החוק לשיקום מתחמים שנפגעו מטילים - לפני אישור: זו התמורה שיקבל דייר שימכור הזכויות ליזם
ועדת הפנים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק, שעד כה התקדמה בעצלתיים; לפי הנוסח האחרון, יידרש רוב של 51% מדיירי הבניין; כמו כן הושגה פשרה בנוגע לתמורה שיקבל דייר שימכור את דירתו ליזם
החקיקה שתאפשר לקדם במהירות מתחמים שנפגעו במתקפות הטילים, ובמסגרת של התחדשות עירונית, עשתה צעד חשוב לקראת אישורה. אתמול (ג') אושר בוועדת הפנים נוסח החוק אשר יעלה למליאת הכנסת לאישור בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הקרוב. עד כה, קידום החוק התנהל באיטיות, תזכיר החוק עבר בקריאה ראשונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בסוף דצמבר, אך מאז נתקע בשל מחלוקות שונות.
הצורך בחקיקה המספקת מענה למקרה של פגיעת טילים במתחמים ותיקים, התגלה כקריטי במהלך מלחמת עם כלביא ביוני 2025. טילים שפגעו במתחמים של מבנים ישנים שלא ניתן לשקם, חשפו כי אין כיום מתווה שמאפשר לשלב את כספי רשות המסים בהליך של התחדשות עירונית, וכל זה במסלול קידום מהיר מהרגיל. המתווה של רשות המסים להשבת המצב לקדמותו הוכח כבלתי רלוונטי במקרה של מבנים ישנים שלא שווה להשקיע כסף בשיקומם.
מרבית הסעיפים שנכללו בתזכיר החוק נותרו גם כעת, אך נערכו גם כמה שינויים בנקודות שהיו שנויות במחלוקת. אחת הנקודות העיקריות שירדו מתזכיר החוק היא מנגנון ההפקעה שנמצא בידי המדינה במקרה שבו יש בפרויקט סרבנים. על מנת לפתור את נושא הסרבנות, לפי הנוסח האחרון יידרש רוב של 51% מדיירי הבניין, לדברי עו"ד ישי איציקוביץ', מנהל מחלקת נדל"ן באגמון עם טולצ'ינסקי הרעיון בחוק ששובש הוא שיהיו לכל בעל דירה כמה חלופות, אפשרות אחת היא התקשרות עם יזם בהסכם התחדשות עירונית, ואפשרות שנייה היא אופציה של יציאה מהפרויקט - בעל הדירה יוכל למכור את דירתו ליזם במסלול "Buy out". מעבר לכך אומר איציקוביץ, "כל מי שלא התקשר עם יזם ולא חתם על עסקת יציאה יחשב כסרבן וזה יגיע לדיון בבית משפט. ההנחה היא שבתי המשפט יכילו הוראות של חוק דייר סרבן, והמשמעות היא שדייר שיסרב יצטרך סיבה ממש טובה".
איציקוביץ שהיה מעורב בגיבוש נוסח החוק אומר כי הייתה מחלוקת בנוגע לצורך בתמריץ לבעל הדירה שמוכר אותה ליזם. "היה ויכוח על התמורה, האם צריך תמריץ כדי שהדייר יצא, ונקבע שהתמורה תהיה שווי הדירה החדשה בגודל שווה לדירה הקיימת, ותוספת של שליש מתוספת המ"ר שהרשות המקומית מאשרת בימי שגרה, כלומר אם רשות מקומית מאשרת תוספת של 9 מ"ר הוא יקבל תוספת של 3 מ"ר (בתמורה), או אם אין מדיניות כזו לרשות המקומית, הוא יקבל 4 מ"ר".
החוק נותן עדיפות תכנונית לרשויות המקומיות אך קבע כי אם הרשות לא תקדם פרויקט תוך פרק זמן מוגדר הפרויקט יעבור לותמ"ל. מחלוקת נוספת הייתה בנוגע ליכולת לצרף למבנים שנפגעו, גם מבנים ישנים שלא נפגעו, כך שיכללו בתוכנית אחת להתחדשות עירונית. ההחלטה היא לאפשר לצרף מבנים סמוכים, אך מבנים אלה ידרשו לקבל אישור של רוב כפי שהוא בכל פרויקט פינוי בינוי (67% מהמתחם). בכל מקרה, היקף המבנים שיתווספו לא יעלה על 25% (במידה ויש 20 מבנים שנפגעו ניתן יהיה להוסיף לתוכנית 5 מבנים שלא נפגעו).
בנושא של בניין סרבן, בנוסח שאושר בקריאה ראשונה הוצע כי אם 80% מהמתחם יסכימו לפרויקט ניתן יהיה לצאת אל הדרך, גם אם בבניין אחד יהיו מתחת ל-51% הסכמות דיירים. נושא זה נתקל בהתנגדות, והנוסח החדש מחייב אישור של לפחות 51% מבעלי הדירות בכל בניין וחייב שיהיו לפחות 12 יח"ד בכל בניין זאת לעומת אישור של 67% בכל המתחם ו-60% בכל אחד מהבניינים במצב רגיל.
החוק יעלה ביום שני הקרוב לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
