המשקיעים מאחורי בורג' חליפה הירושלמי נחשפים: "זה יהיה מגדל לצילום באינסטגרם"
פרויקט EIN KAREM TOWER גרר התנגדויות רבות, בין היתר בטענה שהוא יאפיל על הר הרצל ויד ושם; לקראת דיון בוועדת העררים של המועצה הארצית, השותפים, היזם החרדי אילן רוזנטל, לב לבייב ובנק מזרחי, הכינו סרטון תדמית; על ההתנגדויות אומר אמנון מרחב, מנהל המיזם: "נועדו לנגח את ראש העיר"
פרויקט הבנייה EIN KAREM TOWER, שגם מכונה "בורג' חליפה הירושלמי", רחוק מלהתחיל, אך כבר גרר אחריו אינספור התנגדויות, בין היתר בשל גובהו ומיקומו. המגדל – שבו יהיה שילוב של מגורים, תעשייה ומסחר – צפוי להתנשא לגובה של 40 קומות במתחם אפשטיין בירושלים, בקרבה גדולה לעין כרם, הר הרצל ויד ושם. עד היום נמנעו יזמי הפרויקט השאפתני מחשיפה, וכעת הם משנים אסטרטגיה. ביום חמישי הקרוב, 8 במאי, תקיים ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון דיון בתוכנית, ולקראתו החליט אמנון מרחב, לשעבר מנכ"ל משרד הכלכלה ומנכ"ל עיריית ירושלים, שמנהל כיום את הפרויקט, לדבר לראשונה. "ההתנגדויות לפרויקט הן פוליטיות, נועדו לנגח את ראש העיר, ואין בהן שמץ של טיעון תכנוני", תוקף מרחב בריאיון לכלכליסט.
ועדת העררים תדון בעררים שהגישו עו"ד יוסי חביליו, סגן ראש העיר ירושלים, ד"ר יובל שפיינר, יו"ר המינהל הקהילתי יובלים, והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל. השלושה הגישו עררים למועצה הארצית לתכנון ובנייה לאחר החלטת הוועדה המחוזית. דיון בוועדת העררים של המועצה הארצית הוא חריג ביותר, ובמקרה זה נדרשה המלצה של יו"ר הוועדה המחוזית ירושלים, שאומנם אישרה לקיים דיון במועצה, אך הבהירה כי "התוכנית מציגה איכות אדריכלית ראויה לציון ושדרוג משמעותי של השלד הציבורי".
עד היום מי שהוצג במסמכי התוכניות כיזם הפרויקט הוא היזם החרדי אילן רוזנטל. המשקיעים הנוספים לא נחשפו. כעת מרחב עושה סדר בדברים: "חברת אם.או. אפשטיין נמצאת בשליטת אילן רוזנטל, שכבר 35 שנים מתעסק בעולם הבנייה בישראל. יתר בעלי המניות הם לב לבייב, שמחזיק בכ־35%, בנק מזרחי טפחות, שמחזיק ב־12%, ועו"ד דרור וקסלר, שמחזיק בכ־2%".
לקראת הדיון בוועדת הערר של המועצה הארצית הכינו היזמים סרטון באורך חמש דקות, עם הדמיות הממחישות כיצד המגדל משתלב בחזון 500 המגדלים שמקדם ראש העיר ירושלים משה ליאון. בסרטון נראה האדריכל יגאל לוי, שמייצג את האדריכלים גורדון גיל ואדריאן סמית', שתכננו את מגדל בורג' חליפה בדובאי: "המגדל יהפוך לאייקון חדש של העיר. זה מגדל בינלאומי, שאפשר יהיה להצטלם לידו לאינסטגרם, ויהפוך לנקודת חן משמעותית, כמו מקומות אחרים בעולם. המתחם כולו יהפוך לחלק מהמרקם המתחדש של העיר". צפו בקטע מתוך הסרטון:
גם שירה תלמי באבאי, יו"ר הוועדה המחוזית ירושלים, הצטלמה לסרטון היזמים ואמרה: "כל הציר הזה מלא במגדלים מאושרים. ממול יש שני מגדלים, מהצד השני יש מבנים של 30 קומות. זה הולך להיבנות כציר מאוד חזק, וזה בסדר גמור. עוברת פה הרכבת, זה בקצה העיר, וייהנו גם מהנוף ולא יבנו עוד ועוד בתוך הנוף".
המגרש שעליו יוקם הפרויקט הוא בצורת משולש בין רחוב קריית היובל מדרום, כביש הירידה לעין כרם מצפון, חניון חנה וסע של הרכבת הקלה ממזרח ורחוב שמריהו לוין ממערב. בבניין שממוקם במגרש פעלה בעבר ישיבה, וכיום הוא מושכר לעיריית ירושלים לטובת בית ספר. "אילן רוזנטל הוא בחור חרדי, גאון בנדל"ן", מספר מרחב. "הוא עושה יזמות קלאסית. הוא לא קונה מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) קרקע עם תב"ע מוכנה, אלא לוקח קרקע פרטית ומשביח אותה. אילן הבין את הפוטנציאל של הקרקע הזאת בפתח קריית היובל, והבין שהמקום הזה טוב לבנייה. אנחנו כבר שבע שנים בהליכי תכנון מול הוועדה המחוזית. התב"ע הקיימת כיום מאפשרת לנו לבנות שני מגדלים בגובה של כ־20 קומות. מה שהוועדה המחוזית הציעה במקרה הזה, וזה היה רעיון שלה, זה לרכז את הבנייה למבנה אחד גבוה בתכסית של 770 מ"ר, ולהשאיר כמה שיותר שטח עם נוף פתוח".
"מקומה של התוכנית בפח"
עלות המיזם הרהבתני נאמדת במיליארד שקל. בספטמבר 2024 החליטה ועדת ההתנגדויות של הוועדה המחוזית ירושלים, אחרי דיון ב־196 התנגדויות, לאשר את התוכנית, הכוללת הקמת מגדל מגורים, תעסוקה ומסחר על מגרש בשטח של 7 דונם בציר שדרות הרצל־הנטקה בירושלים, מעל עין כרם. מדובר במגרש משופע, ולכן המגדל יתנשא לגובה של 40 קומות מעל מפלס רחוב קריית יובל, עוד ארבע קומות לכיוון עין כרם, ועוד ארבע קומות בתת־הקרקע. בעקבות המלצת הוועדה המקומית ירושלים, לאחר התנגדויות, החליטה הוועדה המחוזית להנמיך את גובה המגדל ב־30 מטר, אך מספר הקומות יישאר 40. השינוי ייעשה באמצעות צמצום גובה הקומות העליונות, שתוכננו מראש בגובה כפול מהרגיל.
אחד המתנגדים לתוכנית הוא פרופ' ערן פייטלסון, חוקר ומרצה לגיאוגרפיה ותכנון באוניברסיטה העברית, שטען שהקמת מגדל שכזה "תאפיל על הר הרצל ויד ושם, ותהווה חדירה פוגענית לאזור. תוכנית המגדל פוגעת בערכי היסוד של התכנון הישראלי במערב ירושלים למען רווח יזמי רגעי, ושהיחידים שאולי ייהנו ממה הם תושבי חוץ והמאיון העליון, וזאת מעבר לפגיעה הנופית. מקומה של תוכנית זו הוא בפח הזבל של התוכניות המגלומניות שהעלו מעת לעת בירושלים". גם ארגון יד לבנים, המייצג משפחות שכולות, התנגד לתוכנית בטענה כי בניית מגדל ענק צמוד להר הרצל גורמת ל"פגיעה קשה ברגשות המשפחות השכולות", אך אחר כך חזר בו.
"אבולוציה בהתנגדויות"
מרחב בטוח שהתוכנית תאושר. "כשאתה מסתכל לעומק, אתה לא תמצא טיעון תכנוני בהתנגדויות", הוא אומר. "אני רואה את האבולוציה של ההתנגדויות, השיח עבר ממגדל מזעזע ומכוער למגדל יפה. עיקר הדיון כעת זה אם המיקום שלו, ליד הר המנוחות ויד ושם, הוא הנכון. שים לב את מי לא תמצא בקרב המתנגדים: הגופים הייצוגיים, יד ושם, ההסתדרות הציונית העולמית, שהיא כאילו הבעלים של הר הרצל. כשאני מסתכל על הפרויקט הזה כעורך דין שבקיא בענייני תכנון ובנייה וכמנכ"ל עיריית ירושלים לשעבר, אני אומר שיש פה התנגדות שעיקרה פוליטי, ושנועדה לנגח את ראש העיר. בשוליים של השוליים יש מקצת אנשים עם תפיסה תכנונית מיושנת, שמזיקה לירושלים".
מי יגור במגדל כזה?
"יש בו קרוב לשמונה קומות של דיור להשכרה ועוד 50 דירות קטנות. זה לא פרויקט לעשירי עולם. זה מסוג המיזמים שהמגזר הפלורליסטי בירושלים צריך לחבק. מי שיגור בו, ב־90%, זה אוכלוסייה יצרנית. אתה לא תראה פה אוכלוסייה חרדית כי הם לא גרים במגדלים. זה לא מתאים לאופי המגורים שהם מחפשים. ובכלל, כל המדיניות של המגדלים מביאה לירושלים את אותן אוכלוסיות מגוונות שירושלים כל כך זקוקה להן. צריך להשתחרר מהחשש של דירות רפאים לעשירים. פה זה לא כפר דוד בממילא. אין לנו פה דירות של 250 מ"ר, אלא דירות ממוצעות".
מה בנוגע לטענה שהפרויקט מחליש ומגמד את אתרי הזיכרון וההנצחה?
"לבקשת ועדת הערר, העירייה הכינה הדמיות שמראות את קו הרקיע של ירושלים בעוד כמה שנים. הר הרצל נמצא בטבורה של העיר ומסביבו הולכים ונבנים עוד ועוד מגדלים, וזה לא מבזה את המקום, אלא להפך. זה גם סמל לתקומה ובניין המדינה".
