סגור
עופר ברקוביץ בנייני שיכון קריית יובל וקריית מנחם ירושלים
קריית יובל (צילום: יואב דודקביץ)

שיכון ובינוי תובעת מתנדבים במאבק על הבנייה בקריית יובל

במשך שנים מנהלת החברה מאבק לפינוי מתחם קהילתי המשרת את תושבי השכונה הירושלמית; כעת היא דורשת 4 מיליון שקל ממתנדבים בטענה שחתמו לה על ערבות לפינוי

חברת שיכון ובינוי נדל"ן בבעלות נתי סיידוף מעלה הילוך במאבק שהיא מנהלת בשנים האחרונות על קרקעות המרכז הקהילתי בשכונת קריית יובל בירושלים. זאת במקביל לתביעה המתנהלת שמטרתה פינוי המרכז הקהילתי לטובת הקמת שכונת מגורים בת למעלה מ־600 יחידות דיור. החברה תבעה לאחרונה חמישה בעלי תפקידים ומתנדבים במרכז הקהילתי, חלקם קשישים וחלקם אף לא פעילים בו למעלה מעשור. סכום התביעה כנגדם עומד יחד על כ־4 מיליון שקל.
לפי התביעה, בשנת 1998 הקרקע הוחכרה לשיכון ובינוי מידי חברת עובדים, אך לבקשת המינהל הקהילתי יובלים החברה אפשרה להם להמשיך ולהשתמש במבנה, ובשנת 2006 אף חתמה עמם על הסכם בר רשות שמאפשר להם לעשות שימוש בקרקע לטובת פעילות ספורט ופעילות חברתית לנוער ולקהילה. ההסכם הוארך כמה פעמים עד שב־2016 החברה הגישה תביעה לפינוי המתחם שבהמשכו הושג הסכם פשרה לפינוי המתחם עד 2021. ב־2019, על אף הסכם הפשרה, דרשה שיכון ובינוי לפנות את המתחם בתוך 90 יום, בין היתר בשל טענות להפעלת גנים פרטיים במקום בניגוד להסכם.
מנגד, כתב ההגנה שהוגש על ידי עורכי הדין יאיר ליבוביץ ואביתר שליט ממשרד ב. לוינבוק ושות', המייצגים את הנתבעים, מתאר תמונת מצב שונה לחלוטין שלאורה דורשים הנתבעים לדחות את התביעה על הסף.
לטענת הנתבעים, המתחם הוקם מתרומות של בני הזוג טיילור ז"ל לטובת הקהילה והציבור, והוא פועל ברציפות מאז שנות השישים. עוד הם טוענים, כי גם אם המתחם יפונה, ייעוד הקרקע שלו הינו ציבורי ומעולם לא אושרה כל תוכנית לשינויי הייעוד של המתחם, כך שתוכנית החברה להקמת מתחם מגורים כלל אינה אפשרית.
חלק גדול מכתב ההגנה מופנה אל מנכ"ל החברה תמיר כהן ובעל השליטה נתי סיידוף. הנתבעים טוענים כי מדובר בחמדנות שנועדה לגזול נכס שמשרת את הציבור לטובת התעשרות פרטית. "התובעת בחמדנותה עושה זה שנים כל שביכולתה כדי לנסות לנשל את הציבור מהמתחם ומהמקרקעין שיועדו לצרכיו. התובעת לא נרתעה מלנסות להלך אימים ולתבוע באופן אישי בתביעה כספית מנופחת משרתי ציבור תמי לב, רובם המכריע מתנדבים אף כאלה שלמעלה מעשור אין להם כל קשר לעניין, ואפילו נתבע כבן 80".
לגבי ההתחייבות והערבויות שנחתמו אל מול החברה לפינוי המתחם, טוענים הנתבעים כי שניים מהם אכן חתמו על ערבות לפינוי המתחם מול החברה, אך הסכם זה פג ב־2012, השנה שבה הם סיימו את פעילותם במתחם. וכי בכל מקרה לא ניתן להטיל עליהם את האחריות לפעילות המקום.
בנוסף, נטען על ידיהם כי המתחם מחזיק בצו מניעה לפינויו, וכי גני הילדים, אשר לטענת שיכון ובינוי מפרים את ההסכם, הם למעשה שני גני ילדים המופעלים על ידיהם (הנתבעים) והשלישי גן פרטי הכפוף להם. מכתב ההגנה גם עולה כי לפני כשנתיים החלה שיכון ובינוי בהריסת מגרשי הטניס במתחם והוצא נגדה צו מינהלי המורה לה על הפסקת העבודות ובית המשפט אף הציע לה להשיב את המצב לקדמותו.