סגור
הריסת בתים תמ"א 38 תמא 38
(ארכיון) (צילום: עמית שעל)

10 דיירים מסרבים לפינוי־בינוי בירושלים; השכנים דורשים לחייבם במיליון שקל כל אחד

מספר גבוה של סרבנים בפרויקט פינוי בינוי בירושלים הוביל לתביעה של 10 מיליון שקל נגדם והעלה טענות לנזק נרחב יותר; הפרויקט צפוי לכלול קרוב ל-500 דירות בשכונת הקטמונים

דיירי פרויקט פינוי בינוי בירושלים דורשים להכיר במספר גבוה של שכנים - 10 במספר, כסרבנים, ולקדם את הפרויקט, או לחילופין לפסוק להם פיצוי כספי שיועבר לשכנים, כך עולה מתביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים.
המתחם שלגביו הוגשה התביעה ממוקם ברחובות סן מרטין ובר יוחאי בשכונת קטמונים בירושלים, הוא כולל כיום 5 בניינים ישנים בני 3-4 קומות הכוללים יחד 119 דירות. 109 בעלי דירות המהווים 91% מהפרויקט כבר נתנו את הסכמתם, אך נותרו 10 בעלי דירות סרבנים.
ההתקשרות של דיירי הפרויקט עם החברות היזמיות קן התור ושיכון ובינוי החלה ב-2020 ונמשכה עד למרץ 2022, והפרויקט שקידמו נחשב למורכב וצפוי לכלול 2 מגדלים שיכללו יחד 491 דירות לצד שטחי ציבור וחניון. בעלי הדירות הישנים צפויים לקבל תוספות של מעלית, חניה, 25 מ"ר לדירה (כולל ממ"ד), מרפסת של 10 מ"ר, ומחסן.
הרוב הנדרש לפרויקט פינוי בינוי הוא 66% מדיירי מתחם, ודיירים סרבנים אינם תופעה נדירה, אך במקרה זה, מדובר במספר גבוה של סרבנים בפרויקט אחד. תביעה לבית המשפט היא חלק מההליך במקרה של סרבנים, ובהמשך בית המשפט יידרש להכריע האם הסירוב הוא סביר או בלתי סביר, כמו במקרים שבהם התמורה שמקבלים הדיירים אינה כלכלית. אם יקבע כי הסירוב אינו סביר, בית המשפט יוכל לנקוט שתי דרכים: לחייב את הסרבנים בפיצוי כספי על הנזק שנגרם ליתר בעלי הדירות, או לכפות את יישום הפרויקט באמצעות מינוי מורשה חתימה במקומם.
בכל הקשור לפיצוי הכספי, בעלי הדירות טוענים, כי שמאי מטעמם קבע כי מדובר בנזק של 800 אלף שקל לדירה, כך שהנזק המצטבר מגיע לכ-80 מיליון שקל. מטעמי עלות האגרה, התביעה נקבעה על סכום נמוך יותר של 10 מיליון שקל, אך עדיין במידה ויפסק פיצוי מדובר במיליון שקל שכל סרבן יידרש לשלם.
לטענת התובעים, המיוצגים על ידי עורכי הדין זיו גרומן ולילך זילכה ממשרד גרומן ושות' המתמחה בנדל"ן והתחדשות עירונית, הבניינים הקיימים נמצאים במצב תחזוקתי ירוד, אינם מחוזקים כראוי מפני רעידות אדמה ואינם ממוגנים מפני טילים. עוד נטען, כי העסקה מיטיבה באופן משמעותי גם עם הדיירים הסרבנים עצמם. התובעים טוענים, כי הסירוב של הנתבעים אינו נובע מאינטרסים לגיטימיים אלא מדרישות לתמורות עודפות ולשיפור תנאיהם האישיים, שאינן מוצדקות ואינן ניתנות ליתר בעלי הדירות. בין היתר, טענו לקבלת שטחים נוספים בגין חריגות בנייה שאינן חוקיות, שתי חניות במקום אחת, הצמדת גג משותף לדירה ספציפית, פיצוי בגין הוצאות לשם תיקון הגג, ועוד הטבות חריגות.