דלית זילבר: "יש בעיה עם שיטת מימון המטרו, הגיע הזמן שהאוצר ישפוך את הכסף שיש לו"
דלית זילבר: "יש בעיה עם שיטת מימון המטרו, הגיע הזמן שהאוצר ישפוך את הכסף שיש לו"
בוועידת עיר הנדל"ן בירושלים התייחסה מנכ"לית מינהל התכנון לשעבר למס ההשבחה הגבוה בקרבת תחנות המטרו שעומד על 75%: "בגלל המיסוי הגבוה היזמים יושבים על הגדר ולא מממשים את הזכויות"; מהנדס העיר ת"א-יפו: "זה לא רק יזם שחושב אם להיכנס לאתר בנייה, הכל שרשרת אחת גדולה - יזם מהסס, לקוח מהסס וכן הלאה"
בפאנל שנערך היום (ד') בוועידת עיר הנדל"ן של מרכז הבנייה הישראלי הנערכת בירושלים, ועסק בממשק המרחב העירוני עם הרכבת הקלה והמטרו, עבר מסר ברור מצד המשתתפים בדבר הצורך הדחוף בוודאות. דלית זילבר, מנכ"לית מנהל התכנון לשעבר, שבתקופתה נערכו תוכניות המטרו (תמ"א 70 ותוכניות הקווים M1, M2 ו-M3) אף אמרה בצורה ברורה ובוטה כי "מה שקורה כרגע זה שהיזמים יושבים על הגדר. הם אינם מממשים את הזכויות. בגלל המיסוי הגבוה, כלומר היטל ההשבחה הגבוה. הגיע הזמן שהאוצר ישפוך את הכסף שיש לו. יש בעיה עם שיטת מימון המטרו".
ברקע הדברים, שיטת מימון הקמת המטרו המתבססת על מס השבחה של 75% (40% היטל השבחה ו־35% נוספים בשל הקרבה למטרו). בבסיס מנגנון המיסוי הזה עומדת ההנחה שהקירבה לתחנות המטרו והעצמת זכויות הבנייה יובילו להשבחה משמעותית של הקרקע.
דניאלה פז ארז, מחברת "פז הנדסה", המייעצת הן לגופים המתכננים והן ליזמים, חיזקה את זילבר: "ממחקרים שערכנו בנושא עבור האוצר והאחרים גילינו ש-85% מהפעילות העסקית היא סביב 800 מטר מתחנות המטרו. אנחנו רואים את זה כבר עכשיו בתל אביב. באזורים שליד הרכבת הקלה, יש עליית ערך מאוד גבוהה של שכר דירה, גם של תעסוקה ומסחר וגם מגורים. מצד שני, באזור תוואי המטרו, התהליך הזה הוא בברקס. מי שיש לו קרקע שנמצאת במרחב השפעה של המטרו, חושש מאוד לקדם תוכנית בהתאם לתמ"א 70 כי הוא יודע שיוטל עליו היטל השבחה מאוד גבוה. היזמים חוששים מאוד לקדם פיתוח נדל"ן, כולל עסקאות קומבינציה, כשהם צריכים לשלם לפני שיהנו מהטוב שיעשה הקמת המטרו. היזמים פשוט מבולבלים".
אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב-יפו, דיבר אף הוא על כך שהתקופה מתאפיינת באי ודאות ושלא ניתן יהיה לקדם את המטרו ללא "תיעדוף משילותי": "אנחנו מדינה שמפגרת אחרי התשתיות בעולם הגדול בכ-40-20 שנה. אני לא אומר את זה מתוך רגשי נחיתות אלא מתוך גאווה. להגיע תוך 75 שנה למצב כזה, זה לא פחות מנס. לפי הבנתי, אין שום משמעות לגבול המוניציפלי של תל אביב, קרית אונו, גבעתיים, חולון, הוד השרון. המרחב הוא אותו מרחב והוא אחד. הנושא של תחבורה ציבורית לא קיים במשק הבית הישראלי, המטרו ישנה את הכול באופן טוטאלי. אין שום סיבה שתושב הטבעת השנייה והשלישית של המטרופולין צריך לקבל שירותים רק במקום מסוים. בעיני, זו תקופה מאוד מרגשת עם המון שינויים, והכי חשוב זה שינוי ערכי תרבותי. זה לא מגיע מכותרת בעיתון ולא מהארה בשמיים. צריך תיעדוף משילותי, חוסר הודאות הזה שיש היום גורם להרבה תהליכים לדשדש. זה לא רק יזם שחושב אם להיכנס לאתר בנייה, הכול שרשרת אחת גדולה, יזם מהסס, לקוח מהסס וכן הלאה".
ישראל גל, ראש העיר קריית אונו, שבתחומה עובר הקו הסגול של הרכבת הקלה וגם אחד מקווי המטרו, דיבר אף הוא על חוסר ודאות: "התושבים של קריית אונו לא אוהבים שמורידים להם נתיבים, רעש, חפירות והכול ליד הבית, ולכן באופן טבעי הם מתנגדים קודם כל. חוסר הוודאות שמאפיין את הזמן הזה לא מעניין אותם. הרכבת הקלה שהייתה אמורה להיפתח לפני שנה וחצי, הקו האדום, אנשים לא מאמינים בדברים האלה וכשלא מאמינים אנו כנציגי השלטון המקומי, אנו המנהיגים שצריכים להתמודד עם הבלגן הזה. המדינה חייבת להבין שעליה לתת ודאות ולוחות זמנים. אנחנו בפיגור אחרי העולם עשרות שנים וזה דבר שחייב להיעשות אין דרך אחרת".
