פיצול הבית תמורת מיגון: אושרו תוכניות תוספת אלפי יח"ד בצמודי קרקע בקריית שמונה ושלומי
לראשונה בישראל, המדינה מאפשרת תוספת יח"ד, או לגליזציה של בנייה לא חוקית, ב"וילות". שתי תוכניות שאושרו לאחרונה מציעות תוספת יח"ד ב-425 בתים צמודי קרקע בשלומי ועוד 3,500 בקריית שמונה
מינהל התכנון הודיע הבוקר על אישור תוכנית להתחדשות, מיגון והשבחה של כ-425 בתים צמודי קרקע שנבנו לפני חובת הקמת ממ"דים בתחילת שנות ה-90, בשלומי. התוכנית מאפשרת תוספת יחידות דיור למגרשים קיימים, ובכך צפויה להוסיף כ-558 יחידות דיור חדשות בשכונות הוותיקות ביישוב. לפי הודעת מינהל התכנון: "התוכנית נועדה לספק מענה מהיר לשיקום היישוב ולעודד את חזרת התושבים לשלומי, לצד חיזוק המרקם הוותיק והרחבת היצע הדיור לדור ההמשך. עם אישור התוכנית, יוכלו בעלי הבתים להוסיף יחידות דיור באמצעות הרחבת הבית, פיצולו, או הקמת מבנה נוסף במגרש, במסגרת היתר בנייה בלבד וללא צורך בקידום תוכנית מפורטת חדשה בוועדה המחוזית".
התוכנית בשלומי תואמת תוכנית אחרת שאושרה באמצע אפריל להתחדשות כ-3,500 בתים צמודי קרקע בקריית שמונה. גם במקרה זה יוכלו בעלי בתים שנבנו לפני 1992 לפצל נכסים קיימים, להוסיף יחידות דיור ואף להקים מבנה נוסף במגרש. בשתי התוכניות, התוכניות חלות על מגרשים בשטח מינימלי של 250 מ"ר ומקסימלי של 1,000 מ"ר. במגרשים עד 500 מ"ר ניתן יהיה לבנות 2 יחידות דיור, ובגדולים יותר — 3 יחידות. כל יחידה חדשה וקיימת תחויב בהקמת ממ"ד תקני נפרד.
גבי נעמן, ראש עיר שלומי, אמר לכלכליסט שמדובר ב"יוזמה ברוכה": "התוכנית הזאת תעשה דרמה בשלומי ובקריית שמונה. יש אצלנו לא מעט בתים בשטח של 300 מ"ר על מגרשים בני חצי דונם שכבר חולקו. זה מה שיאפשר את הסדרת החלוקה, וגם יסייע להצערת השכונות הוותיקות. מה שקורה הוא שמשפחות וותיקות שילדיהן יצאו מהבית לא נשארות בבתים בגלל גובה הארנונה. ככה יוכלו בני המקום לגור ליד ההורים ולטפל בהם. התוכנית נותנת עושר ואושר." נעמן הוסיף כי בשכונות הוותיקות אין כרגע מחסור במבני ציבור.
אדר' ניצן קלוש, יועצת לוועדה המחוזית צפון בענייני התחדשות עירונית והמתכננת החתומה על התוכניות, הסבירה לכלכליסט שמדובר במהלך יוצא דופן המעורר התעניינות גם בישובים אחרים: "אנו מודעים לכך שבקריית שמונה מחצית מיחידות הדיור הקיימות הן צמודות קרקע, וגם בשלומי יש הרבה, ושמדובר בבתים מרווחים על מגרשים גדולים יחסית. בשכונות האלה האוכלוסייה התבגרה ובחלק מהבתים גרות כבר שתי משפחות. התוכנית נועדה לאפשר לבעלי הבתים שיקום פיזי וכלכלי, לייצר מגוון יחידות דיור בטיפולוגיות ביניים הנדרשות." קלוש הסבירה כי הפתרון פחות רלוונטי לישובים הערביים צמודי הגבול: "מהניסיון שלי, בישובי החברה הערבית יש עודף זכויות בנייה שאינן ממומשות. זה לא מחדש עבורם."
ההתנגדות היחידה לאישור התוכנית בקריית שמונה, שנדונה באוגוסט 2025, הגיעה מנציג משרד הבריאות ויקטור גרנובסקי: "לא נעשתה בדיקה יסודית של ההשלכות על פיתוח הישובים ומצב התשתיות. תוכנית זו מייצגת מגמה הפוכה לכל המגמות שוועדה זו מקדמת בישובי הפריפריה. חיזוק הישוב באמצעות התחדשות שכונות ופינוי-בינוי, עם הגדלת צפיפות והתייחסות לתשתיות במסגרת תוכנית מסודרת, עדיפה."
ד"ר חלי הירש, רכזת תחום מיגון בעמותת סיכוי-אופוק, אמרה: "הצורך בהתחדשות עירונית בגבול הצפון שתביא פתרונות למיגון הוביל את מינהל התכנון לייצר מנגנון התחדשות המותאם באופן ייחודי לשלומי. לעומת זאת, ביישובים הערביים בגבול הצפון, שבהם בעיית המיגון אקוטית ומאפיינים אורבניים דומים, לא רואים ניסיון לחשיבה יצירתית שתוביל ליצירת מנגנונים חדשים. אפילו תוכניות כמו 'מגן הצפון', שנועדה לספק מיגון ליישובים בגבול לבנון, נתקלת באינסוף חסמים במינהל התכנון כשמדובר ביישובים ערביים. היינו מצפים לראות את הגמישות המחשבתית באה לידי ביטוי באופן גורף בכל יישובי גבול הצפון".
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "התוכנית הינה חלק ממערך הכלים שמקדם מינהל התכנון לטובת שיקום ופיתוח הצפון, בוודאי בעת הזאת. מדובר בפתרון משולב של מיגון והתחדשות עירונית, שמייצר מנוע משמעותי לחיזוק היישובים ולהגדלת היצע הדיור תוך שיפור תנאי המגורים. התוכנית נולדה כחלק ממאמץ רחב לשיקום ופיתוח הצפון בעקבות המלחמה, ומטרתה לאפשר לתושבים ותיקים, לדור ההמשך ולתושבים שעזבו - אפשרות ממשית לשוב, לבנות ולהשביח את נכסיהם ביישוב".
