הדולר עולה ל-3.1 שקלים לראשונה מאפריל, רשם שיא של 18 חודשים בעולם
העלייה המפתיעה במדד המחירים בארה"ב החזירה לסדר היום את הציפיות להעלאת ריבית של הפדרל ריזרב בסוף החודש, והעלו חשש כי לחצי המחירים מתרחבים לתחומים נוספים במשק; היורו צנח לשפל של 17 חודשים מול הדולר על רקע החששות הפיסקליים בצרפת
הדולר בשיא מאז ה-8 לאפריל מול מקבילו הישראלי - עולה ל-3.1 שקלים - היציג אתמול עמד על 3.075 שקלים, ונקבע בטרם פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב, שהקפיץ את המטבע האמריקאי מול השקל ומול המטבעות המובילים בעולם. היורו מטפס ל-3.475 שקלים - היציג אתמול על 3.44 שקלים. ד"ר בלה ברדה ברקת, יזמת ופרשנית מאקרו-כלכלית וגאופוליטית: "העלייה בשער הדולר מול השקל אינה בהכרח עדות להיחלשות הכלכלה הישראלית, אלא משקפת גם את התלות הגוברת שלה בשווקים הפיננסיים הגלובליים. ככל שקרנות הפנסיה והגופים המוסדיים בישראל מחזיקים בחשיפה משמעותית יותר לנכסים בחו״ל, כך הופך שער החליפין לרגיש לתנודות בוול סטריט ולפעילות גידור המטבע.
"כאשר שוקי המניות האמריקאיים יורדים, המוסדיים עשויים להידרש לרכוש דולרים כדי להתאים את היקף הגידור, ובכך להפעיל לחץ נוסף על השקל. על רקע החששות הגוברים מעלויות המימון של תשתיות הבינה המלאכותית, נוצר כאן קשר מעניין בין תמחור חברות הטכנולוגיה בארה״ב לבין שער החליפין בישראל. המשמעות היא שכדי להבין לאן הולך הדולר, כבר לא מספיק לעקוב אחר המצב הביטחוני או החלטות הריבית המקומיות. צריך להבין גם מה מתרחש במערכת הפיננסית העולמית, ובמיוחד בשוק הטכנולוגיה האמריקאי".
הדולר אף טיפס לשיא של 18 חודשים בעולם, לאחר שנתוני אינפלציה חזקים מהצפוי החזירו לסדר היום את הציפיות להעלאת ריבית של הפדרל ריזרב בהמשך החודש — והדגישו את החשש כי לחצי המחירים מתרחבים לתחומים נוספים במשק.
מינהל הסטטיסטיקה של מחלקת העבודה האמריקנית דיווח כי מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בחדות בספטמבר, בעקבות קפיצה במחירי הדלק. "נתון האינפלציה הגבוה מהצפוי בליבת המדד מעלה חששות כי האינפלציה המונעת מהאנרגיה מתפשטת לתחומים אחרים במשק", אמר אוטו שינוהרה, אסטרטג השקעות בכיר ב־Mesirow Currency Management. "הציפיות להעלאת ריבית של הפד באוקטובר קפצו לאחר פרסום הנתונים, והביאו את הישיבה לכדי משחק אמיתי יותר".
מדד הדולר אינדקס, המודד את חוזק המטבע האמריקני מול סל של שש מטבעות, עלה ב־0.38% ל־102.57 נקודות. קודם לכן הגיע המדד לרמתו הגבוהה מאז אפריל 2025, תוך שהוא מתאושש מהירידות שנרשמו ביום הקודם. עתה הוא יורד ב-0.5% ל-101.8 נק'.
הדוח עמעם את האותות היוניים האחרונים מבכירי הפד, ובהם הערות של נשיא הפד של ניו יורק, ג'ון ויליאמס, שהחלישו את הדולר ביום הקודם. ביום חמישי איתתה גם סגנית יו"ר הפד לפיקוח, מישל באומן, על גישה של "נמתין ונראה" לפני העלאת ריבית נוספת.
סוחרים מעריכים כעת סיכוי של 67% שהפד ישאיר את הריבית ללא שינוי בישיבתו ב־27–28 באוקטובר, לעומת 53% לפני חודש, ומתמחרים הידוק מוניטרי בהיקף של כ־79 נקודות בסיס עד סוף 2027, כך מציג כלי FedWatch של קבוצת CME.
"האינפלציה הייתה חמה יותר והתפרסה על פני יותר תחומים, ולכן בהחלט מדובר במצב שאינו חד־פעמי — מצב שאינו מאפשר לגורמים היוניים יותר להתעלם ממנו", אמר מרווין לו, אסטרטג שווקים גלובלי בכיר ב־State Street בבוסטון. "אני סבור שהפד בסופו של דבר יצטרך לקיים לגביו שיחה רצינית."
הבנק המרכזי האמריקני העלה בחודש שעבר את הריבית ב־0.25 נקודת אחוז, לטווח של 3.75%–4.00%.
שורה של מנהיגים פיננסיים מכל רחבי העולם נמצאת בבנגקוק, שם מתקיימות הוועידות השנתיות של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.
רודריגו ולדס, ראש אגף הכספים של קרן המטבע, אמר כי הקרן "הגבירה" את דחיפות קריאתה לממשלות לרסן את הגידול בחובותיהן, בעוד כריסטלינה גאורגייבה, נשיאת הקרן, אמרה כי ארה"ב נדרשת לבצע התאמות פיסקליות כדי להציב את החוב שלה על מסלול בר־קיימא יותר.
איגרות החוב הצרפתיות היו בין הנפגעות הקשות ביותר מהמכירה הגלובלית האחרונה, כאשר משקיעים חוששים כי המאבקים הפוליטיים לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה עלולים לפגוע במאמצים לצמצם את הגירעון הגבוה של צרפת.
נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, אמרה באירוע של CNN בבנגקוק כי צרפת צריכה לפתור את בעיות החוב שלה באמצעות איחוי פיסקלי — הערה שדיכאה ספקולציות לגבי אפשרות שהבנק המרכזי יתחיל לרכוש איגרות חוב צרפתיות כדי לרסן את התשואות.
היורו ירד ב־0.44% ל־1.1149 דולר, ורשם שפל חדש של 17 חודשים מול הדולר ושפל של 16 חודשים מול הלירה שטרלינג, כאשר עליית מחירי הנפט והחששות המתמשכים לגבי בריאותה הפיסקלית של צרפת ממשיכים להעיק על המטבע האירופי. עתה היורו עולה ב-0.5% ל-1.12 דולר.
רוברטו מיאליך, אסטרטג מטבעות ב־Unicredit, אמר כי היורו עשוי לבחון בטווח הקרוב את רמת ה־1.10 דולר, אך הוא פחות דובי לגבי המטבע עד סוף השנה, וצופה כי "תשואות האג"ח בארה"ב צפויות כנראה להתמתן, אם כי המצב בגוש היורו עשוי להעיק על היורו". הפייננשל טיימס דיווח ביום רביעי כי שר האוצר הבריטי, ג'ון הילי, צפוי לממן את כל הטבות המס החדשות בתקציב של החודש באמצעות העלאות מס או קיצוצי הוצאות, ולא באמצעות הגדלת ההלוואות. גורם בכיר בקרן המטבע הבינלאומית אמר כי הקרן אינה ממליצה לבריטניה להאיץ את האיחוי הפיסקלי שלה.
יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס: "תגובה לנתון האינפלציה בארה"ב ממחישה את המתח בין לחצי המחירים לחשש מפגיעה בצמיחה. האינפלציה השנתית עלתה בספטמבר ל-3.7%, מעל התחזיות, וחיזקה תחילה את הציפיות להעלאת ריבית. הדולר התחזק והתשואה לעשר שנים הגיעה במהלך המסחר ל-5.32%, אבל בהמשך התמונה השתנתה: הירידות במניות והחשש לצמיחה הובילו לירידת תשואות ולנסיגה של הדולר משיאו. הבוקר התשואה לעשר שנים עומדת סביב 5.11%.
"הלחץ במניות הטכנולוגיה והשבבים נמשך, על רקע החששות מתמחור גבוה ומהיקף ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. נאסד"ק איבד אתמול 1.9%, והבוקר הירידות התרחבו לאסיה, שם קוספי בדרום קוריאה ירד ב-7.9% והופעל מנגנון לעצירת המסחר. נתוני המחירים ליצרן, המכירות הקמעונאיות והתביעות לדמי אבטלה שיתפרסמו היום בארה"ב ייבחנו על רקע החשש מהתרחבות לחצי המחירים ומפגיעה בפעילות הכלכלית.
"בדולר-שקל, הדולר נסחר הבוקר סביב 3.10 שקלים, לאחר שעלה אתמול בכ-1.1%. הנסיגה של הדולר בעולם לא מחקה את העלייה מול השקל, שהושפעה גם מגורמים מקומיים ומהסיכון האזורי. מדד המחירים בישראל שיתפרסם הערב עשוי לעדכן את ציפיות הריבית ולהשפיע על השקל ועל האג"ח המקומיות. במקביל, האיומים על מתקני אנרגיה ונתיבי שיט באזור ממשיכים להוסיף סיכון, גם כשהנפט יורד הבוקר. השפעתם על המט"ח תהיה תלויה בתגובת מחירי האנרגיה, התשואות ותיאבון הסיכון.
"נתון האינפלציה האמריקאי שפורסם אתמול דחף תחילה את הדולר ואת תשואות האג״ח כלפי מעלה, אך בהמשך היום התמונה התהפכה: ירידות חדות במניות הטכנולוגיה וחשש לפגיעה בצמיחה הובילו לירידת תשואות ולנסיגה של הדולר משיאו. מול השקל, הדולר נותר ברמה גבוהה לאחר עלייה חדה אתמול. בהמשך היום יעמדו במוקד נתוני הפעילות בארה״ב ומדד המחירים בישראל".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "עודפי ביקוש בהובלת משקיעים זרים ומוסדיים, הובילו לפיחות השקל ועם ההתיצבות מעל לרמת ה-3.0850 שקל לדולר, הוראות מימוש של סוחרי מט"ח גררו לתנועה אל מעל לרמת ה-3.10 שקל לדולר. תנועת הדולר תואמת את הערכתנו, לפיה גורמי היסוד שהובילו לחולשת הדולר התהפכו וכי המתחזקות הדולר בעולם, לצד העלייה ברף הסיכון והפרמיה הנדרשת מהמחזיק בשקל בימים של אי וודאות בזירה הפוליטית והיפוך המגמה בחשבון השוטף, כל אלו תומכים במשנה זהירות ובצמצום החשיפה לשקל. חולשה בשווקים הגלובליים הוסיפו לעודפי הביקוש, כאשר המוסדיים רוכשים מט"ח ומצמצמים עודפי גידור מטבעי. נשוב על הערכתנו, לפיה בטווח הקצר טרם מוצה פוטנציאל פיחות השקל וכי במבט לטווח ארוך לשקל פוטנציאל התחזקות משמעותי אל עבר רמות שפל חדשות".
