לראשונה נחשף במסמך רשמי: 42 אלף תלמידים לא מוכרים למשרד החינוך
נתוני הלמ"ס מעידים על התעלמות של משרד החינוך מהפרת חוק של מאות מוסדות ועשרות אלפי הורים, רובם אנשי העדה החרדית וערביי מזרח ירושלים. פרסום הנתונים הוא חלק ממהלך של הלמ"ס לחשוף מידע על כלל הילדים, ולא רק על תלמידים
42 אלף תלמידים בגילאי בית ספר, כמעט 2% מהילדים בישראל בגילים אלה — אינם רשומים במוסדות שבפיקוח משרד החינוך ואינם מוכרים למערכת החינוך — כך לפי פרסום ראשון מסוגו של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנגע לשנת 2023. עוד פורסם כי 22 אלף תלמידים לא מוכרים היו בגילי 4 ו־5, 6% מהילדים בגילים אלה. 44% מהתלמידים הלא רשומים משתייכים לזרמים חרדים קיצוניים, ו־31% ערבים — חלקם הגדול ממזרח ירושלים. פרסום הנתונים הוא חלק ממהלך של הלמ"ס לחשוף מידע על ילדים בכלל, ולא רק על תלמידים.
חוק חינוך חובה חל על ילדים מגיל 3 עד 18, לכן כל ילד אמור להיות במוסד בפיקוח. משמעות הנתונים היא התעלמות של משרד החינוך מהפרת חוק של מאות מוסדות חינוך לא מוכרים ועשרות אלפי הורים. איך המחדל מתאפשר? ילד שלא נקלט במערכת המפוקחת חומק מעיניהם של קציני ביקור סדיר. חברת מועצת העיר ירושלים מסיעת האיחוד הירושלמי לורה ורטון מנהלת כבר כעשור מאבק לחשיפת התופעה, אבל זו פעם ראשונה שהמדינה מכירה במחדל במסמך רשמי.
על פי הודעת הלמ"ס, 188.4 אלף תלמידים, שהם 6.9% מהילדים והנערים בגילי 18-3, לא היו רשומים בשום מוסד רשמי, בניגוד לחוק. מדובר בירידה של 8.4% לעומת 2022, שבה היו 205.7 אלף ילדים לא רשומים. הירידה הזו הגיעה לאחר עלייה של 7.7% ב־2022. הסיבה העיקרית לעלייה היתה הגעת עולים מאוקראינה, והסיבה העיקרית לירידה היא עזיבתם. מתוך כלל הילדים הלא רשומים — 44% חרדים, 32% ערבים, 16% יהודים לא חרדים ו־8% אחרים (עולים לא יהודים). 42.2 אלף מתגוררים בירושלים ו־12.6 אלף בבית שמש, שגם בה ריכוז גדול של חרדים קיצוניים. מתוך הילדים שלא היו רשומים — 42.4 אלף הם בגילי בית ספר (18-6), 1.9% מהילדים בקבוצת גיל זו. עוד 22 אלף היו בגילי 4 ו־5, שהם גילי טרום חובה וגן חובה, 6% מהילדים בקבוצת גיל זו.
ההנחה היא שהתופעה ממוקדת בכמה מגזרים: אנשי העדה החרדית האנטי־ציונית שמוסדות החינוך שלה אינם לוקחים תקציבים מהמדינה ואינם בפיקוח שלה, בתי ספר שאינם מלמדים את תוכנית הלימודים הישראלית במזרח ירושלים, ילדים בדואים מהכפרים הבלתי מוכרים וילדים עולים מאוקראינה. באופן סמלי משרדי משרד החינוך בירושלים, שנמצאים על גבול מאה שערים ומזרח ירושלים, מוקפים במוסדות כאלה. למרות זאת המשרד התחמק כל השנים מהתמודדות עם הבעיה. לכן כל המידע שהיה עד כה בעניין זה היה מפוזר ולא שיטתי.
ב־2017 שלח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מכתב ליו"ר ועדת החינוך דאז ח"כ יעקב מרגי מש"ס שבו נאמר: "מנתונים שנמסרו למרכז על ידי מינהל החינוך של עיריית ירושלים עולה כי יש 43,862 ילדים הרשומים כגרים בירושלים, אף שמעולם לא היו רשומים במוסד לימוד (גני ילדים ובתי ספר)" — מתוכם 40% יהודים ו־60% ערבים.
בפברואר 2020 עתרו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון וחברת המועצה ורטון לבג"ץ בדרישה להחיל את חוק לימוד חובה על עשרות אלפי תלמידים חרדים וערבים, רובם בירושלים. לטענת העותרות, "מדובר בעשרות אלפי תלמידים אשר אינם רוכשים מיומנויות בסיסיות; אין כל פיקוח בטיחותי, רפואי או תברואתי, לעתים עד כדי סכנת חיים. אין כל פיקוח על שיטות ההוראה, הכרוכות לא פעם באלימות. כל זאת תוך עצימת עיניים מוחלטת ומכוונת של משרד החינוך והעירייה".
תצהירים של בוגרי מוסדות בלתי מפוקחים שצורפו לעתירה מעידים על מקרי אלימות, התעללויות מיניות והיעדר לימודים כלליים. בפועל, בצל הקורונה, הדיון בעתירה מעולם לא הגיע למיצוי, בין היתר בשל מחסור בנתונים. ייתכן שהודעת הלמ"ס תוכל לשמש בסיס לעתירה חדשה. לדברי ורטון, "מדובר בהפקרה מתמשכת של עשרות אלפי תלמידים". ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.
