פרשנות
מדוע אישר נתניהו את ייקור הארנונה דווקא בשנת בחירות?
ראש הממשלה פתח פתח לראשי רשויות להעלות את הארנונה בשיעור של עד 6.62%. המהלך משרת אינטרס פוליטי ברור: להבטיח את תמיכתם של ראשי הרשויות, ובמיוחד של חיים ביבס, בפריימריז בליכוד ובבחירות לכנסת. השאלה היא האם הציבור ייקח זאת בחשבון בקלפי
דווקא בשנת בחירות, בחר ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתוח פתח לראשי רשויות להטיל על האזרחים העלאה חריגה של עד 6.62% בארנונה. התזמון לא מקרי, והוא משרת אינטרס פוליטי אחר של נתניהו: הפריימריז בליכוד.
ביולי התפטר שר הפנים משה ארבל מהממשלה יחד עם יתר שרי ש"ס, במחאה על אי חקיקתו של חוק ההשתמטות. רק לפני שבועיים, בהיעדרו של שר פנים קבוע, אישרה הכנסת את העברת סמכויותיו לנתניהו, ובכלל זה הסמכות לאשר העלאה חריגה בארנונה. ש"ס הייתה אמורה לשוב לממשלה עם קידום חוק ההשתמטות, אך טרם עשתה זאת כי היא אינה בטוחה שיש רוב בעדו בכנסת, בשל הביקורת שנמתחה עליו בקואליציה.
נראה שחזרתו הצפויה של ארבל לתפקיד שר הפנים היא הסיבה לכך שנתניהו מיהר לחתום על המסלול המאפשר הגשת בקשות להעלאה חריגה. עם שובו לתפקיד, ארבל לא יאשר לרשויות מקומיות שאינן נמצאות בהליך של הבראה והתייעלות להעלות העלאה חריגה של הארנונה.
אך מדוע ההחלטה כה חשובה לנתניהו, ועוד דווקא בשנת בחירות, כשמדובר בהחלטה שעלולה לפגוע באזרחים? התשובה נעוצה באיש אחד: חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי. לביבס כוח רב לא רק בשלטון המקומי, אלא גם בליכוד ובמסדרונות השלטון. בעבר נחשב כמקורב מאוד לנתניהו ושימש כראש מטה הבחירות שלו. עם זאת, ביבס יצא ב-2023 נגד מהלכי ההפיכה המשטרית ואף כינה אותם "מלחמה נגד הדמוקרטיה". באחרונה הכריז ביבס בכנס כלכליסט כי הוא עשוי להתמודד על ראשות הליכוד ב"יום שאחרי נתניהו".
ביבס, המשמש גם כראש עיריית מודיעין מכבים רעות (שאגב מבקשת להוריד את הארנונה ב-2026), מחויב לראשי הרשויות המבקשים להעלות את הארנונה בשיעור חריג על מנת להקטין את הגירעון בתקציבם השוטף, ועל כן פתח בפניהם את הדרך לביצוע ההעלאה החריגה.
בהודעתו לראשי הרשויות התגאה כי "בעקבות פניותינו לראש הממשלה, ולהעברת סמכויות שר הפנים אל רה"מ כפי שאושרו ב-24 בנובמבר 2025- חתמו רה"מ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת לקווים המנחים לבדיקת בקשות לאישור חריגה בארנונה לשנת 2026. תוספת זו מאפשרת אישור בקשות לרשויות הנמצאות במצב פיננסי מורכב או לרשויות המבקשות שינוי לכלל הנכסים - לכלל המגורים באותה רשות בהתאם לצרכים הנדרשים".
לפי מכתבו של ביבס, נפתחו שני מסלולים להגשת בקשה להעלאה חריגה של הארנונה: האחד מיועד לרשות מקומית במצב פיננסי מורכב, והשני לשאר הרשויות. לפי שיטת העדכון הקבועה בחוק (נוסחה המתבססת על עליית המדד או עליית השכר במגזר הציבורי), הארנונה תתייקר ב-1 בינואר בשיעור של 1.62%. החלטתו של נתניהו תאפשר להעלות את הארנונה בשני המסלולים לכלל סוגי הנכסים (מגורים, מסחר וכו') עד שיעור של 5% מעבר לשיעור העדכון (כלומר עד 6.62%).
הצלחתו של ביבס להשיג את הסכמתם של נתניהו וסמוטריץ' לדון בבקשות להעלאות חריגות מהווה הישג עבור 100 ראשי רשויות שמבקשים להעלות את שיעור הארנונה. לפיכך, אין פלא שביבס טרח במכתבו להודות ל"רה"מ, שר האוצר ולמנכ"ל משרד הפנים ישראל אוזן על הבנת החשיבות והירתמותם המהירה לטיפול בנושא עבור הרשויות המקומיות". כעת פתוחה הדרך בפני ראשי הרשויות ללחוץ הן על נתניהו והן על סמוטריץ' לקבלת אישור להעלאה חריגה של הארנונה.
ראשי הרשויות מהווים לובי חזק מאוד במסדרונות הכנסת והשלטון, וכוחם עולה במיוחד בשנת הבחירות. מדינת ישראל נמצאת בתוך מערכת הבחירות לכנסת ה-26, שיתקיימו לכל המאוחר עוד 10 חודשים. לראשי הרשויות כוח גדול ברשויות המקומיות, ובקרב מתפקדי המפלגות. נתניהו זקוק לתמיכתם של ראשי הרשויות, ובפרט של ביבס, לא רק בבחירות לכנסת, אלא גם בהצנחת המועמדים שבהם הוא תומך בפריימריז. ימים יגידו אם המהלך לא יזיק לו בסופו של דבר בקלפי.
אגב, לא כל הרשויות מתכוונות לממש את זכותן ולדרוש העלאה חריגה. כך למשל, ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי הודיע שבשנת 2026 לא יגבה מעבר לתחשיב של הטייס האוטומטי המחויב בחוק, העומד על 1.62% בלבד. "עיריית אשדוד עושה כל שביכולתה כדי להקל על תושביה במסגרת אחריותה המוניציפלית. העדכון האוטומטי אינו בשליטת העירייה, ואנו עושים הכל כדי להמשיך ולתת שירותים ברמה הגבוהה ביותר על אף שלא העלינו מס ארנונה מעבר למתחייב בחוק. ספגנו לא מעט הוצאות על חשבון העירייה במהלך שנתיים של מלחמה, אך אין בכוונתנו להשית אותן על הציבור, שימשיך ליהנות מפעילויות תרבות רבות, ספורט, חינוך מתקדמים ורמת חיים גבוהה", אמר לסרי.
לסרי מודע לכך שבשנת 2028 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. ראשי רשויות אחרים כנראה בונים על כך שהציבור ישכח שפגעו בו עד להליכתו אל הקלפי.
