סגור
שיכונים ב רחוב יוספטל בת ים
שיכונים ברחוב יוספטל בת ים (צילום: אוראל כהן)

בת ים הגישה ערר למועצה הארצית נגד תוכנית שער יוספטל: "עודפי מגורים לא סבירים"

עיריית בת ים עררה על החלטת הוועדה המחוזית ת"א שאישרה את התוכנית בגרסה מתוקנת – עם פחות תעסוקה ויותר דירות ממה שביקשה העירייה. הערר הוגש למועצה הארצית לתכנון ובנייה, ולפיו ההחלטה "מחריפה את מצבה של בת ים" כעיר שאין בה מספיק שטחי תעסוקה

ערר שעיריית בת ים הגישה לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, כנגד אישורה של תוכנית "שער יוספטל", תוכנית הדגל של העיר בת ים, חושף היטב את פער האינטרסים שבין הרשות המקומית מול הוועדה המחוזית ת"א. בעוד שהראשונה משוועת לשטחי תעסוקה, הרי שהמחוזית דואגת לעוד ועוד יח"ד. ע"פ הערר, שהוגש ע"י משרד עו"ד הררי טויסטר ושות': "החלטת המחוזית פוגעת באופן חמור בתכנון העירוני האסטרטגי העירוני של העיר בת ים, באופן שמייצר עודפי מגורים לא סבירים לאזור, מתעלם מהצרכים העירוניים בשטחי מסחר ומייצר חלוקה תמוהה של יח"ד למגורים בין המתחמים השונים". בעיריית בת ים מבקשים מהמועצה הארצית לדחות את גרסת התוכנית שאושרה.
תוכנית שער יוספטל, שאושרה בגרסא מתוקנת בדצמבר 2025, מתפרסת על שטח של כ־60 דונם, שנמצא בחלק הדרום מזרחי של מחלף יוספטל, לא רחוק מנקודת המפגש העתידית של הרכבת עם 2 קוי המטרו. ע"פ התוכנית שהופקדה בדצמבר 2022, יהרסו 479 יח"ד במבנים נמוכים, וייבנו 1,424 דירות במבנים בני 9 עד 53 קומות. כמו כן,יוקצו 147,000 מ"ר לשטחי תעסוקה ועוד 35,000 מ"ר למבני ציבור. השלד העירוני של השטח יתוכנן מחדש, כולל כבישים, שבילים ופארקים. בין היתר, התוכנית כוללת שימור של מבנה "בית האונייה", המכונה גם "הבלוק הארוך ביותר" או "הבלוק העגול", שממוקם ברחוב יוספטל 120-108 ונמשך לאורך 130 מטר. התוכנית היא יוזמה של הרשות להתחדשות עירונית ועיריית בת ים, ונערכה ע"י אדר' אדר סקר.
ע"פ הערר של עיריית בת ים: "במשך שנים רבות נאלצה עיריית בת ים להתמודד עם תפיסה תכנונית-כלכלית אשר ייחסה לה מעמד נחות ביחס לרשויות מקומיות סמוכות בגוש דן, בכל הנוגע לפיתוח כלכלה עירונית ושטחי תעסוקה. מלבד הפגיעה התדמיתית, תפיסה זו גרמה להיעדר אמון מצד מוסדות התכנון ביכולתה של העיר להתפתח כמוקד תעסוקתי ולהוות אבן שואבת לתעסוקה, מסחר ומשרדים". ע"פ נתונים שמביאים מחברי הערר, עולה כי בעיר בת ים עומד שיעור היחס של מ"ר תעסוקה לנפש על 5.2 מ"ר. בעוד שבחולון, ראשל"צ, ת"א והרצליה, לא פחות ממינימום של 9 מ"ר לנפש. מתוך הערר: "לאור המצב המתואר, החלטתה של הוועדה המחוזית מדצמבר 2025, להפחית את שיעור התעסוקה ועל אחת כמה וכמה תוך הגדלת שטחי המגורים מתבררת כהחלטה בלתי סבירה, שמחריפה את מצבה של העיר בת ים כעיר נעדרת שטחי תעסוקה מספקים, ומהווה אבן נגף בפני מאמציה של העוררת להיטיב את מעמדה ולמנוע מצב שבו שטחים אסטרטגיים בתחומה לא מנוצלים כראוי".
ועוד: "בחירת הוועדה המחוזית לסגת מהיקפי התעסוקה כפי שהוצגו בתוכנית המופקדת מעידה על תפיסה ספקנית לגבי פוטנציאל המשיכה של העיר לחברות ומשרדים פרטיים. כך הופכת ההחלטה להגדלת רכיב המגורים על חשבון שטחי מסחר ותעסוקה לנבואה המגשימה את עצמה. במקום לייצר את התנאים התכנוניים שיאפשרו למתחם לשגשג כאזור תעסוקה, הוועדה המחוזית מסכלת במקרקעין האסטרטגיים כל אופציה עתידית לעשות כן ומוותרת על כך מראש". עורכי הערר מדגישים את המיקום האטרטגי של מתחם ההתחדשות המדובר: "צומת תחבורתי זה נושא עימו פוטנציאל רב להשאת רווח כלכלי דווקא בייעוד של מסחר ותעסוקה. החלטת הוועדה המחוזית לוותר מלכתחילה על ייעודו של מתחם יוספטל כמרכז תעסוקה מודרני מתעלמת מהפוטנציאל הסינרגטי של תשתיות אלו, ובכך חוטאת לרציונל התכנון סביב תחנות המטרו בפרט, ובמוקדים תחבורתיים בכלל".
מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שהיתה שותפה של עיריית בת ים להגשת התוכנית, נמסר: "אין ספק, כי עירוב שימושים במתחם המטרו, אשר יהווה מוקד הסעת המונים הוא נכון וראוי, ויש בו כדי לתרום לרווחת תושביה, לכלכלתה של העיר ואיתנותה הכלכלית, וזאת במיוחד נוכח מיעוט אזורי התעסוקה בעיר, והגידול המשמעותי בהיקף המגורים בה, בעיקר בהתחדשות עירונית. עם זאת, עירוב השימושים מחייב איזון ראוי בין מגורים ותעסוקה, ויש להניח כי איזון זה ישוב וייבחן על ידי ועדת הערר על מנת להבטיח את המענה המיטבי לתושבי העיר ולעיר עצמה".