הפגיעה בבני ברק: כשבנייה לא חוקית מונעת התחדשות עירונית – גם המיגון נותר מאחור
התחדשות עירונית כמעט ואינה קיימת בערים חרדיות; בנייה לא חוקית בהיקפים גדולים שמרחיקה יזמים, לצד חסמים הלכתיים־דתיים, מונעים קידום פרויקטים; הרשויות המקומיות טומנות מצדן את ראשן בחול; התוצאה: חלק גדול מהאוכלוסייה החרדית בלי מיגון הולם
צילומי הבניין שניזוק שלשום מפגיעת טיל בבני ברק מלמדים היטב שקשה מאוד להתמודד עם פגיעה ישירה. במקרה הזה, הטיל חדר ישירות לפתח סלון הדירה בקומה השלישית. מצד שני, השוואה של צילומי זירת הפגיעה עם תמונת הבניין באתר גוגל מלמדת שכל הקומה העליונה - הקומה הרביעית – נוספה, ככל הנראה בצורה לא חוקית. זה לא סוד שבערי ושכונות החרדים יש אינספור עבירות בנייה מכל סוג אפשרי. הרשויות המקומיות לא מסוגלות, וכנראה שגם לא מעוניינות, להגיע למצב של התמודדות עם התופעה. מתברר גם שיש לזה קשר מיידי להיעדר מיגון.
1 צפייה בגלריה
הפגיעה בבני ברק שלשום (משמאל). תמונת הבניין באתר גוגל (מימין) מלמדת שכל הקומה הרביעית נוספה לבניין
(צילומים: גוגל מפס טל שחר)
דו"ח שנערך על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, ופורסם בפברואר 2025, מגלה כי הבעיה היא ארצית. על אף מצוקת הדיור החמורה בקרב הקהילה החרדית, המונה כ־1.2 מיליון איש, והצורך בקידום התחדשות בשכונות, יישום של תהליכי פינוי־בינוי כמעט ואינו קיים. פוטנציאל ההתחדשות העירונית בקהילה החרדית אינו ממומש. כך, בין היתר, שכונות שלמות בירושלים, בית שמש, בני ברק, אשדוד וחיפה אינן מוגנות מרעידות אדמה וירי טילים.
"דיני שכנים" משלהם
מעבר לחסמים הרגילים המקשים על התחדשות עירונית, כמו היקף התמורות והצורך להתאגד לפעולה משותפת, יש לחברה החרדית חסמים ייחודיים. יש חסמים הלכתיים־דתיים, כך למשל "דיני שכנים", שמונעים כפייה של החלטות רוב הדיירים על דיירים סרבנים, וההתנגדות למעליות שבת בבניינים גבוהים, שיביאו לידי חילול השבת. יש גם חסמים תרבותיים־קהילתיים, הקשורים לחשש מהגעה של אוכלוסייה זרה, שתשנה את צביון השכונה, ומהקושי בהתנתקות משכונת המקור בתקופת הבנייה.
עניין הבנייה הלא חוקית הוא חסם משמעותי בכל הקשור להתחדשות עירונית. מהדו"ח עולה כי "תוספות בנייה לדירות ובניינים קיימים הן אחת התופעות המאפיינות את החברה החרדית, בדגש על ערים חרדיות ושכונות חרדיות בערים מעורבות. בשכונות אלה יש תופעה נרחבת של תוספות בנייה, חוקיות ולא חוקיות, הן במישור הדירה, כלומר תוספת של חדרים לדירת מגורים קיימת הנדרשת בשל התרחבות המשפחה, והן במישור הבניין. כלומר תוספת של יח"ד, או פיצול של יח"ד לצורך מגורים של משפחות נוספות".
ולמה זה רלבנטי לסוגיית ההתחדשות? "לקיומן של תוספות בנייה אלה, בדגש על אלה שאינן מאושרות חוקית, השלכה בטיחותית, כלכלית, חברתית והלכתית המשפיעה על נכונותם של דיירים במרחבים החרדיים להצטרף לתוכניות פינוי־בינוי". במילים אחרות, יישומן של תוכניות התחדשות עירונית פחות כלכלי במגזר החרדי מאחר שהן לא מתייחסות למצב הקיים. כלומר, הן לא מתחשבות בריבוי תוספות הבנייה הלא חוקיות.
בשיחה עם גורמים ברשות לאכיפה במקרקעין, הפועלת תחת המשרד לביטחון לאומי, עולה כי בעיית הבנייה הלא חוקית בבני ברק מוכרת היטב. הרשות התחילה את הטיפול בבעיה בבנייה הלא חוקית של מוסדות דת וחינוך בשטחי ציבור, כולל גנים ופארקים. בניית מוסדות הדת נעשית תוך עקיפת הרגולציה ובהעלמת עין של הרשות המקומית. האתגר כעת הוא ההתמודדות עם הבנייה הלא חוקית במבני מגורים, שמלבד העובדה שהיא מכשול להתחדשות עירונית, היא פשוט מסוכנת.
לכלכליסט נודע שהרשות לאכיפה במקרקעין עורכת בימים אלה סקר ל־6,000 מבנים בעיר בני ברק, ובכוונתה להקשות, בתיאום עם הרשות המקומית, על הסחירות של דירות שנעשו בהן תוספות מסוכנות, באמצעות הערת אזהרה. ההבנה היא שלא ניתן לייצר מצב של הריסה גורפת של בנייה לא חוקית במבנים למגורים.
"זה באחריותך"
בפברואר 2024 פנה אברהם ברון כהן, מנהל הרשות לאכיפה במקרקעין, לשר הבינוי והשיכון דאז, אברהם גולדקנופף, והמליץ למשרד לקדם, בהמשך להמלצת מבקר המדינה מ־2022, מיפוי של המבנים המסוכנים בבני ברק, ובמקביל, לפעול להתחדשות עירונית בעיר. תשובת השר גולדקנופף, ממרץ 2025, ממחישה היטב את הכשל המערכתי: "נושא הטיפול במבנים בלתי חוקיים אשר מסכנים את הציבור בכל רחבי הארץ מצוי בתחום אחריותך".
בדיון שנערך בוועדת הפנים של הכנסת בדצמבר 2025, ביוזמת ח"כ מאיר פרוש, נדונה סוגיית היעדר ההתחדשות העירונית בשכונת הדר הכרמל בחיפה. מי שדחף לדיון בנושא היה חבר מועצת העיר חיפה, נציג אגודת ישראל, אברהם שטרן, שמתגורר בחלק המזרחי של השכונה, שהוא כולו חרדי. שטרן אמר אתמול לכלכליסט שיש קשר ישיר בין היעדר ההתחדשות העירונית וכשל המיגון: "הפתרון היחיד הוא התחדשות עירונית. זה לא קורה כי העירייה לא דוחפת לשם וערך הקרקע נמוך".
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "העירייה לא שואלת ברגע חירום מי בנה בהיתר ומי עבר עבירת בנייה אלא מסייעת מיידית לכלל האוכלוסייה. כשהנושא יגיע למס רכוש, מהמידע שבידינו - מס רכוש אינו מתגמל על מטרים שנבנו שלא בהיתר. העירייה אוכפת עבירות בנייה בשגרה ועוסקת רבות בהסברה על כך ובאכיפה".
