבו ושילמו.
יאיר בן הרוש, שעומד מאחורי העתירה סיפר לכלכליסט שאת הכסף לעתירה, 60,000 שקל, הוא השיג בקמפיין מימון המונים. לדבריו: "מבחינתנו מדובר בהישג אדיר. מעבר להכרה בצורך בהדרגתיות, אנחנו מצפים ששאר הטענות שלנו יתקבלו. כלומר, לא יהיה מצב שבניינים בשכונות מזרח ירושלים, בגילה או קרית יובל, ישלמו תעריף א' כמו ברחביה או ארנונה". בן הרוש הוא יו"ר ועד עובדי בנק ישראל.
מעיריית ירושלים נמסר: "בדיאלוג שנערך במסגרת ההליך המשפטי בבג"ץ שהגישו התושבים, הוסכם לפרוס את יישום העדכון על פני מספר שנים, בהתאם לאזורי החיוב השונים. הפריסה המדורגת מאפשרת מצד אחד לשמור על מדיניות עדכון אזורי החיוב, החיונית להמשך פיתוח התשתיות והשירותים בעיר, ומצד שני לבצע את ההתאמה באופן מאוזן והדרגתי לטובת התושבים. ההחלטה הוגשה לבית המשפט על ידי המדינה, ועל דעת עיריית ירושלים".
