החזית הירוקה
התחדשות לא סביבתית: לא רואים ממטר את הולכי הרגל
בלי הצללה, בלי נגישות לתחב”צ ובלי הפרדת פסולת: מחקר של האוניברסיטה הפתוחה מצא שתוכניות מתחמי ההתחדשות העירונית שאושרו בשני העשורים האחרונים התעלמו מהאתגרים ההולכים ומחמירים של שינויי האקלים, ופספסו את ההזדמנות להתאים את המרחב העירוני לתנאים החדשים
חום יולי־אוגוסט כבר כאן, הטמפרטורות הולכות ומתלהטות גם מעבר לחודשי הקיץ, ודבר אחד ממשיך לבלוט בחסרונו במרחב הציבורי בשעות היום: צל. בזמן שערים ברחבי העולם עוברות כבר שנים הליכי התחדשות, שכוללים בין היתר יותר צל, לטובת הולכי הרגל, מחקר חדש של האוניברסיטה הפתוחה מעיד על חומרת המצב בישראל: תוכניות מתחמי ההתחדשות העירונית שאושרו בשנים האחרונות התמקדו בתשתיות, בלי לקחת בחשבון שיקולי סביבה אקלים, ופספסו את ההזדמנות לחדש את המרחב העירוני באופן שיסייע לתושבים להתמודד עם האתגרים המחמירים של שינויי האקלים. למעשה, רק תוכנית אחת זכתה לציון טוב בנושא.
המחקר בחן את כל 147 התוכניות שאושרו ב־31 רשויות מקומיות מתחילת שנות ה־2000 עד מאי 2023 (שכוללות הריסת 16,668 דירות ישנות ובניית כ־65,850 דירות חדשות). החוקרים יצרו מדד סביבתי להתחדשות עירונית כדי להעריך את התוכניות, והוא כולל תכנון עירוני מקיים (שטחים פתוחים, עירוב שימושים, הצללה, בנייה ירוקה, חזות ונראות), תחבורה ותנועה רכה (תקן חניה, תחבורה ציבורית, הליכתיות, שבילי אופניים), סביבה וערכי טבע (טיפול בפסולת בניין, תשתיות איסוף פסולת, עצמאות אנרגטית, ניהול מי נגר וטבע עירוני).
הציון שניתן לכל התוכניות נמוך מאוד בשלל פרמטרים, והן הגיעו לממוצע של 38. כ־60% מהן זכו לציון נמוך מ־40, ורק אחת מהן זכתה לציון גבוה מ־80. הציון שהתקבל בסעיפי תחבורה ציבורית, עצמאות אנרגטית וזכויות שמש היה אפסי, ומעיד על החשיבות הזניחה שמייחסים לה הרשויות המקומיות. לפי החוקרים, שום תוכניות לא זכתה לציון מספק, ו־7% מהתוכניות אפילו לא הגיעו לציון של 20. שליש מהתוכניות קיבלו ציון בינוני נמוך של 60-40. הנתונים מלמדים על החולשה בהטמעת נושאים סביבתיים אפילו בתוכניות הדגל שנועדו לחדש את המרחב העירוני, לצד היעדר סטנדרטיזציה ארצית בתוכניות הללו.
גבעתיים היא המצטיינת
תוכנית “ההסתדרות דרום” מחייבת ”דו”ח הצללות ויחסי גומלין מול מבנים שכנים ושטחים פתוחים”
מרבית התוכניות ממוקמות במחוזות תל אביב והמרכז (32% בכל אחד מהמחוזות). הרשויות המובילות בציוני התוכניות מבחינה סביבתית, ללא קשר למספר התוכניות שאושרו, הן גבעתיים, יבנה וקרית ים (ממוצע של יותר מ־60), ולאחריהן באר שבע, רמת השרון, לוד, הרצליה, בת ים, גבעת שמואל, קריית גת, אשדוד וקריית אונו עם ציונים של 40–60. תל אביב בקושי הצליחה להגיע לציון של 35 במדד. זאת אף שהעירייה מתהדרת בתוכנית אקלים חדשנית ומתוקצבת. הציון הגבוה ביותר במדד, קצת מעל 60, הוא של עיריית גבעתיים (אולם אושרו בה רק שלוש תוכניות), והנמוך ביותר של נס ציונה, כ־20 (שם אושרה תוכנית אחת).
התוכנית הטובה ביותר, שקיבלה ציון 80, אושרה בגבעתיים ב־2018. מדובר בתוכנית בנייה גדולה בשם “ההסתדרות דרום”, שתוכננה על 101 דונם עם 3,108 דירות, בצפיפות גבוהה יחסית של 30.7 דירות לדונם (הצפיפות הממוצעת לכלל התוכניות היא כ־21 דירות לדונם). למרות הצפיפות היחסית, התוכנית הצליחה להקצות שטחים פתוחים משמעותיים (15.55% משטח התכנית מיועד לשטח פתוח, ו־14.92% מיועדים לשטח פתוח משולב עם מבנים ומוסדות ציבור). התוכנית גם כוללת הצללה טבעית וזכויות שמש, ומחייבת את גופי הביצוע ב"דו”ח הצללות לבחינת השמירה על זכויות שמש ויחסי גומלין מול מבנים שכנים ושטחים פתוחים". כמו כן התוכנית מתנה את היתרי הבנייה בהבטחת שבילי אופניים, נגישות לתחבורה ציבורית ומקום להולכי רגל. התוכנית גם מציבה יעדים של הקטנת פסולת בניין והפרדת פסולת למיחזור.
שתי התוכניות שזכו לציון הגרוע ביותר (14%) הן גם הישנות ביותר: האחת בנתניה מ־2002, מתחם ״הבית הלבן״. מספר הדירות שם הוכפל, אבל לא נכללה שום התייחסות לנושאי סביבה. התוכנית השנייה היא של "מתחם השדרה" בהדר יוסף בתל אביב מ־2005. 240 דירות הוקמו שם, כאשר רוב ייעוד הקרקע הוא למגורים (61%) ודרכים (15%). הציון הנמוך הוא בשל היעדר התייחסות לנושאים סביבתיים, למעט דרישה לרצועת פיתוח ירוקה ברוחב של 2.5 מטר.
גם בתוכניות חדשות שאושרו ב־2022 ו־2023 הציונים נמוכים, למרות הציפייה לשיפור בתחום הסביבתי. בשנים אלה אושרו שבע תוכניות (ארבע מהן בנתניה), וציוניהן 21־48 בלבד.
כך למשל תוכנית מתחם רסקו בחדרה קיבלה ציון 36 משום שאין בה התיחסות לגישה לתחבורה ציבורית, הליכתיות, תשתיות פינוי הפסולת או ניצול אנרגיות מתחדשות (סולארי). תוכנית שדרות ירושלים בנתניה קיבלה ציון 29, בין היתר משום שאין בה התייחסות לנושאים סביבתיים כמו נגישות לתחבורה ציבורית, תשתיות מתקדמות להפרדה ופינוי פסולת מהבניינים וניצול אנרגיה סולארית. תכנית זו נעדרת גם התיחסות מספקת להיבטים ויזואלים וחזותיים של המבנים.
ד”ש משנות החמישים
“המציאות שיעצבו תוכניות אלה תתקבע לעשרות שנים קדימה, כפי שתוכניות שנות ה־50 התקבעו”
"המחקר שלנו הוא ניסיון ראשון לאמוד את כל התוכניות להתחדשות עירונית שאושרו בישראל בשני העשורים האחרונים במשקפיים מדעיים ואובייקטיבים תוך התייחסות להיבטים הסביבתיים״, אומרים ד"ר אור קרסין, ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, וד"ר בני פירסט, חוקר במרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה. ״תוכניות ההתחדשות העירונית בישראל נבחנות זה שנים כמעט אך ורק לפי פרמטר אחד ויחיד והוא ‘מקדם’ הצפיפות, ותולדה מזה ‘מקדם’ הרווח לקבלנים. ברור שתוכניות להתחדשות עירונית חייבות לעמוד במבחן הכלכלי, אך לא סביר שזהו המבחן היחיד.
2 צפייה בגלריה
ד”ר אור קרסין, ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה. “לא סביר שהמבחן הכלכלי הוא המבחן היחיד”
“כיצד אפשרי שב־2023 מתכננים עדין שכונות חדשות שלמות בלי נגישות לתחבורה ציבורית, בלי מדרכות עם הצללה ובלי תשתית להפרדת פסולת למיחזור? האינטרס הציבורי מחייב שמבחן משמעותי נוסף יהיה מבחן הקיימות, כלומר העמידה של התוכניות באמות מידה סביבתיות כך שיספקו לא רק יחידות דיור, אלא גם תנאי מחיה ודיור ראויים ואיכותיים לתושבים״.
קרסין קוראת לרשויות לאמץ את המדד שפיתחו החוקרים כדי לבחון את התוכניות לפני אישורן: ״אנו מקווים שהרשות להתחדשות עירוניות והרשויות המקומיות יאמצו את מדד מסל"ע (המדד הסביבתי להתחדשות עירונית) שפיתחנו. אנו סבורים שהוא יכול להיות מאומץ באופן מחייב ולהוות אבן בוחן לפיה יבחנו תוכניות בטרם יאושרו. ניתן לקבוע שתוכנית שלא מקבלת ציון של לפחות 75% אינה ראויה לאישור. ללא ספק, מערכת התכנון בישראל זקוקה ליותר כלים אמפיריים כדי לאמוד את איכות התוכניות, וכלים כאלה יסייעו למנוע לחצים בלתי פוסקים של יזמים או רשויות לאשר תוכניות ירודות שאינן נותנות מענה לאינטרסים ציבוריים. זה צריך להיות אינטרס של המדינה לא פחות מאשר האינטרס של הרשויות עצמן והתושבים.
“בסופו של יום המציאות שיעצבו תוכניות אלה בישראל תתקבע לעשרות רבות של שנים קדימה, כפי שתוכניות בנייה של שנות החמישים התקבע עד לימינו, ורק בעשור השלישי של שנות ה־2000 אנחנו מתחילים להתמודד עם הטעויות והצלקות שהותירה הבנייה של שנות החמישים".
