הטיל האיראני זירז את התמ"א: הסיפור החריג של הבניין בתל אביב
ארבעה מבנים ברחוב לואי מרשל בתל אביב כבר החזיקו בהיתר לשיפוץ במסגרת התחדשות עירונית. טיל איראני שהתפוצץ סמוך לאחד הבניינים גרם לשינוי בתוכנית: כעת הבניין ייהרס לחלוטין והבנייה מחדש תחל מוקדם מהמתוכנן
טקס הריסה הוא מעמד מרגש במיוחד עבור דיירי פרויקט של התחדשות עירונית. ההריסה מבשרת על תחילתה של דרך חדשה, הפרויקט עליו עמלו שנים ארוכות יוצא אל הדרך וצפוי לשנות את חייהם.
גם 11 בעלי הדירות בבניין ברחוב לואי מרשל 16 בתל אביב התכוננו לטקס כזה. ההיתר לפרויקט כבר ניתן אחרי שנים רבות של בירוקרטיה, והם היו רגע לפני תיאום מועד הטקס. אבל ביום אחד הכל השתנה. בבוקר ה־24 במרץ 2026, במהלך מבצע שאגת הארי, פגע טיל סמוך לבניין ופגע בו קשות. איש מהדיירים לא נפגע, אך בעקבות הפגיעה הבניין נותר במצב קשה ולא היה ראוי למגורים. הדיירים פונו לבתי מלון, ולא שבו לגור בו.
הבניין בלואי מרשל 16 היה אחד מארבעה מבנים הכוללים 54 דירות שכבר היו רגע לפני תחילת פרויקט תמ"א 38/2. הסכם התמ"א נחתם ביולי 2019, והיתר הבנייה להקמת 86 יחידות דיור התקבל ביוני 2024. את הפרויקט קידמו חברת בנייני העיר הלבנה ובהמשך עופר השקעות, ובעלי הדירות צפויים לקבל תוספת של 9 עד 14 מ"ר לכל דירה, מרפסת שמש, חניה ומחסן. בעוד בניין מספר 16 נפגע קשה, יתר המבנים שהינם חלק מהפרויקט (הבניינים בלואי מרשל 10,12,14) נפגעו פגיעות הדף, ולאחר שיפוצים נקודתיים הדיירים שבו להתגורר בהם. הפגיעה, ערב הפרויקט יצרה בלבול רב ואף העלתה חשש לפגיעה בפרויקט ולעיכובים בו.
"הפרויקט קיבל היתרים בשנת 2024, אבל המתנו גם להיתרים של בניינים 10־12 שהצטרפו מאוחר יותר לפרויקט. במועד פגיעת הטילים היינו בשלבים האחרונים של סגירת הסכמי הליווי הבנקאי והחתימות. כשהטיל פגע בבניין, ההיגיון היה שהוא יהיה להריסה, אבל אז גילינו שמבחינת עיריית תל אביב הוא מוגדר כמבנה לשיפוץ, למרות שכבר היה לנו היתר", סיפרה עו"ד עינת שקד, שותפה ובעלים במשרד יהב ושות', המייצגת את הדיירים יחד עם עו"ד נעם אחרק.
ההגדרה של הבניין כמבנה המיועד לשיפוץ חשפה את הפער בין מנגנוני הפיצוי של המדינה לבין המציאות המורכבת של פרויקטים להתחדשות עירונית, ודרשה משקד וחבריה לייצר מתווה משפטי ומיסויי ייחודי מול רשות המסים והרשויות האחרות, תוך שמירה מלאה על זכויות בעלי הדירות ומיצוי זכויותיהם לפיצוי. שקד: "הבנו שיש בעיה ושרשות אחת לא יודעת מה קורה באחרת. חלק מבעלי הדירות סיפרו לנו שהגישו תביעות למס רכוש ואושר להם שיפוץ של הדירה. זה נעשה מתום לב כי אף אחד מהדיירים לא קיבל הודעת פינוי וההנחיות היו מבלבלות. זה יצר הרבה בלבול וכאוס. מצד אחד אמרו להם, יש לכם פגיעה וזה התהליך. מצד שני אנחנו אמרנו להם לעצור".
מיד לאחר מכן התכנסו עורכי הדין, היזם ונציגי הבניין יחד עם אנשי מס רכוש וגורמים מעיריית תל אביב. "בשלב ראשון היה חשוב לבטל את אישורי השיפוץ שכבר התקבלו ממס רכוש. אחד מבעלי הדירות כבר קיבל מהם כסף. אמרתי להם, מה פתאום שיפוץ עכשיו? הם ממילא תכף מתפנים והבניין נהרס, ומדובר בשיפוץ גדול. בשלב ראשון מס רכוש הקפיא את כל האישורים לבניין והוצאנו הודעות דחופות לכל בעלי הדירות כדי שלא יגישו תביעות לפיצוי".
בשלב זה, כאשר כל דיירי הבניין מפונים, התגלה מכשול נוסף בדרך לפרויקט, בשל פערים בין תשלום השכירות של המדינה לזה של היזם. עם ההכרה בפרויקט, התקבלה ההבנה כי ייתכן שלא תהיה חפיפה בין המועד שבו המדינה תסיים לשלם לדיירים את דמי השכירות, לבין המועד שבו היזם יתחיל לשלם להם.
"נאלצנו לעבוד מהר. הפרויקט עמד בראש סדר העדיפויות שלנו, וכל בוקר פתחנו בישיבת עבודה שנועדה לקדם אותו. על מנת שתהיה חפיפה צמצמנו את הודעות הפינוי מ־90 יום ל־45 יום. זה דרש הרבה עבודה מול הבנק והיזם, אבל זה הצליח", היא מסכמת.
לדבריה, לוח הזמנים לפרויקט לא נפגע ואולי אף הוקדם: "עכשיו אנחנו מחכים לטקס ההריסה של יתר המבנים שיתרחש ככל הנראה באוקטובר, ומייד לאחר מכן יתחיל הפרויקט".
