כמה זמן לוקח לקבל היתר בנייה למפעל? פי שניים מהקבוע בחוק
דו”ח של מינהל התעשיות במשרד הכלכלה מצא כי הזמן הממוצע לקבלת היתר עומד על לא פחות מ־445 יום. סיבות מרכזיות להתארכות ההליך הן היעדר תיאום מספק בין גופים רגולטוריים שונים ומיומנות נמוכה ברשויות המקומיות
כמה זמן לוקח לקבל היתר בנייה למפעל? פי שניים מהקבוע בחוק התכנון והבנייה — כך נמצא בדו”ח של מינהל התעשיות במשרד הכלכלה. לפי הדו”ח, הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה או הרחבה של מפעל עומד על לא פחות מ־445 יום. החוק מאפשר 220 יום.
הבדיקה נעשתה ב־114 ועדות תכנון ובנייה על סמך נתוני 2024-2019. באשדוד, למשל, נדרשים בממוצע 578 יום לקבלת היתר בנייה, באשקלון 437 יום, במועצה האזורית תמר נדרשים 187 יום בלבד, בנגב המערבי 340 יום ובמעלה החרמון 342 יום.
הדו”ח מצביע על שלל חסמים המובילים להתארכות התהליך: היעדר תיאום מספק בין גופים השונים, כגון רשות העתיקות, משרד הבריאות, שירותי הכבאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל והרשות המקומיות; פערי ידע ומיומנות בין ועדות התכנון המקומיות. "לרוב הוועדות מיומנות בטיפול בבקשות למתן היתרי בנייה לטובת מגורים, ולעתים תכופות מוצאות את עצמן עם פערי ידע בנוגע להליכים הנדרשים בתעשייה. כמו כן הן נאלצות להתמודד עם גופים רגולטוריים רבים, וזה מוביל לדחיקתן של בקשות כאלה לתחתית סדר העדיפויות", אמרה לכלכליסט ראשת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה נורית צור רבינו.
כבר לפני שמונה שנים פרסם צוות היגוי בין־משרדי, בהשתתפות נציגי התאחדות התעשיינים והמכון הישראלי לדמוקרטיה, דו”ח מקיף ראשון בנושא התמשכות ההליכים להקמת מפעלים בישראל. אלא שמאז המערכת התקשתה לקדם את הנושא על רקע האירועים השוטפים: מגפת הקורונה העולמית, חוסר היציבות הפוליטית, ההפיכה המשטרית ומלחמת 7 באוקטובר.
משרד הכלכלה החל לפני שנה וחצי פיילוט לקיצור לוחות הזמנים בגליל המערבי. לפי צור רבינו, ניכר שהפיילוט נושא פרי ותוצאותיו הרשמיות יוצגו בעוד כמה חודשים. "כבר עכשיו ברור לנו שבזכות הפיילוט משך תהליך קבלת היתר הבנייה למפעל של שטראוס באזור התעשייה בר־לב קוצר בחצי שנה", אמרה.
בליבת המהלך מרכז היתרים אזורי שהוקם בגליל המערבי לפי מודל של One Stop Shop, ובו נציגי הגופים שמעורבים בתהליכי הרישוי פועלים בתיאום מוגבר לקיצור תהליכים. בכוונת המשרד להעתיק את המודל במהלך 2026 גם ליישובי הגליל המזרחי וליישובי הנגב המערבי באמצעות מינהלת תקומה. לפי צור רבינו, אחד החסמים הוא פערי ידע של עורכי הבקשות לקבלת היתרים, והדבר ניכר במספר הפעולות החוזרות שהם נדרשים לבצע בכל בקשה.
לפי הדו”ח, רק 25% מכלל הבקשות לקבלת היתרי בנייה למפעלים מאושרות בניסיון הראשון. לגבי שאר הבקשות, הממוצע עומד על 2.7 פעולות חוזרות עד לאישורן. על רקע זאת משרד הכלכלה בוחן הכשרות ייעודיות לבעלי תפקידים המעורבים בהגשת בקשות להיתרים. "המערכת מסורבלת ולעתים בלתי שקופה. קל לטעות בה, קשה להבין את הדרישות שלה, יש צורך לחזור שוב ושוב על שלבים בתהליך, וכל עיכוב בו גובה מחירים כבדים כגון דחיית השקעות, האטה בצמיחה התעשייתית ואובדן הזדמנויות לפיתוח כלכלי", אומרת צור רבינו.
בהתאחדות התעשיינים טוענים זה שנים ארוכות שהתהליכים המקדימים לקבלת היתרי בנייה למפעלים ארוכים באופן בלתי סביר, ותעשיינים רבים שעומדים לפני השקעות משמעותיות מתלבטים אם לעשות אותן בישראל או במדינות אחרות, שמוכנות להתחייב על תהליכי רישוי קצרים בהרבה.
הדו”ח מפרט המלצות לשיפור, ובהן הרחבת שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים המעורבים בתהליך קבלת ההיתר ויצירת מסלול ירוק לענף תעשייה. במשרד הכלכלה אומרים כי פערים בתקציב עלולים להקשות עליו לממש את תובנותיו בנושא, והם מאמינים שהמפתח לשחרור צוואר הבקבוק נמצא ברשויות המקומיות, שהן המפעילות את ועדות התכנון והבנייה המקומיות ואליהן מוגשות רוב הבקשות להיתרי בנייה.
