עלייה בבקשות לייקור ארנונה: נצרת דורשת תוספת של 30%, אשדוד 7.5%
לקראת 2027 הגישו 121 רשויות מקומיות בקשות לשינוי תעריפי הארנונה, לעומת 108 בשנה הקודמת, כאשר מרביתן מבקשות להעלות את התעריפים. הבקשות מגיעות בנוסף לעדכון האוטומטי הצפוי בשיעור של 3.05%, והרשויות מנמקות אותן בהתייקרות השירותים ובצורך באיזון תקציבי. מומחים מזהירים כי אישור העלאות חריגות הפך בשנים האחרונות לתופעה רחבה
עלייה בהיקף הרשויות הדורשות להעלות את היטלי הארנונה על תושבים ועסקים, כך עולה מדיווח של משרד הפנים בנושא. לקראת שנת 2027 הגישו 121 רשויות בקשה להעלאת דמי הארנונה, זאת לעומת 108 בקשות שהוגשו לקראת שנת 2026.
הבקשות המוגשות למשרד הפנים כוללות בקשות להעלאות או להורדות ארנונה, מעבר להעלאה שנקבעת על ידי משרד הפנים והיא אוטומטית ומחייבת את הרשויות. העלייה האוטומטית נקבעת בהתאם לנוסחה שגובשה על ידי המדינה, והיא מחשבת את מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. על פי נוסחה זו, ההעלאה הצפויה במסגרת נוסחת "הטייס האוטומטי" תעמוד בשנת 2027 על 3.05%. בהשוואה לשנים קודמות, ניתן לראות כי ב-2023 עלתה הארנונה ב-1.37% בלבד, ב-2024 היא עלתה ב-2.68%, ואילו בשנת 2025 נרשם זינוק בעליית שיעור הארנונה, ושיא של 17 שנה – עלייה בשיעור של 5.29%. השנה (2026), נרשמה עלייה צנועה יחסית של 1.626%.
הבקשות שהוגשו הן להעלאה או להורדה של הארנונה, והן עדיין בגדר בקשות, שמשרד הפנים יכול לדחות או לאשר. בשנת 2026, מתוך 108 בקשות שהוגשו, 95 כללו בקשות להעלאת תעריפים, ורובן אושרו, זאת למרות שבעבר משרד הפנים הצהיר כי הוא מנסה להימנע מאישורים להעלאות חריגות, מעבר לטייס האוטומטי.
יחד עם זאת, לדברי עו״ד מוטי איצקוביץ, שותף מייסד בפירמת כץ גבע איצקוביץ המתמחה במיסוי מוניציפלי, אם בעבר הרשויות היו זקוקות לנימוקים מאוד משכנעים על מנת שיאשרו להן את הבקשה, כעת כמעט כל נימוק מספיק. "לארנונה יש את מנגנון הטייס האוטומטי, כלומר אם המחירים במשק עלו, כולל בשכר הציבורי, זה משקלל אותו, ואת הסכומים האלה כבר יש לרשויות בכיס. מה שמבוקש כעת זה לא טבעי, וזה הפך להיות שיטה, המדינה מאשרת את הבקשות לרוב הרשויות ולא רק לרשויות שיש להן נימוקים מעמיקים, ואז רואים בקשות שהן מעבר לסביר".
לגבי הנימוקים אמר עו"ד איצקוביץ: "תמיד מוצאים נימוקים להעלות, אבל יש גם לא מעט נימוקים שכנגד – למה לא להעלות, למשל העובדה שעסקים לא מרוויחים יותר, ורק יצאנו מהמלחמה, השאלה היא בסוף מה גובר".
לגבי ההערכה האם השנה יאשרו את העלאת הארנונה הוא אמר: "זו שנת בחירות וקשה להעריך מה יעשו, אבל לפי ההתנהלות בשנים האחרונות המגמה היא ברורה – מאשרים הכל, ונזהרים שלא להעלות למגזר המגורים".
30% בנצרת, 7.5% באשדוד
הבקשה החריגה ביותר היא של העיר נצרת, שמבקשת העלאה גורפת לכלל הסיווגים בשיעור של 30%, זאת מעבר לשיעור העדכון האוטומטי. בעירייה נימקו את הבקשה בצורך להגיע לאיזון תקציבי, וכן בטענה כי תעריפי הארנונה בעיר הם נמוכים מהתעריפים המומלצים.
באשדוד ביקשו העלאה גורפת לכלל הנכסים, בשיעור של 7.5%, בבקשה של העירייה נכתב כי ההעלאה תוסיף לעיר הכנסות של כ-55 מיליון שקל. בעירייה נימקו את הצורך בהעלאת התעריפים בעליית מחירי השירותים שהעירייה מספקת לתושבים. "בשנים האחרונות, אנו עדים לעליית מחירים בכל תחומי ההתקשרות של העירייה ובקשה של נותני שירותים להפסיק את ההתקשרות עמם לפני המועד גם במחיר חילוט ערבויות. הדבר חייב את הרשות לצאת למכרזים חדשים ולקבל מחירים גבוהים יותר בחוזים החדשים".
ברמת גן ביקשו העלאה של כ-10% במספר סיווגים, בעיקר לעסקים, אך לפי העירייה כמות הנישומים שתושפע מכך נמוכה, והכנסות העירייה צפויות לעלות בזכות זאת בכ-36 מיליון שקל בשנה. בגן יבנה ביקשו העלאה גורפת של כ-6.7%, וביחד עם ההעלאה האוטומטית מדובר בעלייה של כ-10%. בעירייה מנמקים את הצורך בהעלאת שיעור הארנונה בין היתר בפערים בין אזורי תעסוקה לאזורי מגורים. לפי העירייה, במסגרת אישור תוכנית תמ"ל לעיר הוקמה שכונה חדשה בת 1,600 יח"ד, אך אזור התעסוקה שהובטח לה טרם אושר. זוהי תופעה שמקיפה ערים רבות, שגדלו במהירות בהיקף היח"ד שלהן, אך נותרו מאחור עם שיעור נמוך של שטחי תעסוקה שיסייעו לתמוך בהגדלת שטחי המגורים, וההערכה היא שבשנים הקרובות נראה עוד ועוד ערים שמתקשות לתת שירותים הולמים לתושבים על בסיס הארנונה למגורים.
בעיר אריאל ביקשו העלאה של 8.2%, כולל שיעור העדכון האוטומטי, בקרית מלאכי ביקשו העלאה בשיעור של 5% מעבר לשיעור העדכון (עלייה כוללת של כ-8%), בסיווגים שונים שאינם מגורים. ברחובות מבקשים להעלות את הארנונה בשיעור של 8% כולל העדכון האוטומטי לחלק מנכסי המגורים בעיר. בסכנין ובתל מונד ביקשו העלאה גורפת שתחול על כלל הנכסים בעיר בשיעור של 5% כולל העלאה האוטומטית (תוספת של כ-2%).
בנס ציונה ביקשו תוספת של ארנונה לנכסים למגורים בשיעור של 1% ולנכסים שאינם למגורים בשיעור של 4.5%. בעירייה מנמקים את הצורך בתוספת כספית במס המטרו שהוטל על העירייה ועומד על 4.4 מיליון שקל ל-10 שנים (החל מ-2022). באילת ביקשו תוספת של אחוזים בודדים (כ-4%) למספר סיווגים של מלונאות ודירות המשמשות לנופש.
