בית המשפט המחוזי אישר פולחן דתי בכנסיות הכפר הערבי הנטוש בשלומי
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי הוועדה המחוזית צפון התעלמה מהזיקה ההיסטורית של הקהילה הנוצרית לשני מבני הכנסיות הכלולים בתוכנית "שלומי העתיקה" - ופסק כי יותר בהם פולחן דתי. ראש העיר גבי נעמן: "מי שמבקש לקיים כאן טקסי דת מכניס אצבע לעין לתושבי שלומי"
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בשבוע שעבר החלטה המתייחסת לעתירה משותפת של הבישופות היוונית קתולית והאורתודוכסיה היוונית נגד הוועדה המחוזית צפון, שאישרה תוכנית, ביוזמת רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), להקמת רובע מסחר, תעסוקה ותיירות באתר שרידי הכפר הערבי הנטוש - הנמצא כיום בתוך העיר שלומי. התוכנית, המכונה "שלומי העתיקה", כוללת בתחומה שני מבני כנסיות. עם זאת, זו לא אפשרה לעשות בהם שימוש דתי. השופט הבכיר רון סוקול, שדן בעתירה, הבהיר: "הוועדה התעלמה מהזיקה ההיסטורית של בני העדה הנוצרית למבני הכנסיות" - והותיר תפילה ופולחן בשני המבנים.
תוכנית העיר העתיקה של שלומי היא יוזמה ראשונה מסוגה של רמ"י, שמתייחסת, לראשונה מאז שהישוב שלומי הוקם, ב-1950, לשרידי הכפר הערבי הגדול אל בצה, שיושביו נטשו אותו ב-1948 וכמעט כל בתיו נהרסו. על פי התוכנית, שעליה חתום צוות מתכננים בראשות אדר' ערן מבל, "התוכנית מציעה בינוי המתחקה אחר הציר הראשי ההיסטורי של הכפר בכיוון דרום-צפון, ליצירת ציר הולכי רגל המייצר רצף בין העיר מדרום, דרך כיכר המרכז המסחרי, העירייה, המתחם המוצע והמבנים לשימור הפזורים לאורכו ועד לאזור נחל חניתה והשכונות שלאורכו בצפון". התוכנית, שמתפרסת על שטח ליניארי של כ-70 דונם, מציעה בתי קפה, דירות להשכרה, מסחר, תעסוקה, ובעיקר, פיתוח של המרחב הציבורי.
תיק תיעוד התוכנית, עליו חתומים אדר' שרי מארק ומאיר אפשטיין, מספר על כפר בן אלפי שנים ששכן במורדות גבעה סלעית הפונה מערבה לכיוון הים התיכון, מצפון לוואדי אל-בַּסֿה (נחל בצת), 19 ק"מ צפונית לעכו. ב-1596, מנתה אוכלוסיית הכפר 572 תושבים, ובסוף המאה ה-19 חיו בו 1,050 תושבים. ב-1944-45, חיו בכפר ובח'ירבת מעסֿוב הסמוכה 2,950 תושבים, למעלה מחציים נוצרים והיתר מוסלמים. שטח שני הישובים עמד על 29,535 דונם, מתוכם 4,178 דונם שנרכשו על-ידי יהודים. במקום היו שני מסגדים, שלוש כנסיות ומספר קברי קדושים. היו בכפר מעל 20 חנויות וכן שוק פתוח במרכז הכפר. ב-1949 הקימה המדינה באתר הכפר את מושב בצת. העיר שלומי הוקמה בגבול הדרומי של אל בצה.
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה הבהיר כי בית המשפט נמנע כדרך שגרה מהתערבות בהחלטות של רשויות התכנון והבנייה ואולם במקרה הזה החליט שיש מקום להתערבות שיפוטית, שכן "לא ניתן כל הסבר תכנוני מקצועי להחלטה שלא לאפשר קיום תפילות וטקסים דתיים במבני הכנסיות. יתרה מזאת, הוועדה קבעה כי ניתן יהיה לעשות שימוש במבני הכנסייה לשירותי תרבות וקהילה, מבלי להבהיר מדוע שימושים מותרים אלו אינם כוללים גם שימוש לתפילה וטקסי דת". עוד כתב: "צריך לזכור כי החלטת הוועדה כי אם יוכח צורך בעתיד ניתן יהיה להרחיב את השימושים במבנים מלמד כי אין כל מניעה מקצועית ועניינית לשימוש המבוקש. ראינו גם כי הוועדה אינה מתנגדת לקיום אירועים, כגון חתונות, שגם בהם יש סממנים דתיים".
גבי נעמן, ראש העיר שלומי, הופתע מפסיקת בית המשפט: "ההחלטה מאכזבת. על פיהתב"ע המבנים האלה הם מבני מורשת. אנחנו לא נגד פולחן דתי. איש באמונתו יחיה. אם זה היה ישוב שיש בו נוצרים זה היה הגיוני שיש בו כנסיה. מאחר שאין כאן תושבים נוצרים הרי שמי שמבקש לעשות כאן טבילות, חתונות וטקסי קבורה ואבל זה כאילו שהוא מכניס אצבע לעין לתושבי שלומי, וזה יגיע גם לוויכוחים ומריבות. אני חושב שבית המשפט ער למה שעשה. אנחנו נלמד את פסק הדין ונבדוק אפשרות לערער".
