ביהמ"ש: יו"ר דיסקונט לשעבר ואחיו הסתירו מידע בעסקת נדל"ן
פסק דין של בית משפט השלום בת"א קבע כי שלמה זהר ואחיו אהרון זהר קיבלו פיצוי על פרישתם מפרויקט נדל"ני, אך לאחר מכן חזרו לעסקה בהסתר באמצעות רכישת מניות בחברה אחרת שהייתה שותפה בפרויקט; למרות הקביעה הברורה על מעשיהם ביהמ"ש דחה את התביעה נגדם
יו"ר דיסקונט לשעבר שלמה זהר, ואחיו אהרון זהר, הסתירו מידע בעסקת נדל"ן לקרקע שיועדה להקמת מרכז מסחרי בפרדס חנה, כך עולה מפס"ד של בית משפט השלום בת"א.
המידע אודות פעילותם של האחים נחשף במסגרת הגשת תביעה שהגישה משפחתו של דב וידר, איש עסקים שעיקר עיסוקו היה בנדל"ן. וידר החזיק במגרש בפרדס חנה באמצעות שתי חברות בבעלותו שכל אחת מהן החזיקה ב-50%. במאי 2012 ניהל וידר מו"מ למכירת 50% מהזכויות בנכס לשתי חברות בתמורה ל-10 מיליון שקל (הסכום עודכן בהמשך ל-8 מיליון שקל). חברה אחת בבעלות האחים זהר, והשנייה בבעלות יוסי מסיקה, יזם שהיה שותפו של וידר בפרויקטים נוספים.
בשנת 2013 התגלעה מחלוקת בין וידר לאחים זהר על נושא המימון, וידר סבר שאין להמתין למימון הפרויקט לצורך מימוש הפרויקט ואילו הרוכשים ובהם האחים זהר סברו אחרת. בעקבות המחלוקת, החליטו הצדדים להיפרד, ווידר הסכים לשלם לאחים זהר כמיליון שקל פיצוי, בין היתר על כך שהם מוותרים על העסקה ויוצאים ממנה. לאחר כחמישה חודשים מביטול ההסכם, חתם וידר על הסכם חדש מול מסיקה, ובתמורה לסכום זהה לזה שהוסכם עליו בעסקה המבוטלת - 8 מיליון שקל.
אלא שבהמשך, טענו התובעים - בני משפחתו של דב וידר, (דב וידר נפטר במהלך שנת 2018), כי באותה שנה, גילו כי האחים שלמה ואהרן זהר לקחו את כספי הפיצוי (מיליון שקל) והפכו לשותפים בהסתר של מסיקה. לאור התגלית, בשנת 2013 בני משפחת וידר אף הודיעו למסיקה על ביטול ההסכם מולו, אך בהמשך בשנת 2018 נחתם בינם לבין מסיקה (מס' חברות בבעלותו) הסכם פשרה, שבו חזרו בהם מההודעה על ביטול העסקה וכן הסכימו לוותר על הטענות בעניין השותפות של מסיקה עם האחים זוהר. יחד עם זאת, לטענתם הוויתור היה רק נגד מסיקה ולכן התביעה להשבת כספי הפיצוי הוגשה רק נגד זהר ולא נגדו.
השופט קבע, כי השותפות של האחים זהר עם מסיקה הוסתרה מווידר במכוון וכי הפיצוי בגובה מיליון שקל שולם להם תחת ההנחה שלא יחזרו לעסקה ב"דלת האחורית". עוד נקבע, כי טענתו של זהר ולפיה הייתה הסכמה על שינוי מתווה העסקה באופן שבו הם – האחים, יוכלו להשאר בעסקה, אינה נכונה. השופט קבע כי בשל הסכם הפשרה הוא החליט לדחות את התביעה.
השופט נימק את החלטתו בכך שהסכם הפשרה חוסם את התביעה, "מתוך הסכם הפשרה וכלל הנסיבות, ברור שכוונת הצדדים היתה ליישר קו ולהותיר מאחור טענות שעלו בקשר לעסקאות שקשורות לנכס. קבוצת וידר חותמת על ההסכם, בין היתר, עם חברת י"מ (חברה בבעלות מסיקה שבה נכנסו לשותפות האחים זהר; ד"ל) בידיעה ברורה ומובהקת שמחצית מהבעלות בחברת י"מ היא של זהר. ההסכם נחתם לאחר הגילוי על היות זהר בעלים בחברת י"מ ולאחר שהצדדים החליפו תכתובות חריפות ביניהם. הוויתור הוא גם על טענות כספיות". עוד הוא כתב, כי אם רצתה קבוצת וידר להחריג את ויתור הטענות כלפי זהר, היה עליה לציין זאת במפורש.
שלמה זהר שימש כיו"ר דיסקונט עד לשנת 2010, אז פרש מהבנק לאחר מחלוקת עם בעל השליטה מתיו ברונפמן. לאחר פרישתו הצטרף לחברת הנדלן אידיאו שפעלה בברלין ושימש כמנכ"ל עד לשנת 2018, ומאז פנה לעסקים פרטיים בעיקר בתחום הנדל"ן.
את משפחת וידר ייצג עו"ד אלירם בקל, ואת האחים שלמה ואהרון זהר ייצגו עוה"ד שרגא בודה ורות מימרן.
