מהלך לייעול או פגיעה בשלטון המקומי? ועדת הפנים מקדמת העברת היתרי בנייה לרשות ארצית
קבלנים מברכים על הצעד כפתרון לבירוקרטיה שמאטה היתרי בנייה עד 319 ימים; הרשויות המקומיות מתנגדות: "אין רשות ארצית שתוכל לרדת לצרכי התושבים". הקבלנים: "המשק אינו יכול לסבסד גרירת רגליים על גב רוכשי הדירות"
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת דנה הבוקר, לקראת הצבעה לקריאה שנייה ושלישית, בהצעת חוק ההסדרים - תקציב 2026, בתנאי העברת הטיפול בהיתרי בנייה מהרשות המקומית לרשות הרישוי הארצית, הפועלת במסגרת מינהל התכנון. מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15 מתנגדים בחריפות להרחבת הסמכויות, ושלחו ליו"ר הוועדה מכתב בו כתבו כי: "נטילת סמכות מוסד התכנון המקומי בשלב זה, משמעותה העברת ליבת שיקול הדעת התכנוני מהמישור המקומי למישור ארצי וזאת בניגוד למבנה הסמכויות בדיני התכנון והבנייה, ובניגוד לעיקרון ההיררכיה התכנונית".
דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2021 מצא שמשך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה בישראל הוא 319 ימים. לצורך קבלת היתרים, שכללו מתן הקלות או קבלת היתר לשימושים חורגים, צריך היה לחכות 407 ימים בממוצע. על פי הבנק העולמי, במדינות כמו ישראל, שמפעילות מערכות מקוונות להגשת הבקשות להיתר הבנייה, עומד הזמן הממוצע לקבל היתר על 114 ימים. במאי 2023, במסגרת חוק ההסדרים, וכחלק מהניסיון להאיץ את קצב הנפקת היתרי הבנייה, הוחלט על הקמתה של רשות רישוי ארצית. הדיון שמתקיים היום הוא על הרחבת הסמכויות של הרשות.
מתוך מכתב מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15, עליו חתומים איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, ועו"ד לירון דורון לוי, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי: "רשות הרישוי הארצית היא אמנם מוסד תכנון, ואולם היא אינה הוועדה המקומית והיא אינה מחזיקה בראייה הלוקאלית, בהיכרות עם המרחב, עם צרכי היישוב, עם ההשלכות התחבורתיות, הקהילתיות והסביבתיות הספציפיות של כל רשות מקומית". ועוד: "יש לזכור כי תכנון איכותי מחייב התאמה לצרכים המקומיים, למרקם קיים וכן שמירה על אינטרסים ציבוריים וסביבתיים. הניסיון לעקוף את שלב אישור תוכנית הבינוי באמצעות מנגנון נטילת סמכות, יביא בהכרח לתוצרים תכנוניים נחותים ולפגיעה באיכות החיים במרחב המקומי".
בדיון דיברו גם גל גבריאל, מהנדסת העיר רשל"צ ושרון שיפמן, מהנדסת העיר נתניה. ליטל דורי שלף, מהנדסת מועצת פרדס חנה-כרכור, שהשתתפה בדיון אמרה לכלכליסט: "עצם העובדה שמפקיעים את השליטה על מה שקורה ביישוב זה בעייתי. בסופו של דבר, אנחנו צריכים להתמודד עם מה שייבנה, עם התושבים שיגורו, עם השילוב של כל פרויקט חדש במרקם הקיים, ואין אף רשות ארצית שתוכל לרדת לפרטים הנדרשים ולצרכים של הרשות והתושבים".
לקראת הדיון היום נשלח ליו"ר הוועדה מכתב ע"י התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התומכת במהלך. על המכתב חתומים עו"ד תומר צליח, סגן יו"ר ההתאחדות, ועו"ד ניצן פלדמן: "ההסדר המוצע משאיר את הבכורה לרשות המקומית. הסמכות לדון בתנאים המקדימים נתונה לה, ורק לאחר מחדל מתמשך (חצי שנה או 9 חודשים ללא קבלת החלטה וביחס לבקשות היתר הכוללות מעל ל-80 דירות) קמה ליזם האפשרות לבקש להעביר את הסמכות לרשות הרישוי הארצית. גם אז, רשות הרישוי הארצית, שהיא גוף מקצועי לחלוטין, מפעילה שיקול דעת מלא ויכולה להחליט להחזיר את המשך הטיפול לידי הוועדה המקומית. זהו איזון מידתי וראוי". עוד הם כתבו: "בייחוד בעת הנוכחית, כאשר ענף הבנייה סופג הפסדים מצטברים אדירים, המשק הישראלי אינו יכול להרשות לעצמו להמשיך לסבסד גרירת רגליים מקומית על גבם של רוכשי הדירות".
