עיריית רעננה דורשת מהסוכנות היהודית לפנות את מרכז הקליטה: "בזבוז משאב ציבורי"
בתביעה שהגישה העירייה לביהמ"ש נכתב: "המצב הנתון במקרקעין והבינוי שעליהם מהווים בזבוז של משאב ציבורי הכרחי". דורון אלמוג, יו"ר הסוכנות: "קליטת עולים ולוחמים אינה 'מטרד נדל"ני'
בית משפט השלום בכפר סבא אמור לדון בשבוע הבא בתביעה של עיריית רעננה המבקשת מבית המשפט להורות על סילוקה של הסוכנות היהודית משטח בגודל 19 דונם, במרכז העיר, שעליו בנוי, מאז שנות ה-70, מרכז קליטה. "המצב הנתון במקרקעין והבינוי שעליהם מהווים בזבוז של משאב ציבורי הכרחי ועל כן, חובתה של העירייה כנאמן הציבור לדאוג לניצול מלא של השטח הציבורי תוך תכנון חדש ומיטבי של המקרקעין, למיצוי שימושים ציבוריים שכ"כ חסרים, בעיקר במרכזה של העיר", נכתב בתביעה, שהוגשה ע"י עו"ד אילנה בראף שניר ושלמה שובי ממשרד הררי טויסטר ושות'.
ע"פ כתב התביעה, הסוכנות היהודית חתמה עם עיריית רעננה, שהיא בעלת הקרקע, על הסכם ל-49 שנה, שהסתיים ביוני 2023. לטענת העירייה: "מאחר שלא נמסרה הודעה בזמן על הרצון לממש את תקופת האופציה, התראות חוזרות של העירייה בנדון, העדר הסכם תקף חתום בין הצדדים, ואי התשלום, ועל כן, תקופת הסכם החכירה הסתיימה והנתבעת מחזיקה במקרקעין שלא כדין".
העירייה טוענת גם שהסוכנות הפרה את ההסכם עימה, כשהשכירה חלק מהשטח לעמותת "גבהים", המספקת שירותי יעוץ לעולים חדשים: "יודגש כי עמותת גבהים ניהלה בעבר מו"מ עם העירייה במטרה לשכור שטח בנכס עירוני אחר, העירייה הוציאה כספים לביצוע התאמות ושיפוצים נוספים באותו נכס לטובת העמותה ובהתאם לצרכיה, אך העמותה חזרה בה במפתיע מהמו"מ עם העירייה. למרבה ההפתעה, התגלה לאחר זמן מה שהיא שוכרת את השטח בנכס מהנתבעת".
בפוסט שהעלה בפייסבוק ב-29.12.25, הרשה לעצמו ראש העיר רעננה, חיים ברוידא, להיות קצת פחות רשמי מאשר כתב התביעה: "מרכז הקליטה ברעננה, היה בשנים הראשונות בתפוסה מלאה. אך השנים חלפו. מדיניות הקליטה בישראל, הפכה ישירה - בדירות פרטיות. אט אט איבדו מרכזי הקליטה את תפקידם. ברעננה זה בא לידי ביטוי בהזנחה מתמשכת של מרכז הקליטה. הבניינים, הדירות והמבנה המרכזי, לא זכו משך שנים לתיחזוק שוטף. ודאי לא היו ראויים לאיכלוס משפחות עולים. חלק ניכר מכיתות הלימוד, נותרו ריקות, בהעדר עולים במרכז הקליטה. בנוסף לכל אלה, ובניגוד להוראות ההסכם, הסוכנות היהודית לא שילמה כלל דמי שכירות לעירייה. בהתאם לחוות דעת שמאית, מדובר בהפסד עצום לקופה העירונית, שמסתכם בעשרות מיליוני שקלים".
ע"פ הנספח לכתב התביעה, הכולל גם הערכת דמי חכירה שנתיים, שהוכן ע"י שמאי המקרקעין גדי דגני וניר בני, שווי הקרקע לחישוב דמי השימוש הוא 219 מיליון שקל. הסוכנות אמורה לשלם דמי שכירות של כ-6% מדי שנה, כלומר, כ-13 מיליון שקל.
עם זאת, דורון אלמוג, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, שלח מכתב תשובה ומציג גישה שונה לדברים: "הטענות בדבר "הזנחה" אינן מתיישבות עם השקעות של מיליוני דולרים שביצענו בתחזוקה ושיפוץ. יתרה מכך, צווי הפסקת עבודה שהעירייה הוציאה נגד המשך השיפוצים שנועדו להיטיב עם העולים מעוררת תהייה קשה באשר למניעים האמיתיים העומדים מאחורי המהלך. ה'קול קורא' שפרסמה העירייה על השטח שמהווה היום ביתם של מאות עולים, מדגיש "יוזמות כלכליות רווחיות" ו"מקסום רווחים" ומעלה חשש כבד כי האינטרס הנדל"ני גבר על הערך הציוני של קליטת עלייה. כידוע לך, הסכם החכירה המקורי נחתם מראש עם המועצה המקומית אף לפני שרעננה הפכה לעיר, מתוך ראייה לדורות של חשיבות העלייה לעיר ולמדינה (49+49 שנים) והאופציה מומשה כדין. אני קורא לך לשוב למסלול של שיתוף פעולה, אחריות וממלכתיות. קליטת עולים ולוחמים אינה "מטרד נדל"ני", אלא נשמת אפה של הציונות ושל רעננה עצמה".
