סגור
ואדי סליב חיפה
ואדי סליב (לבניין המצולם אין קשר לכתבה) (צילום: אלעד גרשגורן)

נכסי הנפקדים על המדף: מכירות עמידר צנחו ב-65% בארבע שנים

עמידר, שמנהלת אלפי נכסים שהופקעו אחרי מלחמת העצמאות, מתקשה למכור אותם. שמאי מקרקעין טוען כי מחירי המינימום גבוהים מדי ואינם משקפים את מצבם הסבוך של הנכסים: חלקם מיועדים להריסה, אחרים תפוסים על ידי דיירים מוגנים

חברת עמידר, שהוקמה במטרה לתת פתרונות דיור לאוכלוסיות נזקקות, מנהלת כיום נכסי נדל"ן שוטפים בשווי של כ-780 מיליון שקל. בבעלותה, בין היתר, כ-35 אלף דירות, היא מנהלת 59 בתי גיל זהב ואחראית על 4,040 נכסי רשות הפיתוח, שהיא גוף ממשלתי שהוקם ב-1951 לניהול נכסי מקרקעין שהופקעו אחרי מלחמת העצמאות. הדוחות השנתיים של עמידר מגלים שהחברה מתקשה למכור את נכסי הנדל"ן של רשות הפיתוח. בשנת 2021 נמכרו 235 דירות, בשנת 2022 נמכרו 239 דירות, בשנת 2023 נמכרו 169 דירות, בשנת 2024 נמכרו 130 דירות - ואילו בשנת 2025 נמכרו רק 81 דירות.
הירידה במכירות באה לידי ביטוי גם בהכנסות מניהול נכסי רשות הפיתוח. על פי עמידר, ההכנסות ל-2025 הסתכמו ב-6.3 מיליון שקל, זאת לעומת 8.6 ב-2024, 8.3 מיליון שקל ב-2023 ו-11.6 מיליון שקל ב-2022. הקיטון בהכנסות מוסבר בדו"חות בירידה במכירות.
עיון באתר האינטרנט של רמ"י מגלה ביקוש קטן מאוד למכרזי רשות הפיתוח. מתוך 23 מכרזים שתוצאותיהם פורסמו מתחילת 2026 - היו זכיות רק ב-7. היעדר הביקוש בולט גם כשמדובר על לב אזור הביקוש ת"א-יפו. כך למשל, למכרז שתוצאותיו התפרסמו בשבוע שעבר, לשטח 156 מ"ר ברחוב דודאים בשכונת עג'מי ביפו ומחיר המינימום שלו היה 7 מיליון שקל, לא הוגשה אף הצעה. כך קרה גם במכרז ברחוב נבטים, בשכונת עג'מי. מדובר במגרש בשטח 174 מ"ר, שמחיר המינימום שלו היה 2.6 מיליון שקל. עג'מי היא שכונה מבוקשת, שממוקמת ממש על חוף הים. על פי אתר הנדל"ן המקוון מדלן, המחיר הממוצע לקנייה בשכונת עג'מי הוא 3.76 מיליון שקל. המחיר הממוצע לשכירות הוא 9,500 שקל.
החוק מגדיר את מי שגורש, ברח, או עזב את גבולות מדינת ישראל אחרי נובמבר 1947, בעיקר בעקבות המלחמה, וכן את כל נכסיו, מקרקעין ומיטלטלין (אדמות, בתים, חשבונות בנק וכדומה) כ"נפקדים". רשות הפיתוח הוקמה כדי לנהל את נכסי המקרקעין שהופקדו בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. עם הקמת רמ"י בשנת 1961, הועברו אליה סמכויות ניהול מקרקעי ישראל, ובכללם מקרקעי רשות הפיתוח, והיא האצילה את סמכויות הניהול לעמידר.
לפי נוהל מכירת נכסי רשות הפיתוח, מ-2018 הנכסים מוקצים בפטור ממכרז לדיירים המוגנים המחזיקים בהם או באמצעות מכרז פומבי או סגור, תוך התחשבות בזכויות הדייר המוגן. עם זאת, זכויות הבעלות בנכסים שדייריהם לא נענו להצעה לרכוש אותם וכן נכסים פנויים משווקים במכרזי רמ"י.
עיון במכרזי רמ"י בשנה האחרונה (אפריל 2024 עד אפריל 2025) מגלה, באופן לא מפתיע, שכולם מתייחסים לנכסים הממוקמים בשכונות ערביות לשעבר. כך, עג'מי ביפו, וואדי סליב והעיר התחתית בחיפה, בית שאן, רמלה, לוד, עכו ונשר. עיון בחוברות המכרזים מבהיר שמדובר כמעט תמיד בעסקאות מסובכות: על המגרש ברחוב דודאים ביפו יש בית שחלקו בנוי מאזבסט והוא מיועד להריסה; בית ברחוב שיבת ציון בחיפה, שהוכרז ע"י העירייה כמבנה מסוכן, ונמצא באזור המוגדר כ"שיקום מרקמי", כולל שוכרים מוגנים מכח חוק הגנת הדייר; מכרז אחר, ברחוב אני מאמין בחיפה, מציע רכישה רק של מחצית הזכויות בבניין המוגדר כמושע (אין פרצלציה), שבו חלק מהדירות אטומות ואחרות מושכרות לדיירים מוגנים.
שמאי המקרקעין ארז כהן מסביר שלדעתו, הערכת השמאים של המכרזים גבוהה מדי ומתייחסת לשווי פוטנציאלי. כלומר, לזכויות הבנייה ולא למצב הקיים. מצב זה לא לוקח בחשבון שחלק מהדירות תפוסות, ושהדיירים שלהן לא יוכלו להרשות לעצמם לרכוש את הדירות, ושיסכימו לשתף פעולה עם יזמים. לדבריו, היה נכון שהמדינה תייצר תימרוץ של מהלך המכירה באמצעות הנחות: "עצם העובדה שאין התחדשות בשכונות האלה היא בסופו של דבר נזק למדינה. בשורה התחתונה, המדינה מפסידה".
מרמ"י נמסר כי חברת עמידר אחראית על המכרזים. מעמידר לא התקבלה תגובה.