בלעדי
530 אלף שקל על מעלית במבנה נטוש? חור לא מוסבר בתקציב בני ברק
יו"ר ועדת הביקורת של העירייה התריע בפני משרד הפנים כי ראש העיר והגזבר אישרו העברת תקציב להנגשת מבנה שבו פעל בעבר תיכון, וכבר הוצא לו היתר הריסה. כעת הוא דורש לברר לאן הלך הכסף, ולהחזירו מכיסם הפרטי של בכירי העירייה
עיריית בני ברק אישרה תקציב של יותר מחצי מיליון שקל להקמת מעלית ותקרה אקוסטית במבנה נטוש שמיועד להריסה - כך לפי מכתב ששלח למשרד הפנים שלמה אלבוים, יו"ר ועדת הביקורת של העירייה, ואשר הגיע לידי כלכליסט. במכתב זה מבקש אלבוים ממשרד הפנים לפתוח בהליך שיבחן את החזר הסכום מכיסם הפרטי של ראש העירייה חנוך זייברט, גזבר העירייה אהרון אדלר, וחברי המועצה שהצביעו בעד אישור התקציבים.
מהמסמך של אלבוים עולה כי העירייה אישרה תקציבים להנגשת סמינר אקשטיין על בסיס כתובתו הישנה ברחוב כהנמן 131, אף שהמוסד כבר עזב את המקום. המבנה עומד שם כחורבה נטושה, ומבדיקת כלכליסט עולה כי ביוני 2022 אושרה תוכנית להקמת מסוף תחבורה בשטח, וביולי 2023 הוצא למבנה היתר הריסה.
"אין מדובר בטעות שולית אלא בדפוס פעולה חוזר ושיטתי, המוסיף חטא על פשע", כתב אלבוים למשרד הפנים. "פעם אחר פעם הובאו לאישור מועצת העיר תקציבי נגישות עבור תיכון אקשטיין בכתובת הרב כהנמן 131, בעוד המקום עומד נטוש והרוס, והחתום מטה התריע על כך בכל אחת מישיבות המועצה הרלבנטיות. במקום לעצור ולבדוק, העירייה המשיכה להביא תקציבים נוספים באותו מסלול ולאותה כתובת".
ממכתבו עולה כי ביוני 2025, תחת הכותרת "נגישות פיזית לתיכון אקשטיין", אושר תקציב של 411,820 שקל להקמת מעלית: 326 אלף שקל ממשרד החינוך ו־85 אלף שקל מתקציב העירייה. בספטמבר אותה שנה העירייה אישרה תקציב של 40 אלף שקל: 30 אלף שקל ממשרד החינוך, ועשרת אלפים מתקציב העירייה. הפעם כותרת התקציב היתה הנגשה אקוסטית וחושית ללקויי שמיעה בתיכון אקשטיין בכהנמן 131.
בדצמבר חזרה העירייה למועצה וביקשה להוסיף לתקציב המעלית כ־118 אלף שקל. התוספת העמידה את התקציב הכולל להקמת המעלית על 530 אלף שקל. בסך הכל אושרו לשני הפרויקטים 570 אלף שקל.
פרוטוקולים מדיוני המועצה שבהם אושרו התקציבים מלמדים כי אלבוים התריע כי המבנה נטוש והרוס. בנוסף טען כי במבנה העדכני של התיכון, ברחוב מתתיהו, כבר קיימת מעלית. בכך ביקש לסתור את טענת העירייה כי בפועל התקציב שימש להנגשת המבנה השכור ברחוב מתתיהו. זאת ועוד, אם התקבלו כספים ממשרד החינוך והופנו למבנה ברחוב מתתיהו, יש לברר אם המשרד ידע על שינוי הכתובת ואישר אותו, שכן הבקשות שאושרו התייחסו לכתובת אחרת.
הפנייה של אלבוים למשרד הפנים נשלחה שלושה ימים לאחר שהמשרד הטיל על העירייה מגבלות חמורות בגלל גירעון של כ־130 מיליון שקל מתחילת 2025. העירייה סיימה את 2025 בגירעון של כ־80 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה של 2026 נוסף גירעון של כ־50 מיליון שקל. בעקבות זאת הטיל משרד הפנים מגבלות על העירייה, ובחן אפשרות למנות לה חשב מלווה שיגביל את עצמאותה הכספית.
צביקה אינבינדר, הממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים, הודיע על הקפאת בקשות לחוזים אישיים ולשדרוגי שכר ועל אישור תקציבים בלתי רגילים (תב"רים) הכרחיים בלבד; מדובר בתקציבים ייעודיים לפרויקטים כגון הנגשת תיכון אקשטיין, שבעניינה פנה יו"ר ועדת הביקורת למשרד הפנים. העירייה נדרשה לאשר עד 11 באוקטובר תוכנית חירום שתאפשר לה להגיע לאיזון עד סוף השנה באמצעות צעדים בתחומי הרכש, המכרזים וכוח האדם.
בעירייה הסבירו כי המצב המדורדר נבע מנסיבות כגון קשיים בגביית ארנונה בעקבות עיכובים של משרד הפנים באישור הנחות לתושבים, הוצאות לא צפויות על שכר סייעות וירידה בהכנסות בעקבות המלחמה.
אישורי ההנגשה שניתנו כבר ב־2025, לפני הטלת המגבלות, מחייבים לבדוק לעומק את הבקרה שהפעילה העירייה על הוצאותיה בתקופה שבה נוצר הגירעון. אם המבנה שעבורו התבקש התקציב נטוש, והמבנה שבו שוכן התיכון כבר צויד במעלית, לאן זרמו חצי מיליון שקל ומי נהנה מהם?
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי נבדקת התנהלותה התקציבית של עיריית בני ברק בהיבטים רבים מעבר למקרה המסוים שהוצג בפנייתו של אלבוים.
מעיריית בני ברק לא נמסרה תגובה.
