בניגוד לעמדת הממשלה: המדינה מתנגדת שאליהו יישאר בראש רמ"י אפילו כממלא מקום
פרקליטות המדינה טוענת כי הישארותו בתפקיד של יהודה אליהו תקנה לו יתרון על פני מועמדים אחרים, וזאת בעקבות קרבה של 27 שנה לשר סמוטריץ' שהובילה לפסילת המינוי בבג"ץ. בעוד הממשלה מבקשת לצמצם את הריאיונות החוזרים לשלושת המדורגים הראשונים, המדינה דורשת לזמן מחדש את כל 14 המועמדים ולקבוע תבחינים חדשים
המדינה מתנגדת להמשך כהונתו של יהודה אליהו כמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, אף לא על תקן של ממלא מקום. העמדה הזו מופיעה בתגובה שהוגשה על ידי פרקליטות המדינה. לפני יומיים הממשלה הגישה עמדה סותרת ובה ביקשה מבג"ץ לאפשר לאליהו להישאר בתפקיד על אף שהסכימה לכך שמינויו יבוטל ויהיה הליך בחירה חדש. התופעה שבה המדינה והממשלה ניצבות משני צידי המתרס בהליך משפטי כבר אינה מראה נדיר, וכך קרה גם הפעם. חברי הממשלה שמינו את אליהו למנכ"ל רמ"י - ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר סמוטריץ' וחיים כץ בין היתר שר השיכון ושר התיירות - קיבלו גם בהליך הזה אישור לייצוג פרטי.
את עמדת המדינה ממשיכה לייצג פרקליטות המדינה בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה. כנגד המינוי של אליהו הוגשו שלוש עתירות, בליבן הטענה שמתקיימת זיקה עמוקה בין השר הממנה סמוטריץ' לאליהו. הבעיה היא שזיקה אישית או פוליטית לשר הממנה מעלה חשש לניגוד עניינים ולמינוי משיקולים זרים, והיא מובילה לפגיעה באמון הציבור בכך שהבחירה נעשתה לפי שיקולים של מקצועיות וטובת הציבור בלבד. הטענה הזו אינה מוכחשת. השניים מודים בקשרי חברות וקרבה פוליטית שמתקיימים 27 שנים. הניסיון להכשיר את המינוי היה באמצעות הטענה כי לאליהו כישורים מיוחדים. אך בדיונים שופטי בג"ץ יעל וילנר, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב דחו זאת.
במהלך הדרך התגלו פגמים נוספים בהליך המינוי, בין היתר החשש כי שניים מחמשת חברי ועדת האיתור היו מצויים בניגוד עניינים. לכן בג"ץ הציע לבטל את המינוי, להניע מחדש את פעולת ועדת האיתור לאחר החלפת השניים. הצדדים לעתירה התבקשו להשיב להצעה. משום שאין הסכמות בין הצדדים להליך: העותרים, הממשלה והמדינה - נטל ההכרעה עובר לבג"ץ שצריך להוציא פסק דין.
כל הצדדים מסכימים כי המינוי פסול, וכי יש להקים ועדת איתור חדשה במתכונת שהציע בג"ץ. אולם יש שני הבדלים מהותיים בתגובות של המדינה והעותרים, לעומת זו של הממשלה. כאמור, בממשלה מבקשים להשאיר את אליהו בלשכת המנכ"ל עד השלמת ההליך החדש. אבל העותרים סבורים כי זה פתח להשאירו בעמדת כוח לתקופה ארוכה מאוד. המדינה טוענת שאליהו לא יכול להישאר בתפקיד המנכ"ל גם משום שכך יקבל יתרון על פני מועמדים אחרים לתפקיד. וגם בגלל המובן מאליו: הוא אינו יכול להישאר בתפקיד בגלל הפגמים שהתגלו בהליך המינוי שלו.
בתגובת המדינה אפשר למצוא ניצנים למחלוקת נוספת עם הממשלה, והיא באשר לזהות המועמדים שוועדת האיתור החדשה תראיין. הממשלה צמצמה כשביקשה כי ועדת האיתור תראיין את השלושה שדורגו במקומות הראשונים, ובהם יהודה אליהו. המדינה לעומת זאת מבקשת כי ועדת האיתור תתחיל כמעט מאפס, תקבע תבחינים חדשים לדירוג המועמדים, ותזמן את 14 המועמדים שהגיעו לשלב הראיונות. בנוסף, לעמדת המדינה, לחברי ועדת האיתור שמורה הזכות לזמן לראיונות מועמדים נוספים שלא התמודדו לתפקיד בהליך הקודם.
