מגדל דיזנגוף נגד עיריית תל אביב: "מסכנת את הבטיחות"
מגדל דיזנגוף נגד עיריית תל אביב: "מסכנת את הבטיחות"
הדיירים טוענים בעתירה שעיריית ת"א, שפועלת להוספת דירות בקומת הקרקע, מונעת משיקול כלכלי ומסכנת את שלמות המבנה. העירייה: "ממתינים לחוות דעת"
בעלי הדירות במגדל דיזנגוף בתל אביב זועמים על הכוונה להוסיף דירות בקומת הקרקע, ואתמול הגישו עתירה מנהלית נגד הבעלים של חלל בקומה התחתונה, שקיבל גיבוי מהעירייה. בעתירה נטען כי תוספת הבנייה עלולה להוות "סכנה בטיחותית למגדל עצמו, לדייריו ולבאי המרכז המסחרי בדיזנגוף סנטר, עד כדי סכנת פגיעה ממשית במבנה, בגוף ובנפש". המגדל מתנשא לגובה של 116 מטר, וכולל 21 קומות מגורים ושלוש קומות טכניות. השטח שבמחלוקת הוא חלל ריק בקומת הקרקע בשטח של כ־350 מ"ר, שגובהו 6.70 מטר, שבמקור תוכנן להיבנות בו סולריום או מכון כושר.
בעלי הדירות מנהלים כבר כמה שנים מאבק משפטי נגד הבעלים של החלל בקומה התחתונה של המגדל, עו"ד אהוד ויינברגר, שמבקש לבנות בקומת הקרקע שש דירות דופלקס. התוכנית קיבלה ב־2020 תמיכה מצד מינהל ההנדסה של העירייה, שאיפשר להסב את החלל לדירות ולנייד זכויות בנייה של 260 מ"ר תמורת התחייבות של היזם לשפץ שני בניינים לשימור מחמיר ברחוב הגלבוע 14 וברחוב נחלת בנימין 9, שלא ניתן לממש בהם זכויות בנייה.
בנובמבר 2020 קיבלה ועדת הערר המחוזית תל אביב את הערר של 84 מבעלי הדירות, שטענו שחוות הדעת שניתנה על ידי המחלקה המשפטית של הוועדה המקומית שגויה, ושלוועדה המקומית אין סמכות להסב למגורים את החלל הריק במגדל, שכן הלכה למעשה מדובר בשינוי ייעוד. בנוסף לכך נטען כי הקומה, גם אם היא בבעלות פרטית, נועדה להיות רכוש משותף.
עו"ד חגית הלמר ועו"ד יובל גלאון ממשרד עו"ד עמית פולק מטלון ושות', המייצגים את בעלי הדירות, מסבירים את התפתחות העניינים: "מה שקרה זה ששבוע אחרי שוועדת הערר ביטלה את אישור התוכנית, התגייסה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של תל אביב והצטרפה ליזם כמגישת התוכנית. אחת הטענות בעתירה תוקפת את המהלך הזה, שללא הסברים מחלץ תוכנית שנפסלה. זה לא רק שהוועדה המקומית נכנסה לנעלי היזם בהליך שאין שום שיפוטיות מאחוריו, אלא גם בשלב הסופי של ההליך התכנוני".
עו"ד הלמר מסבירה שהצטרפותה של הוועדה המקומית בעייתית: "יש פה התגייסות משיקולים לא שקופים למען יזם פרטי, שמועדף על פני יזמים אחרים, בלי הסבר. וגם, מדובר בתוכנית שמניידת זכויות לקומה שבתוכנית המקורית של המגדל מילאה שלוש תכליות בטיחותיות: פתרון קונסטרוקטיבי למגדל שקוטרו הוכפל לאחר שכבר נבנו יסודותיו, ומערכת ייחודית לאיוורור, כיבוי אש ושחרור עשן מכל הדירות, והשטחים הציבוריים שבו, עד לרום המגדל. ברגע שייבנו שם דירות תיווצר סכנה גם בתחומים של פיזור אש ועשן. מה שהיה צריך לקרות זה שיהיה מסמך שמסביר שאין סכנה בתוכנית הזאת והתוכנית בטיחותית. הוועדה המקומית החליטה להפקיד את התוכנית בלי לדון בהיבטים האלה".
העתירה מאשימה את העירייה בתאוות בצע שיש בה סכנה לציבור: "קשה לחשוב על בחירה כה רבת סיכונים שכל כולה מנומקת לא בצורך תכנוני אמיתי, אלא בעיוות כלכלי – העדפת קופת העירייה והיזם על חשבון ביטחון שלומם וחייהם של העותרים ושל כל הנמצאים בתוך הבניין ובסביבתו, תוך סיכון עצם המשך שלמותו וקיומו של הבניין עצמו".
עו"ד חיים וינטרוב ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון, המייצג את היזמים: "בטענת הדיירים אין דבר. ראשית, היא נטענת ללא גיבוי של קונסטרוקטור. האדריכל בן חורין, אשר תמך בדיירים, לא היה קונסטרוקטור בהכשרתו. מנגד, הוגשה לוועדת הערר חוות דעת קונסטרוקטור מטעם היזם, הקובעת ללא כל ספק כי התוספת הזעומה בה מדובר כמו גם מיקומה לא יכולה לגרום נזק קונסטרוקטיבי כלשהוא למגדל המגורים. ועדת הערר נקטה זהירות יתר בהחלטתה. נושא החישובים הסטטיים נבדק ברגיל בשלב ההיתר. בענייננו, התבקשנו להגיש דו"ח קונסטרוקטיבי כבר בשלב זה, כך שההחלטה זהירה ושקולה".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה תפעל על פי החלטה של ועדת הערר, שדרשה מהיזם קבלת חוות דעת איכות הסביבה, כיבוי אש וקונסטרוקציה. התוכנית הוגשה כחוק ואם חוות הדעת תהיה תקינה, היא תקבל תוקף בחודשים הקרובים. מעבר לכך, הנושאים המשפטיים יידונו במסגרת העתירה".
