בלעדי
הקרב על "עיר כנרת" מתחמם: בעלי הקרקע מאיימים לתבוע אישית את הדירקטורים באב־גד
בעלי הקרקע בפרויקט הענק בטבריה טוענים כי הדירקטורים אישרו התחייבות למימון פרויקט של מיליארדי שקלים אף שידעו, או היו צריכים לדעת, שלאב־גד אין יכולת פיננסית לממשו; בחברה דוחים את הטענות ומכנים את המכתב "מהלך טקטי פסול" שנועד להפעיל לחץ
הסכסוך סביב פרויקט הענק "עיר כנרת" בטבריה עולה מדרגה. לאחר שבעלי הקרקע הגישו ביוני תביעה נגד אב־גד וחברת הבת אב־גד כנרת, הם מאיימים כעת לנקוט הליכים גם נגד הדירקטורים באופן אישי, בטענה כי אישרו התקשרות בפרויקט בהיקף של מיליארדי שקלים אף שלחברה, לטענתם, לא היתה היכולת הפיננסית לממשו. אב־גד משיבה כי מדובר בניסיון פסול להפעיל לחץ על הדירקטורים ואף מזהירה כי דווקא התנהלות בעלי הקרקע עשויה להקים אחריות אישית לגורמים המעורבים מטעמם.
עיר כנרת אמור היה להיות אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של אב-גד, חברה שמרבית פעילותה נמצאת דווקא בהתחדשות עירונית במרכז הארץ. החברה נכנסה לפרויקט בתחילת 2023 יחד עם בעלי הקרקע באזור בראשות זוהר עובד. התכנון המלא כולל שבעה בתי מלון, כ־1,000 חדרי אירוח, מרכז קונגרסים, כ־21 אלף מ"ר מסחר ו־500 דירות. עלות הפרויקט הוערכה בכ־3 מיליארד שקל. אב-גד, בבעלות משפחת רצון, אף ביקשה להנפיק את מניות חברה הבת שאמורה להיות אחראית על ייזום הפרויקט בבורסה לפי שווי של כ-100 מיליון שקל. אולם קשיים תפעוליים החלו לצוף בפרויקט הכנרת ועמם מחלוקות עם בעלי הקרקע ומתוך כך גם ההנפקה של חברה הבת בוטלה. בפברואר 2026 הודיעו הבעלים על ביטול ההסכמים וביוני הגישו בעלי הקרקע תביעה בסך 20.5 מיליון שקל, לצד דרישה לאפשר להם לקדם את הפרויקט ללא אב-גד.
אולם כעת כלכליסט חושף כי מעבר לתביעה נגד החברה, שמונה חברות המחזיקות בקרקע שלחו מכתב התראה בתחילת החודש באמצעות עורכי הדין גלעד וקסלמן ורחלי פרי ריכמן ממשרד הרצוג פוקס נאמן, נגד הדירקטורים בחברה הציבורית אב-גד. זאת מתוך האזהרה כי אלו ייתבעו על אחריותם. בין המחזיקים בקרקע הוא עובד זוהר, ראש עיריית טבריה לשעבר. המכתב נשלח אישית לשישה דירקטורים: יו"ר אב-גד מיכאל רצון (0.3%), בנו, בעל השליטה והמנכ"ל ראם רצון (50.5%), עמית גלר, הדח"צים עזרא בר יוסף וטל ירון אלדר והדירקטור הבלתי תלוי שלמה רצבי.
בעלי הקרקע טוענים כי אב-גד התחייבה להעמיד להם הלוואה של עד 60 מיליון שקל ולדאוג למימון הפרויקט, שהיקפו הוערך בכ־2 מיליארד שקל. לטענתם, הדירקטורים אישרו את העסקה כאשר ידעו, או שהיה עליהם לדעת, שהחברה אינה מסוגלת לממן אותה. הם טוענים כי ניסיונות להשיג מימון בנקאי וחוץ-בנקאי לא הבשילו וכי גם הניסיון להנפיק את אב-גד כנרת נכשל. במקביל נחשף בכלכליסט כי רשות ניירות ערך פסלה הערכת שווי שאב-גד ביקשה לצרף לטיוטת תשקיף אב־גד כנרת, ושבה הוערכה החברה-הבת במאות מיליוני שקלים. הרשות מצאה כי חלק מההנחות שעליהן נשענה ההערכה לא תאמו את מצב הפרויקט וסביבתו העסקית, והערכת השווי הוסרה.
בעלי הקרקע טוענים כי החברה ממשיכה להחזיק בהערות אזהרה על הקרקע ובכך מחזיקה, כלשונם, את הפרויקט כ"בן ערובה", אף שלטענתם אין ביכולתה לממנו. דבר המכתב על אחריות הדירקטורים לקיפאון בפרויקט הכנרת לא דווח למשקיעים. אולם ב־16 באוגוסט הגיעה התשובה מטעם הדירקטורים באב-גד. עורכי הדין חדווה הס־קיבש וברק קינן ממשרד פירון, המייצגים את הדירקטורים ואת החברות, דחו את הטענות באופן מוחלט וטענו כי אין לבעלי הקרקע כל עילת תביעה אישית נגד הדירקטורים. לדבריהם, ההתקשרות נעשתה עם אב-גד כנרת ולא עם הדירקטורים, והפנייה האישית אליהם היא "מהלך טקטי פסול" שנועד לייצר מנוף לחץ.
חברת אב-גד מסרה לכלכליסט כי התביעה שהוגשה על ידי בעלי הקרקע דווחה בפירוט במועד הגשתה. עם זאת, על פי ייעוץ משפטי שקיבלה החברה בעניין המכתב הנוסף, לא מתקיימת כל עילת תביעה כנגד הדירקטורים ובפועל כזו גם לא הוגשה ולכן המדובר במכתב שתכליתו היחידה הטרדה ונסיון שווא להלך אימים.
