הממשלה לא חסה על הצפון ועוטף עזה: קיצוץ של 150 מיליון שקל בתקציבי השיקום
בזמן שיישובי קו העימות מתמודדים עם התחדשות הירי של חיזבאללה מלבנון, המנהלות לשיקום הצפון ועוטף עזה ייאלצו לקצץ בתקציב שלהן לשנת 2026. הכספים שיקוצצו אמורים לממן תוכנית שיקום ביישובים הנמצאים בקו של עד תשעה קילומטר מהגבול עם לבנון. תושבת קריית שמונה: "לא יכולים לחכות למתווה שיהיה בעוד חודשיים. אין לנו הכנסות"
המנהלות לשיקום הצפון ועוטף עזה ייאלצו לקצץ בתקציב שלהן לשנת 2026 כ-150 מיליון שקל. סכום הקיצוץ שיוטל על כל אחת מהמנהלות עדיין לא נקבע. מנהלת תקומה שאחראית על שיקום עוטף עזה ומנהלת תנופה שאמונה על הצפון כפופות למטה אחד שבראשו אביעד פרידמן ומעליו זאב אלקין כשר במשרד האוצר. השרים הם שהחליטו על הקיצוץ, אך פרידמן הוא זה שיסבול מכאב הראש לבחירת הסעיפים שיבוטלו בגלל הקיצוץ. במילים אחרות, אף אחד בממשלה לא טרח לבחון מה בדיוק מקצצים משיקום האזורים שמדממים וחרבים מאז 7 באוקטובר 23.
הבשורה העגומה תפסה את מנהלת תנופה בדיוק בשיאם של המאמצים להעביר שתי החלטות ממשלה שאמורות להוביל להשקעה של 5 מיליארד שקל עד שנת 2023 באזור הצפון שתחת מנהלת תנופה, ו-700 מיליון שקל לרמת הגולן בכלל ובפרט לקצרין.
לאחר שבועות של שיחות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים גובשו תוכניות שהממשלה אמורה הייתה לאשר בשבוע הבא. אולם כעת לאור הקיצוץ צריך לפתוח את התוכניות ולהתאים אותן לתקציב החדש. עדיין לא ברור אלו סעיפים ייפגעו ובאיזה היקף, אבל ברור כי תהיה פגיעה בסעיף שבמסגרתו יוקצו כספים להרחבת שירותי הבריאות לאזור הצפון. זה סעיף תקציבי בהיקף של 600 מיליון שקל, הוא הגדול ביותר בתוכנית ולכן יהיה צורך לחתוך ממנו חלקים.
מאז פרצה המלחמה הממשלה קיבלה כמה החלטות על קיצוצים תקציבים, ותמיד פסחו על מנהלת תקומה בגלל המשימה החשובה והרגישה שהוטלה עלייה. אלא שהפעם השרים התעלמו מכך. ולא שאי אפשר היה למצוא מקורות תקציביים אחרים, למשל בתוך שישה מיליארד השקלים שהוקצו לצרכים קואליציוניים ואין בינם לבין המאמץ המלחמתי שום קשר.
הכספים שיקוצצו מתקציב מנהלת תנופה הצפונית אמורים לממן תוכנית שיקום ביישובים הנמצאים בקו של עד תשעה קילומטר מהגבול עם לבנון לאחר שניזוקו קשות מפרוץ מלחמת 7 באוקטובר. והם מטווחים ללא הרף גם בשבועות האחרונים מאז פרצה המערכה נגד איראן.
התקציב הרב השנתי של המנהלת הוא כ-11.9 מיליארד שקלים. שבעה מיליארד כבר הועברו. בין היתר הושקעו 1.5 מיליארד שקלים בחינוך, 700 מיליון שקלים להסבת מכללת תל חי לאוניברסיטה, ו-1.8 מיליארד שקלים לשיקום בתים ותשתיות ושיכון תושבים במלונות.
יו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון וראש מועצת מטה אשר משה דוידוביץ, פנה הבוקר ליו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי בקריאה להחריג את מינהלת השיקום הצפונית מהקיצוץ הרוחבי שאושר בממשלה ולא לאשר בתנאים אלה את חוק התקציב.
אלא שבינתיים ועדת הכספים כלל לא קיימה דיון מטעמה בקשר למצב הצפון, שעדיין לא התאושש מהמלחמה הקודמת שלוותה בפינוי של רבבות מתושביו למשך כשנה וחצי. מאידך, גם משרד האוצר טרם גיבש מתווה סיוע ייעודי לעסקים בצפון שרבים מהם סגורים מאז הצטרפות חיזבאללה למערכה עם איראן.
"כרגע אין מתווה שמפצה את העסקים בצפון ואנחנו במצב קיצוני, לא יכולים לחכות למתווה שיהיה בעוד חודשיים. ההוצאות השוטפות יורדות אבל אין הכנסות. העסק סגור, אין לנו דרך להתפרנס כי כל היום אנחנו סופגים טילים, אזעקות ויירוטים. יש אפס זמן להתגוננות ואין לנו מיגון נגיש", סיפרה יעל יששכר, שמנהלת חנות מתנות בקריית שמונה לחברי הוועדה המיוחדת לקידום הנגב והגליל של הכנסת שדנה מוקדם יותר היום על מצב העסקים בצפון.
יששכר, בן זוגה ושלושת ילדיהם שבו לקריית שמונה באוגוסט אחרי תקופת פינוי ארוכה, את העסק שלהם הם פתחו באוקטובר לאחר שנזקק לשיפוץ כי נפגע במלחמה הקודמת. "רצינו לתת הזדמנות אבל אנחנו לא יכולים להחזיק כך ובכל מחיר. יש ימים שאנחנו לא גומרים עם 100 שקל בקופה", אמרה בעיניים טרוטות. "כבר יומיים לא ישנו בגלל הפיצוצים. כל בום מקפיץ אותנו, כולנו רועדים".
ציפורה נטל, שמנהלת מלון בטבריה התלוננה כי 40% מהפיצוי על הפסדיה במלחמת איראן הראשונה מלפני כשמונה חודשים, טרם התקבלו. "לא רק שלא קיבלתי את מלוא הפיצוי, ימים אחדים בלבד לפני תחילת המלחמה הנוכחית קיבלתי מרשות המסים מכתב עם דרישה להשיב את 60% הפיצוי שקיבלתי בטענה שהירידה בהכנסות היתה בהלימה לחודשים המקבילים בשנת 2024, תוך התעלמות מכך שבאותה התקופה לא הגיעו לארץ תיירים. בנוסף לכל אלה, העלו את הארנונה לבתי המלון בכ-30%", אמרה.
כ-30% מתושבי קריית שמונה שפונו ממנה בתחילת מלחמת 7 באוקטובר לא שבו אליה ואלה מבעלי העסקים בעיר שפתחו אותם מחדש במהלך השנה האחרונה מדווחים על ירידות של 40%-50% בהכנסות. "חלק מרכזי בשיקום של אזור הצפון נטוע ביכולת לשקם את הפעילות העסקית והכלכלית שלו. לא ייתכן שאחרי שנתיים וחצי של מלחמה אנחנו צריכים לקיים דיונים על השאלה אם יהיה מתווה פיצוי או לא יהיה ושאין מנגנון אוטומטי לפיצוי עסקים שיופעל מהרגע הראשון. במצב הנוכחי נוצר כאוס. העסקים לא יודעים אם להעסיק את העובדים שלהם או להוציא אותם לחופשה ללא תשלום ואי אפשר לנהל כך עסק", התרעמה חברת הכנסת לשעבר ומנכ"לית החברה הכלכלית של המועצה האזורית גליל עליון, ענבר בזק.
אל מול הטענות על הפקרתם, שוב, מצד המדינה אמר עמית גולדמן, שנשלח מטעם משרד האוצר לדיון בכנסת כי "אנחנו כל הזמן עם אצבע על הדופק בקשר למתווה שיוצג לבעלי העסקים. המתווה יהיה בדומה לזה שהוצע במלחמות קודמות עם התאמות נדרשות. המענה שלנו לצפון יהיה מבוסס נתונים, על פי הערכות פיקוד העורף, פיקוד צפון והיקפי השימוש בכרטיסי אשראי". רמי יצקן, סגן מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים אמר כי "מתקיים שיח עם המגזר העסקי, גם ביחס למצב הייחודי בצפון וזה יקרה בימים הקרובים".
יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר קרא לאוצר להציג במהירות מתווה ספציפי שישפה את העסקים בצפון וזאת בשונה מזה שאמור להיות מוצג לכלל העסקים בארץ, הנפגעים בשל המלחמה עם איראן. "לא קיבלנו בדיון הזה תשובות. אי אפשר להתייחס לקריית שמונה כפי שמתייחסים לערים אחרות ברחבי הארץ ובצפון אנחנו באירוע אחר. העלאת מיסים מצד אחד לעסקים אלה לצד שלילת מתווים למתן סיוע ופיצוי כשהם נזקקים להם היא דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת ומשמעו ויתור מצד מדינת ישראל על יישובי קו העימות בצפון".
בתוך כך, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת האריכה הבוקר לבקשת הממשלה את הארכת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף וזאת עד 26 במרץ. לפני כן, חברי הוועדה קיבלו סקירה מצה"ל ומנציגי מערכת הביטחון אודות המערכה באיראן ובלבנון.
