שאלות ותשובות
לא רק אייל גולן: מתי מותר למושב לדחות מועמד - והאם ניתן לערער
החלטת מושב בית אלעזרי שלא לקבל לחברות את הזמר שרצה לרכוש בו נחלה ב-11 מיליון שקל היא רק קצה הקרחון של סוגיה רחבה הרבה יותר. בימים אלה נדון בבית המשפט העליון תיקון חוק שמאפשר לוועדות קבלה לפעול ב-41% מהיישובים במדינה. מה ההבדל בין מושב ליישוב קהילתי, מתי מותר לדחות מועמד ומה אפשר לעשות אם נדחיתם? כלכליסט עושה סדר
החלטת אסיפת חברי מושב בית אלעזרי, הנמצא ליד גדרה, שלא לקבל לחברות את הזמר אייל גולן, שביקש לרכוש שם נחלה בתמורה ל-11 מיליון שקל, עוררה עניין בעיקר במדורי רכילות. ואולם, גולן לא לבד, ונושא ועדות הקבלה במושבים, בקיבוצים ובהרחבות נדון בימים אלה בבית המשפט העליון.
העתירה הוגשה באמצע 2024. ארגוני זכויות אדם, וביניהם עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה ופרויקט גילה להעצמה טרנסית, עתרו נגד הכנסת, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הכלכלה, לביטול תיקון מס' 12 בחוק האגודות השיתופיות שעבר ב-2023. התיקון מאפשר להפעיל ועדות קבלה ביישובים שגודלם עד 700 יח"ד (במקום 400 לפני כן). היקף היישובים שמנגנון ועדות הקבלה חל עליהם לפי החוק הוא עצום - ומגיע לכדי 41% מכלל היישובים במדינה.
"הליכי המיון יוצרים מצב של חלוקת אזרחי המדינה לפי מדרג פריווילגי - קבוצת הראויים להתגורר ביישובים הקהילתיים וקבוצות הלא ראויים לכך", נכתב בעתירה. "עקרונות ההפרדה אותם מאמצים התיקונים, וחרף הניסיון שלהם לעטות גלימה של מהוגנות, מזכירים את חוקי ההפרדה בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד".
למה למושב יש זכות להחליט על קניין פרטי, מהם התנאים לפיהם מחליטות ועדות הקבלה והאם ניתן לערער על סירוב לקבל אדם ליישוב? כדי להבין את הסוגייה, כלכליסט שוחח עם עורכי הדין דוד וינשטיין, שותף וראש תחום קואופרציה, התיישבות וחקלאות במשרד עו"ד Lipa&co, ושחר חסאן.
מתי מותר ליישוב קהילתי לקיים ועדת קבלה?
בשנת 2011 נחקק תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, ובו הוסדרה פעילותן של ועדות קבלה ליישובים קהילתיים שיש בהם 400 יח"ד, בנגב ובגליל. בחוק נקבע כי ניתן להתנות הקצאת מקרקעין מרמ"י (רשות מקרקעי ישראל), או העברת זכות במקרקעין, ממתיישב יוצא למתיישב נכנס, באישורה של ועדת קבלה יישובית.
על פי תיקון מיולי 2023, ביישובים שבהם יותר מ-400 יח"ד אך פחות מ-700, אפשר להכיר כיישובים המשכיים היכולים להמשיך לקיים ועדות קבלה. הוועדה מורכבת מחמישה חברים: נציג המועצה האזורית, המכהן כיושב-ראש, שני נציגי היישוב הקהילתי, נציג התנועה שהיישוב חבר בה ונציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית.
מה ההבדל בין מושב במרכז הארץ, שיש בו נחלות, ליישוב קהילתי בדרום או בצפון הארץ?
ההבדל גדול מאוד. ביישוב הקהילתי ההחלטה נתונה בידי ועדת קבלה, שמרבית חבריה אינם מהיישוב, ששיקוליה מוגבלים בחוק ומפוקחים ושקיימת ועדת השגות עליה. מאידך, במושב, כוח ההחלטה נתון ישירות בידי האסיפה הכללית של החברים בעלי הנחלות.
למה נחלה במושב שונה מדירת מגורים רגילה?
הרעיון הארגוני של המושב הוא שכל משפחה גרה ומתפרנסת בנפרד, ולצורך כך אגודת המושב מקצה לכל משפחת חברים נחלה אחת מתוך כלל הנחלות המוקצות לה, למגוריה ולפרנסתה. בעל דירת מגורים הוא החוכר לדורות של המקרקעין, והזכויות שלו בהם כוללות את הזכות למכור את זכויותיו לאחר. בשונה מכך, זכויותיו של חבר המושב בחלקת המגורים בה הוא מתגורר הן זכויות של חוכר משנה מהאגודה, וזכויותיו אלה מוגבלות בהגבלות שונות, ובהן ההגבלה להעביר את זכויותיו בנחלה רק למי שהוא חבר במושב.
האם ייתכן מצב שבו מי שמחזיק בזכויות בנחלה אינו חבר אגודה?
נכון לעכשיו המצב המשפטי הוא כזה שכל עוד מדובר במושב, האוחז בהסכם חכירה של מושב, בעל זכויות בנחלה חייב להיות חבר אגודה.
האם האגודה במושב רשאית לסרב לכל מועמד, גם אם הוא עומד בתנאים הפורמליים?
לאגודה יש שיקול דעת רחב מאוד, אבל הכל כפוף לחובה הבסיסית שלא לפגוע במה שמכונה "כללי הצדק הטבעיים", שהם עקרונות על כגון סבירות, שוויון, תום לב, הימנעות מאפליה ועוד.
אם רוכש נחלה נדחה, האם יש לו דרך משפטית לתקוף את החלטת האגודה?
רוכש יכול לתקוף את ההחלטה בטענות מהתחום הפרוצדורלי (כשלים בתהליך) או המהותי (פגיעה בכללי הצדק הטבעיים). כך, למשל, טענה כאילו האגודה נהגה במקרה שלו באופן שונה מכפי שנהגה במקרים דומים, ובכך הפלתה אותו לרעה. "הגישה העקרונית בפסיקה היא לצמצם בהתערבות בהחלטותיה של אגודה בעניינים אלה, בעיקר בשל מערך היחסים האישי השורר באגודות אלה, ולא לכפות קבלת חבר על אגודה, למעט במקרים חריגים וקיצוניים"' אמר עו"ד דוד וינשטיין.
עו"ד שחר חסאן הוסיף: "בסופו של יום, רוכש מן היישוב שחפץ להתגורר במושב כדרך קבע לא צריך לחשוש משיקולים זרים, שכן בתי המשפט ורשות מקרקעי ישראל בוחנים את הטעמים, וככל שאלה אינם סבירים או ניזונים מחרושת שמועות בלבד - הרי ששיקולים אלה ייפסלו והזכויות תרשמנה על שם הקונה".
מה עושים שכשוועדת הקבלה ביישוב קהילתי מחליטה שלא לקבל אדם?
כדי לערער על החלטה של ועדת קבלה יישובית, יש לפנות לוועדת ההשגות של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל). על פי נתוני רמ"י שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2014–2024 נדונו 120 השגות על החלטות של ועדות קבלה ב-65 יישובים. כמחצית מההשגות התקבלו על ידי הוועדה, כשליש נדחו, ומיעוטן עברו לתהליך מחודש של ועדת הקבלה היישובית או שנמצא להן פתרון אחר.
