להרוס או לשקם מבנים שנפגעו מהטילים האיראניים? קונפליקט בין מס הרכוש לרשויות
ברחובות ובת ים, בהן נפגעו מאות מבנים מהתקפת הטילים האיראנית, מתעורר קונפליקט חד בין גופי מימון הפיצויים לרשויות המקומיות. מחד, מס רכוש והאוצר דוחפים לשיקום מהיר שיעלה פחות לקופה הציבורית. מנגד, מהנדסי הערים ממליצים להרוס מבנים ישנים ולבנות בהתחדשות עירונית
איך מחליטים בערים שנפגעו מטילים איראניים באזור המרכז איזה בניינים להרוס ואיזה לשקם? תלוי את מי שואלים. בימים אלה נוצר קונפליקט בין משרד האוצר ורשות המסים, שמעוניינים בשיקום מהיר ככל הניתן של נזקי מתקפת הטילים האירנית, לבין מינהל התכנון והרשויות המקומיות, שמבקשים לראות את התכנון ארוך הטווח.
הטיל האירני שפגע במרכז העיר רחובות גרם נזק ל-200 מבנים ולכ-2,000 יחידות דיור. 25 מבנים נפגעו כך שמצבם מחייב את בנייתם מחדש. הטיל שנפל במרכז העיר בת ים גרם לפגיעה ב-100 מבנים וב-1,000 יחידות דיור. בין 10-20 מבנים אמורים להיהרס.
מהנדסת העיר רחובות, אדר' דלית הראל, מספרת כי באזור שנפגע ברחובות יש תערובת מבנים ישנים לשימור לצד מבנים חדשים, כמו גם מבני מגורים, מסחר ומבני ציבור. לצד ההערכה שיש לה לאנשי מס רכוש, הפועלים במצוקת כוח אדם ולחץ זמן, יש לה גם ביקורת: "הבניין שממחיש בצורה הכי טובה את הקונפליקט מול מס רכוש נמצא במרכז העיר. מדובר במבנה משנות ה-70, שבו 16 דירות בשתי כניסות. מההדף קרסו הדירות במבנה לערימת בטון. הקונסטרוקטור של מס רכוש בא ואמר שיש תפר לבניין, שמפריד בין החלקים, ושהוא מאשר להרוס חצי מהבניין. אני לעומת זאת חושבת שצריך להרוס הכול ולבנות מחדש. יותר זול לשקם את מה שנהרס מאשר לעשות חשיבה על מה צריך להיבנות שם, אבל זה לא בהכרח נכון".
גם בבת ים ישנם מצבים דומים. מוקד ההרס של הטיל האירני היה בבניין בן 12 קומות מראשית שנות ה-70. "הסוגיה מול מס רכוש מורכבת משום שמצד אחד לרשות העירונית, על בסיס חוקי העזר שלה, יש את הסמכות לקבוע אילו מבנים יהרסו. מצד שני, מס רכוש, שאמונים על הפיצוי שהציבור שנפגע ראוי לו, תופסים עצמם כמי ששומר על הקופה הציבורית. זאת סיטואציה מאוד מורכבת וכל צד מושך לכיוון אחר", אומר מהנדס העיר, ישי ולנסי.
"לשיטתם, רצוי לשקם ולחזק מבנים, ואם יש חלון או מזגן שנפגעו, אז צריך להחליף אותם. זו ברירת המחדל שלהם. בעיני, המציאות יותר מורכבת. לקחת מבנה משנות ה-60, שהיה רעוע עוד לפני הפגיעה, ולחזק אותו עכשיו, זה פחות סביר. מדובר בהוצאה של מיליוני שקלים, בשעה שברור לכל שהמבנה הזה יעבור במילא פינוי בינוי בשנים הקרובות. לנו כרשות חשוב להבהיר שהתמונה יותר מורכבת".
הפתרון לפי ולנסי נמצא במודל שנבחן בימים אלה במשרדי האוצר והשיכון – שהמדינה תיקח אליה בחזרה את הקרקע לטובת התחדשות: "ההתמודדות עכשיו היא עם אירוע שלא היה כמותו, ולכן, הפתרון צריך להיות חדש. הכיוון שלנו הוא להציע בטווח המיידי דירה אחרת, ולשחרר את הקרקע לטובת יצירה של מסגרת תכנונית מרחבית. כשבוחנים את המצב לעומק מוצאים בפתרון הזה יתרונות לכל: הציבור שנפגע יקבל פה דירה ראויה יותר, ויש פה גם הזדמנות לייצר אזורי מגורים חדשים, ולהרחיב את המלאי התכנוני".
מרשות המסים לא התייחסו לסוגיות שבמחלוקת ברחובות ובבת ים, ומסרו כי "קרן הפיצויים פועלת תוך שיתוף פעולה ודיון עם הרשויות המקומיות ומשרדי ממשלה. ככלל, הקרן אינה מתנגדת לשילוב של הליך השיקום במהלכים תכנוניים רחבים יותר, ובפרט התחדשות עירונית, אולם כל מקרה נבחן לגופו, תוך לקיחת בחשבון של היבטים אחרים כמו הצורך של דיירים בשיקום מהיר, כדאיות כלכלית ועוד".
