הכנסייה היוונית מסבכת את עסקת הענק של גארי ברנט ברחביה
גארי ברנט רכש ב-2023 ב-750 מיליון שקל את הבעלות על 520 דונם ברחביה וטלביה, שעליהן נמצאים כ-900 דירות ומוסדות כמו בית הכנסת הגדול ומוזיאון ישראל. הבעלות על הקרקע כללה גם החכרה של הקרקעות לקק"ל שאמורה לפוג ב-2051. כעת הכנסייה היוונית, שמכרה בעבר את הקרקעות, מאשרת לראשונה לבג"ץ כי מבחינתה לא היה ספק שקק"ל תוכל להאריך את החכירה - עמדה דרמטית שעלולה להוריד לטמיון את השקעת הענק של ברנט ולצמצם את יכולתו לממש את הקרקע
תגובה קצרה אך דרמטית שהכנסייה היוונית-אורתודוקסית שלחה הבוקר לבג"ץ מסבכת את קבוצת גארי ברנט, שבשנת 2023 רכשה 520 דונם בירושלים ב-750 מיליון שקל. הכנסייה אמנם הייתה בעלת המגרשים, אך החכירה אותם לקק"ל, ועליהם נבנו מאות דירות ועשרות מבנים חשובים. בתגובתה הכנסייה מאשרת לראשונה בפני בג״ץ כי לא היה ספק שקק״ל תאריך את הסכמי החכירה כפי שהצהירה. הסכמים אלה מקנים לקק"ל זכויות מלאות (כמעט כמו זכויות בעלות) על כל המגרשים בתמורה לתשלום של 30 אלף דולר בשנה.
התשובה של הכנסייה שנשלחה הבוקר (ב') לבג"ץ היא במסגרת עתירה שהגישה קבוצה של דיירים ביולי 2025, ובה דרשו האחרונים כי קק"ל תאריך את חוזי החכירה. הארכת ההסכמים נדרשה כי תקופת החכירה צפויה לפקוע בשנים 2051-2052. בגלל חוסר הוודאות באשר לעתיד הבעלות על הקרקע והחשש כי הדיירים יפונו, שווי הדירות צנח בעשרות אחוזים.
ההצהרה חשובה כי הכנסייה מכרה את הבעלות על המגרשים ליזמים. הקונים נכנסו לנעליה בהסכם החכירה מול קק"ל. על פי תגובתה הבעלים החדשים יצטרכו לאפשר לקק"ל להאריך את החכירה, וכנראה שבסכום לא מאוד גבוהה. במצב כזה השקעת הענק של ברנט עלולה לרדת לטמיון.
על מאות הדונמים שבמחלוקת המדינה בנתה בניינים ובהם 900 דירות, ושלושה מלונות יוקרה: ענבל, פרימה רויאל ודן פנרומה. ושוכנים בהם גם מוסדות ציבור חשובים, ובהם תיאטרון החאן, בית הכנסת הגדול, מרכז מורשת בגין, חלק ממוזיאון ישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון שכטר, גן הפעמון, גבעת התנ"ך, עמק המצלבה.
לראשונה קנתה את המגרשים מהכנסייה קבוצת ניות קוממיות בשתי פעימות שהאחרונה בהם הייתה ב-2016 בתמורה לכ-114 מיליון שקל ששולמו לכנסיה. ניות בעצמה מכרה את הבעלות בשנת 2023 לקבוצת ברנט בתמורה ל-750 מיליון שקלים. כך למעשה ברנט נכנס לנעלי הכנסייה, בעלת הקרקע המקורית. הוא קיבל את הבעלות על הקרקע, אך גם את הסכם החכירה עם קק"ל. כל עוד לקק"ל זכויות חכירה, ברנט לא יכול לעשות כלום במאות הדונמים שבבעלותו. הסוגייה שבמחלוקת היא האם לקק"ל זכות להארכת חכירה, ואם כן כמה כסף היא צריכה לשלם עבור הזכות הזו.
מהמכתב הקצר של הכנסייה אפשר להבין כי לשני הצדדים בחוזה המקורי (קק"ל והכנסייה) היה ברור לאורך כל השנים כי קק"ל תאריך את חוזה החכירה. כך כתבה הכנסייה בתגובתה: "למשיבה 3 (הכנסייה, א"ג) לא היה ספק כי הקרן הקיימת לישראל, תממש את האופציה ותאריך את הסכמי החכירה כמו שאף הצהירה כי כך תפעל, לרבות לאחרונה״.
כדי לחזק את עמדתה הכנסייה צריפה מכתב שקיבלה מקק"ל בינואר 2023 כמה חודשים לפני שברנט חתם על העסקה לרכישת האדמות. קק"ל ביקשה בו לחדד בפני הקונים העתידיים שהם מקבלים מגרשים שלגביהם יש לקק"ל זכויות חכירה ואת האופציה להאריך אותן. "כל שנותר בידי הפטריאריכה, וכל מי שיבוא בנעליה כבעלים הרשום, או בעלות פורמלית וערטילאית המתמצה ביכולת לגבות דמי חכירה שנתיים בסכומים מקובלים לחוזים מעין אלה"
הפרשה הזו החלה בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. בשנים 1952-1952 נחתמו בין הכנסייה היוונית לקק"ל שלושה הסכמי חכירה, במסגרתם הכנסייה נתנה לקק"ל זכויות על 520 דונם בבעלותה בשכונת טלביה ורחביה. זו לא הייתה העברת בעלות מלאה, מסיבות פוליטיות ובהן חשש של הכנסיה שבקהל המאמינים שלה בישראל בעיקר ערבים, למכור אדמות ליהודים. על פי ההסכמים קק"ל שילמה סכום ראשוני בערך כשווי הקרקעות באותם ימים של ראשית שנות החמישים במאה הקודמת, ו-30 אלף דולר לשנה.
מחברת אקסטל נמסר: "עמדת הפטריארכיה, מגיעה באופן תמוה בדקה ה-90 ערב הדיון בבג"ץ שנקבע לפני חודשים, ללא תצהיר תומך כך שלא ברור מי עומד מאחוריה, ומעלה שורה של תמיהות ביחס לגורמים העומדים מאחוריה. במקום המשך התנצחות משפטית שתפגע בראש ובראשונה בדיירים, תאריך את חוסר הוודאות וסופה לכל היותר הארכת החכירה שתעלה לציבור מיליארדי שקלים, ניתן להגיע לפתרון מעשי ומהיר שסופו בעלות, ככל שהגורמים הרלוונטיים ירצו בכך ולהשיג win-win-win לתושבים, לקק"ל, ולהמשך בניין ירושלים לטובת כל הצדדים".
