סגור
הכנסיה הקתולית כנסיה קתולית ב שלומי
מבנה של כנסייה קתולית בשלומי. גבי נעמן, ראש המועצה: "הגדרנו את מבני הדת כאתרי מורשת" (צילום: עופר לארי)

תושבים אין, תוכנית יש: יחודש מתחם עתיק בשלומי

90% מהתושבים נטשו את היישוב הצפוני בשל הפגזות חיזבאללה, אך בינתיים הוועדה המחוזית אישרה מתחם שייקרא "שלומי העתיקה", על שרידי כפר אל בצה, שיכלול דירות להשכרה, מסחר ושימור מסגדים וכנסיות  

שלומי, ש־90% מתושביו פונו ובתים רבים בו ספגו נזקי הפגזות, הוא מיישובי הצפון הנפגעים ביותר מהעימות עם חיזבאללה מאז פרוץ המלחמה, והחזרת התושבים לא נראית עדיין באופק. עם זאת הוועדה המחוזית צפון אישרה השבוע מתחם גדול חדש ביישוב שייקרא "שלומי העתיקה", ובו דירות להשכרה, מסחר ותעסוקה. המתחם יוקם על שרידי אל בצה, כפר ערבי שננטש ב־1948, ובו מבנים של שלוש כנסיות עתיקות.
תוכנית העיר העתיקה של שלומי היא יוזמה של רמ"י (רשות מנהל מקרקעי ישראל). "התוכנית מציעה בינוי המתחקה אחר הציר הראשי ההיסטורי של הכפר בכיוון דרום־צפון, ליצירת ציר הולכי רגל המייצר רצף בין העיר מדרום, דרך כיכר המרכז המסחרי, העירייה, המתחם המוצע והמבנים לשימור הפזורים לאורכו ועד לאזור נחל חניתה והשכונות שלאורכו בצפון", נכתב בהוראות התוכנית, שעליה חתום צוות מתכננים בראשות האדריכל ערן מבל. התוכנית מתפרסת על כ־70 דונם, ומציעה בתי קפה, דירות להשכרה, מסחר, תעסוקה ופיתוח של המרחב הציבורי. במקום היו שני מסגדים, שלוש כנסיות ומספר קברי קדושים, והדרך למימוש התוכנית עוברת גם בשימור אותם מבנים, משימה לא פשוטה בהתחשב במגוון הגורמים שעימם צריכה הוועדה לעבוד.
גבי נעמן, ראש מועצת שלומי, אומר שזו אחת התוכניות המורכבות ביותר שעימן התמודד ב־25 שנות כהונתו: "המתחם מורכב מבנייני מורשת ששייכים לנוצרים קתולים, אורתודוקסים, מוסלמים ודרוזים, ולכן בהתחלה קראנו לו 'מתחם שלוש הדתות'. שינינו את השם ל'שלומי העתיקה' כי שלומי התבססה בתחילת דרכה על הכפר אל בצה".
לדבריו, הקושי העיקרי בהכנת התוכנית היה ההתמודדות עם נציגי הדתות שהתעקשו שהמבנים ישמשו לצורכי דת: "היחידים שמקשים כרגע על ביצוע התוכנית הם הנציגים הקתולים, שרוצים לפתוח את הכנסייה לציבור ולקיים בה טקסים וחתונות. אני מתנגד ומעדיף שכל אחד יעשה את הפולחן בכפרו".
עוד הוסיף: "1,000 תושבים נשארו בבתיהם, נכנסים ויוצאים ומסכנים את חייהם. כ־3,000 תושבים נמצאים בבתי מלון, והשאר גרים אצל קרובי משפחה או בשכירות. זו המציאות. היישוב שלנו נטוש, הקהילה מפורקת. המשימה העיקרית שלנו כיום היא לאחד ולחבר את הקהילה. מה שהכי מדאיג אותי זה שאנחנו לא יודעים מתי נחזור הביתה".
ובכל זאת הוא מביע אופטימיות בנוגע לתוכנית: "אנחנו אנשים מאמינים בהתיישבות, במיוחד אני, שנולדתי כאן. אני מאמין שהמתחם הזה יהיה חלק מהתוכנית הגדולה, ובתוך 15 שנה יגורו פה 25,000 איש ונהפוך לעיר. הגדרנו את מבני הדת כאתרי מורשת, זו היסטוריה לכל דבר שיש לשמר.
"רמ"י שיפצה את המסגד והאורתודוקסים מוכנים לשפץ את הכנסייה על חשבונם והיא תשמש כמרכז מבקרים. אנחנו מצידנו ניתן את כל הפיתוח של המרחב הציבורי מסביב למבני הדת. נכון שהמצב הכלכלי בצפון לא טוב, אבל מדובר במתחם תיירותי מסחרי שישרת את שלומי ואת האזור כולו. לכן אני מקווה ומעריך שיבואו יזמים וירכשו את הקרקע".