סגור
צפיפות תחבורה ציבורית קורונה מודיעין עילית
מודיעין עילית. יועמ"ש הוועדה: "לא מדברים על החלה טריטוריאלית אלא על עניין תקציבי" (צילום: שאול גולן)

אושר לקריאה ראשונה: שר הפנים יוכל להעביר כספי ארנונה לערים חרדיות ביהודה ושומרון

ועדת הפנים אישרה את הצעת החוק של יעקב אשר מיהדות התורה, לפיה שר הפנים יוכל להחליט על חלוקת הכנסות משטחי תעסוקה מניבי ארנונה בתחומי הקו הירוק גם לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון. אשר הבהיר שלנגד עיניו עומדות הערים החרדיות ביתר עילית ומודיעין עילית. ח"כ נאור שירי מיש עתיד: "שוב רשויות ביהודה ושומרון רק מקבלות ולא נותנות"

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת אישרה לקריאה ראשונה הבוקר (ב') הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר (יהדות התורה) שכותרתה "צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל". הרעיון העומד בבסיס החקיקה החדשה הוא ששר הפנים יוכל להחליט על חלוקת הכנסות משטחי תעסוקה מניבי ארנונה בתחומי הקו הירוק גם לרשויות מקומיות בתחומי יהודה ושומרון. אשר אמר שמה שמניע אותו אינו קשור לתמיכה בהתיישבות בשטחי יהודה ושומרון. מצד שני, הוא הבהיר שלנגד עיניו עומדות הערים החרדיות ביתר עילית ומודיעין עילית. הצעת החוק נדונה כבר בכנסת הקודמת ביוזמת חבר הכנסת מיכאל מלכיאל, אך לא קודמה.
למרות העובדה שהדיון היום התמקד בהעברת כספים ליהודה ושומרון, הצעת החוק עוסקת בהעברת כספי ארנונה בין רשויות בכל הארץ. הרעיון העומד בבסיס ההצעה הוא לסייע לרשויות מקומיות שאין בשטחן די שטחי תעסוקה מניבי ארנונה, אך הן נמצאות בסמיכות לערים אמידות. היועץ הכלכלי איתי שפרן מסביר שמדובר בתופעה ארצית: "יש הרבה ישובים צמודי דופן, שגבולותיהם היסטוריים ונקבעו ללא כוונת מתכנן, המודרים מהכנסות ומצד שני, לא יהיה להם נדל"ן מניב. כך למשל בת ים, ישובי המשולש וגם טירת כרמל. המודל הקיים לא שוויוני. ההשקעה לתושב ביישובים רבים אינה מגולמת בהכנסות הרשות ולכן הן תמיד בחסר". יש להבין שגם אם ההצעה תאושר, לא מדובר בהעברה אוטומטית. העניין כרוך בהמלצה של ועדת חקירה שבה יהיו חברים נציגי משרדי ממשלה.
עו"ד תומר רוזנר, היועמ"ש של ועדת הפנים, אמר בדיון כי "אנחנו לא מדברים על החלה טריטוריאלית אלא על עניין תקציבי, ואנחנו יודעים שחוק תקציב המדינה כולל סעיפים שמכוונים לרשויות ביהודה ושומרון. יחד עם זאת, הרגישות הפוליטית-מדינית היא נושא שצריך להביא בחשבון. אני לא חושב שמדובר בחקיקה שיש בה אלמנט של סיפוח, אבל עדיין הטענה תשמע".
לדברי רוזנר, "מבחינה משפטית אנחנו לא מכירים בזכות של רשות מקומית לשוויון. החקיקה מסמיכה את ועדת הפנים לעשות צווים לחלוקת הכנסות. בבואו לעשות את הצווים שר הפנים יצטרך לשקול את ההנחות הללו - ולכן, זה לא במישור של הצעת החוק אלא במישור של היישום. קיים שוני רלבנטי בין רשויות מקומיות מעבר לקו הירוק לאלה שבתחומו. הכנסותיהן העצמיות של רשויות בתחום יהודה ושומרון מצומצמות בהרבה. אם סוכמים את ההכנסות – המכלול של ההכנסות נמוך יותר, ולכן התקצוב המדינתי לרשויות האלה הוא גבוה יותר – אולי גם משיקולים אחרים אבל גם מהשיקול הזה. אנחנו לא רואים את הפגיעה בשוויון שעולה כדי קושי שמצדיק התייחסות מיוחדת".
מירה סולומון, היועמ"שית של מרכז השלטון המקומי, הביעה התנגדות עקרונית למהלך חלוקת הכנסות: "מבחינתנו, המדינה היא שצריכה לתקצב רשויות כדי לשפר את מצבן ולקדם אצלן תעסוקה ומקורות הכנסה עצמיים, במקום לפגוע ברשויות אחרות ולפזר את העוני, ולהביא לכך שכל הרשויות יהיו במצוקה כלכלית".
ח"כ נאור שירי (יש עתיד), שהתנגד להצעה יחד עם חברו לסיעה יוראי להב-הרצנו, אמר ל"כלכליסט": "מדהים לגלות את הניסוח החדש שממשלת ישראל 'ימין מלא-מלא' נותנת למונח צדק חלוקתי וממציאה לו פירוש שונה לחלוטין. בדומה לקרן הארנונה, ההסדר שמוצע הוא חד-כיווני, שוב רשויות ביהודה ושומרון רק מקבלות ולא נותנות. יש צדק חלוקתי בממשלה, פשוט רק למקורבים של השרים. הצעת החוק מתעלמת מרגישות בינלאומית, מתעלמת מהסכמים שנחתמו בעבר. יש התעלמות טוטאלית מהמערכה המדינית שאנחנו מנהלים אל מול העולם. הצעה זו תפגע לדעת גורמי המקצוע בקו ההגנה שלנו בעולם ותרוקן מתוכן את הטיעון שלנו ברמה הבינלאומית. אני רק מקווה שמישהו יתעורר בממשלה הזו וישים סוף לפגיעה במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל".