המדינה רוצה לשמר רוב יהודי בנוף הגליל, אך לא מצליחה לשווק מגרשים לחרדים
כישלון נוסף לרמ"י בשיווק קרקעות בשכונת הר יונה ג' החרדית: במכרז שכלל שלושה מתחמים ל-1,670 דירות, התקבלה רק הצעה אחת למתחם אחד - עם 577 דירות. פרופ' שי שטרן מסביר: "המחירים כבר לא זולים וסביבת הריבית לא מעודדת יזמים"
ניסיון המדינה לשמר את אופיה היהודי של נוף הגליל (נצרת עילית) לא בא בקלות. שיווק המגרשים בשכונת הר יונה ג', שתוכננה מראש "בצביון חרדי", נכשל פעם אחר פעם. ביום חמישי פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) את תוצאות המכרז לשיווק שלושה מתחמים לבנייה רוויה של 1,670 דירות בשכונה, ומהן עולה כי מתחם אחד ובו 577 דירות שווק בהצלחה לחברת תורה ואדמה נדל"ן, שהיתה גם המציעה היחידה. לשני המתחמים האחרים, ובהם 1,093 דירות, לא היה שום ביקוש.
כאמור, רמ"י כבר ניסתה לשווק את המגרשים בשכונת הר יונה ג'. במכרז שתוצאותיו פורסמו בדצמבר, שכלל חמישה מתחמים עם 2,787 דירות, הצליחה רמ"י לשווק רק שני מתחמים ובהם 1,117 דירות. מה שמאפיין את השכונה החדשה, ויכול להיות שזו גם אחת הסיבות לכשלון המכרזים, הוא הטופוגרפיה התלולה, שמביאה לכך שהוצאות הפיתוח גבוהות יחסית. כך למשל, במתחם בגודל כ-17 דונם שנכלל במכרז עמדו הוצאות הפתיוח על 112 מיליון שקל. לשם השוואה, הוצאות הפיתוח של מגרש לבנייה רוויה במתחם האבוקדו בקרית אתא, שטח של כ-12 דונם, הן רק 62 מיליון שקל. מצד שני, התשלום על המגרש בהר יונה ג' היה נמוך יחסית, ועומד על 8 מיליון שקל. מחיר שומת רמ"י היה גבוה בהרבה ועמד על כ-23 מיליון שקל.
ע"פ נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2025 התגוררו בנוף הגליל כ-46 אלף תושבים. נכון לסוף שנת 2022, כ-52% מתושבי העיר יהודים, כ-19.8% הם ערבים נוצרים וכ-12.4% ערבים מוסלמים. המדד החברתי כלכלי של העיר ע"פ הלמ"ס הוא 5 מתוך 10 והיא מהווה יעד הגירה ברור לערבים. בנובמבר 2022 חתמה העיר על הסכם גג עם משרד הבינוי והשיכון. ע"פ ההסכם, העיר אמורה לקבל כ-2.3 מיליארד שקל מהמדינה, ולקדם תוספת של כ-7,000 דירות ושטחי מסחר ותעסוקה בעיר.
שכונת הר יונה ג', שתכנונה קודם במסגרת הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) בתוכנית תמ"ל 1110, שאושרה ב-2023, ממוקמת במערב בעיר, מצפון לכפר כנא, מדרום לעין מאהל וממזרח ליער בית קשת. התוכנית, עליה חתום משרד קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים, מציעה בניית 3,300 דירות. התוכנית תוכננה כך שהיא מותאמת לאוכלוסיה חרדית: הבינוי הוא מתחמי וסביב חללים משותפים, מה שמאפשר יצירת קהילות, ויש הרבה מאוד מוסדות חינוך ובתי כנסת. מתוך הבנה שהאוכלוסיה החרדית נדרשת למקומות תעסוקה קרובים, התוכנית כוללת שלושה מוקדים ובהם כ-95 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר.
הדוח החברתי של התוכנית, שהוכן ע"י שמעון איינשטיין, מלמד כי בהר יונה יש כבר בנייה קיימת, משנות ה-70 של המאה הקודמת, שתוכננה עבור אוכלוסיה כללית, אך מאוכלסת בפועל ע"י חרדים. ע"פ הדוח, התוכנית החדשה של הר יונה היא ניסיון ראשון של המדינה להעביר אוכלוסיה ממרכז הארץ למקום חדש, שאין בו "רקע חרדי".
ע"פ אתר הנדל"ן המקוון מדלן, בשנה האחרונה נמכרו בשכונת הר יונה ג' 108 דירות במחיר ממוצע של 14,200 שקל למ"ר. המחיר הממוצע לקנייה עתה הוא 1.39 מיליון שקל. בשנת 2022 המחיר הממוצע היה 850 אלף שקל. בעוד שבעבר הלא רחוק השכונה היתה יותר זולה מאשר שכונות אחרות בנוף הגליל, הרי שעתה היא ברמת מחירים דומה.
ראש העיר נוף הגליל, רונן פלוט: "בשכונת הר יונה ג' החדשה היו חמישה מתחמים, מתוכם בשלושה זכו יזמים. שני מתחמים עדיין לא, כי צריך להבין שמדובר באלפי יחידות דיור וזה שאף אחד לא זכה, כנראה שיש לכך סיבות. ואין שום סיבה שבעולם לא לפרסם שוב את שני המתחמים האלה, הכוללים אלפי יחידות דיור. מדינת ישראל צריכה להחליט אם היא רוצה לבנות או לא רוצה לבנות, ושום דבר לא יקרה אם יפרסמו שוב ושוב. מה זה משנה אם פורסם בחודש ינואר או פברואר? הייתה החלטת ממשלה מאוד ברורה ואני מקווה מאוד שגם רמ"י וגם משרד השיכון יפעלו בהתאם".
שי שטרן, פרופ׳ למשפטים באוניברסיטת בר אילן וראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, לא מופתע מכישלון מכרזי רמ"י: "האירוע של נוף הגליל מתחיל מאינטרס של המדינה לשפר את המצב הדמוגרפי בצפון, ובנצרת פרט. יש כרגע במדינת ישראל רק שני ראשי ערים שנלהבים לקבל אוכלוסיה חרדית - בעפולה ובנוף הגליל. אלה הערים היחידות שמוכנות להכניס אוכלוסיה חרדית. הסיבה היא פשוטה - אם לא החרדים, ייכנסו לשם אוכלוסיות אחרות - כלומר, ערבים. כמובן שזה מתחבר עם הצורך של החברה החרדית בדיור, ומצד שני צמצום עתודות הקרקע במרכז הארץ".
שטרן מסביר שהבעיה העיקרית של שכונת הר יונה ג' בנוף הגליל היא תדמיתית. הטופוגרפיה הלא נוחה והעובדה שהשכונה מוקפת ביישובים ערביים ושמסתמן רוב ערבי בנוף הגליל - הופכים את השכונה לפחות אטרקטיבית עבור חרדים: "האוכלוסיה החרדית שכבר הגיעה להר יונה, בעיקר חסידי בעלז, היתה אוכלוסיית קצה. כלומר, אוכלוסיה חלשה יחסית מבחינה כלכלית וחברתית. לא מיינסטרים. בניגוד לעפולה, ששם החרדים התחילו להתבסס, בנוף הגליל, מההתחלה היתה בחברה החרדית תפיסה מאוד שלילית, וזה קשור לקשיי הקמה - מוסדות החינוך נבנו בצורה איטית, לא היתה תחבורה ציבורית למרכז הארץ ויש בעיות תעסוקה. התפיסה לגבי המקום הזה בחברה החרדית היא שזה מקום נחשל. המחירים שם כבר לא זולים וסביבת הריבית לא מעודדת יזמים, ואין ספק שזה מה שמקשה על שיווק הקרקע".
