ראש עיריית סכנין: "האלימות בחברה הערבית מתחילה ממחירי הקרקעות"
על שרי הממשלה אמר מאזן גנאיים בכנס בנושא להתחדשות עירונית בחברה הערבית: "יש לנו שרה - מאי גולן שרוצה לקחת 2.5 מיליארד שקל מתקציב הפיתוח של החברה הערבית ושר לביטחון לאומי שלא נותן לי ביטחון ולא בטיח"
"פרויקטים שמתאימים למגזר היהודי לא מתאימים למגזר הערבי, הקרקעות כאן הן פרטיות וצריך לתכנן באופן שונה. כשאני מגיע לחו"ל, בכל עיר בעולם העיר העתיקה היא מוקד תיירות, רק אצלנו זה מקום לממכר אמל"ח וסמים. במרכז העיר אין לנו אפילו חנייה ושטחים ירוקים, כשפנינו למשרדי הממשלה לסיוע הם השיבו בשלילה", כך אמר אתמול (ד') מאזן גנאיים, ראש עיריית סכנין ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, בכנס הראשון להתחדשות עירונית בחברה הערבית של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית וארגון אלביאדר.
גנאיים אמר בהמשך כי להיעדר הפיתוח חלק משמעותי מהמתח והאלימות המתפרצת בחברה הערבית, "אנחנו רוצים שאנשים יחיו בכבוד, מאיפה נובעת האלימות בחברה שלנו? זה מתחיל במחירי הקרקעות – דונם אדמה עולה 6 מיליון שקל, הצעירים רואים את זה ואומרים למה לי לעבוד בשכר נמוך, זה לא יוביל לשום מקום, הם יעדיפו לירות ולרצוח בשביל יותר כסף".
גנאיים התייחס גם לשרי הממשלה, שלדבריו דואגים רק להרחיב את השסע והפערים עם החברה הערבית, "היום יש לנו שרה - מאי גולן שרוצה לקחת 2.5 מיליארד שקל מתקציב הפיתוח של החברה הערבית, שר לביטחון לאומי שאמור לתת לי ביטחון ולא נותן לא ביטחון ולא בטיח, מירי רגב ועוד שרים בממשלה עושים לובי פוליטי נגד הרחבת שטח השיפוט בחברה הערבית כדי שלא נהיה סכנה ליישובים היהודיים והשר סמוטריץ' מאשים אותנו שאנחנו לא יודעים לנהל. תנו לנו את הכלים, אני לא יכול לבצע מה שמוטל עלי בלי תקציב. אני פונה אל בני דודינו היהודים, קחו את החברה הערבית בחשבון תשברו את צוואר הבקבוק שאנחנו סובלים ממנו. יש לנו את הזכות לחיות כאן בכבוד".
במהלך הכנס הוצג סקר מקיף שבוצע בחברה הערבית בנוגע להתחדשות עירונית, וכן הוצגו תוכניות משמעותיות להתחדשות שכבר החלו להתקדם, בסך הכל מדובר ב-6 תוכניות בערים שונות, בעיר טירה – תכנית ל 250 דירות חדשות שנמצאת בותמ"ל, בעיר נצרת, תוכנית שער העיר שהוכרזה בותמ"ל לבניית 1,400 דירות חדשות. כפר יאסיף – 200 דירות ישנות להריסה ובמקומן יבנו 1,000 דירות חדשות. סכנין תוכנית להקמת 570 דירות שנמצאת בתהליכי אישור בוועדה המקומית. כפר קאסם, תכנית ענק במסגרתה הורסים 800 דירות ובתכנון כרגע 3,000 חדשות, ובערערה תוכנית ל-402 דירות חדשות.
במהלך הכנס השמיעו נציגי הרשויות הערביות ביקורת על תפקוד הממשלה בנוגע לפיתוח הישובים הערבים, אך לצד זאת הראו רצון לשתף פעולה ולקדם פרויקטים והעריכו כי פיתוח משמעותי הוא גורם שיכול לשנות את החברה הערבית ולחזק אותה. כאותר סרסור, מנהלת תחום תכנון ודיור ברשות לפיתוח כלכלי, אמרה כי הממשלה צריכה לראות את התועלות שיכולות לצמוח מקידום תוכניות במגזר הערבי, "מצופה מהממשלה תממן ותעמוד מאחורי תוכניות, זה התפקיד שלה. יש שיתופי פעולה עם תושבים ועם הארגונים שתומכים, ויש כוונת טובות, אבל הממשלה צריכה להבין שבפיתוח ההתחדשות העירונית בישובים, יכול לשמש כמנוע צמיחה לישובים ולחזק את הכלכלה שלהם. חייבים לתת לכך כלים בהחלטות הממשלה".
ד"ר סמיר מחאמיד ראש העיר אום אל פאחם אמר כי באום אל פאחם יש קשיים רבים בקידום תוכניות, בחלק הותיק של העיר אין רישום בטאבו, יש סכסוכים על קרקעות שצריך לפתור וכן אין כדאיות כלכלית, לקשיים אלה הוסיף סמיר, "צריך להגיד גם שאין לנו הרשויות הערביות את הניסיון הזה". גורי נדלר, מנהל אגף התכנון ברשות להתחדשות עירונית, אמר כי הרשות להתחדשות במהותה היא גוף יזמי ולא רגולטורי, ולכן הם מחפשים כל הזמן להיכנס לשדות חדשים ולמצוא דרכים יצירתיות כדי לקדם אותם, "אנחנוו מבינים שאי אפשר לעשות התחדשות עירונית בכוח אלא בשיתוף פעולה ובניית אמון אחרת זה לא קורה".
צחי דוד, לשעבר סגן הממונה על התקציבים באוצר וכיום סמנכ"ל תכנון, השבחה ופיתוח עסקי בקבוצת מבנה, השמיע גם הוא בקורת על פעולות הממשלה, או נכון יותר על כוונותיה. דוד דיבר על הכוונה להחזיר בשנת 2026 את מס הרכוש שבוטל לפני 25 שנה, מהלך שלפי מנהל רשות המסים יכניס למדינה 8 מיליארד שקל בשנה. לדבריו מהלך כזה יפגע באופן קשה ביכולת להמשיך ולפתח בישובים הערבים, "להחזיר את מס הרכוש זה אחד הדברים האוויליים ששמעתי עליהם, בחברה הערבית יש חובות עבר של מס רכוש שאנחנו לא מצליחים להתגבר עליהם כבר 20 שנה. החובות האלה גורמים לכך שאי אפשר לפתח ולעתים אי אפשר להתחקות אחר החייבים". דוד הסביר כי העובדה שהקרקע בישובים הערבים אינה מוסדרת היא אחת הסיבות לכך שלא ניתן לבנות שם, "בת"א יש שתי שכונות שבהן בונים פחות: שפירא והתקווה, זה קורה כי המקרקעין שם לא מוסדר, אין פרצלציה".
לגבי כוונות השרה מאי גולן להפנות לטובת המשטרה מיליארדים מתקציבי הפיתוח עליהם הוחלט במסגרת החלטה 550, שתכליתה תקצוב תוכנית חומש כלכלית-חברתית לצמצום פערים בחברה הערבית. התוכנית נקראת גם "תקאדום" והיא כללה השקעות בהיקף של כ-30 מיליארד שקלים בתחומי החינוך, התשתיות, התעסוקה והבריאות. "נדהמתי לשמוע שיש שיח לבטל את תוכנית הפיתוח שהתקבלה בהחלטה ממשלה, זו תוכנית שבדקנו וראינו שהיא קוצרת הישגים, זה לא סתם. לבוא ולבטל את זה עכשיו זה לא הגיוני ולא יכול להיות שההחלטה הזו נמצאת בסכנה וזה עובר בשקט".
