סגור
חיפוש

בדיקת כלכליסט
התוכנית להסדרת מתחם קבר הרשב"י אושרה כבר ב-2018 אך מעולם לא קיבלה תוקף

במשך שנים עבדו הרשויות על תוכנית מתאר להסדרתו של המתחם, בו נהרגו 45 בני אדם הלילה, כך שיוכל לקלוט מבקרים בצורה בטוחה; היא אושרה במרץ 2018 אך התנאים לקידומה, כמו גריעה משטח שמורת הטבע הסמוכה לטובת המתחם, לא קוימו וכך היא מעולם לא יושמה

תוכנית המתאר לקבר הרשב"י הסמוך למושב מירון, שבו התרחש הלילה (ו') האסון בזמן ההילולה, אושרה לאחר דיון בהתנגדויות ב-2018 בוועדה לתכנון ובנייה של מחוז צפון אך מעולם לא נכנסה לרשומות ולא קיבלה תוקף, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". מהבדיקה עולה, כי בעת אישור התוכנית שנועדה לאפשר קליטה בטוחה של מבקרים במקום, היו מספר שלבים הכרחיים על מנת שהיא תיכנס לרשומות, העיקרי שבהם הוא גריעה משטח שמורת הטבע הסובבת את המתחם לטובת שטח התוכנית. שלב זה לא התרחש עד כה, ולכן במשך שלוש שנים לא ניתן היה לקדם את התוכנית מעבר לשלב האישור.


קבר הרשב"י ממוקם בסמוך לישוב מירון ובשטח המועצה האזורית מרום הגליל. הוא נחשב לאתר הדתי השני בחשיבותו אחרי הכותל המערבי. את המקום פוקדים מידי שנה כ-2.5 מיליון מבקרים, ובשנים האחרונות (מלבד 2020 – שנת הקורונה) פקדו אותו כ-450 אלף איש במסגרת אירוע ל"ג בעומר. המספרים רק עולים עם הזמן. למרות חשיבותו והיקף המבקרים בו המדינה הפקירה את בטיחותם ובמשך שנים ארוכות מדי, נכנעה לסכסוכים משפטיים הנוגעים לו ולא לקחה אחריות והחלטות יישומיות שנוגעות בראש ובראשונה לבטיחות המבקרים.

2 צפייה בגלריה
אסון ל"ג בעומר הר מירון קבר רבי שמעון בר יוחאי
אסון ל"ג בעומר הר מירון קבר רבי שמעון בר יוחאי
האסון בהר מירון
(רויטרס)

תוכנית המתאר שתואמה עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים הייתה אמורה לפתח את המקום כאתר דתי מרכזי ולתת מענה ראוי לצרכי המתפללים ביחד עם פיתוח והסדרת המקום לקליטת מבקרים ולשהייה שלהם במקום לאורך כל ימות השנה.
התאונה של 1911 וההחלטה על ניהול המתחם
לקבר הרשב"י יש היסטוריה של תאונות. בהילולה של שנת 1911, בדיוק לפני 110 שנים, התרחשה תאונה שמזכירה מאד באופיה את התאונה שהתרחשה בהילולה הנוכחית. מרפסת שקרסה בשל הדוחק גרמה ככל הנראה לנפילה של כ-100 אנשים מהגג ו-11 מהם נהרגו. החשש מתאונות הנגרמות בשל תשתיות לא מתאימות ליוותה את האתר עשרות שנים אחורה, אך הכוחות שפעלו בו תקעו את קידומו. במרוצת השנים הוא סבל משני היבטים עיקריים: הסדרת ההיבט התכנוני שנגע גם לנושא התשתיות וכפועל יוצא לבטיחות המבקרים במתחם; והצד הנוגע לשליטה במתחם, הבעלות עליו וניהולו. שני הנושאים קשורים קשר הדוק.


2 צפייה בגלריה
האסון ב הר מירון
האסון ב הר מירון
לאחר האסון
(רויטרס)

לסוגיית הבעלות על המתחם הייתה השפעה מהותית על דרך ניהולו. מקור הבעלות על הנכס היא ההקדש הספרדי וההקדש האשכנזי של צפת. אולם עם השנים בשל פיצול של הקדשים והיאחזות של מספר ארגונים במקום, מתנהל החל משנת 1998 דיון משפטי בסוגיית הבעלות במתחם בין ארבעה גופי הקדש שונים, שהינם התפצלויות של ההקדש הספרדי והאשכנזי הוותיקים. בשנת 2008 פורסם דו"ח נוקב של מבקר המדינה ובו נכתב בין היתר כי "ריבוי המחלוקות והתביעות המשפטיות על הבעלות על מתחם רשב"י ועל ניהולו מונע זה שנים רבות הפעלה יעילה ותקינה של המתחם ומקשה את פיתוחו". עוד נכתב, כי "רמת התחזוקה של מבנה רשב"י נמוכה ואינה הולמת את קדושת המקום".
באותה שנה החליט בית המשפט העליון על מינוי ועדת בת חמישה חברים שנקראה "ועדת החמישה" (אחד מכל גוף הקדש, ונציג המדינה כיו"ר, עם קול מכריע), שתנהל את המתחם. בשנת 2013 חתם שר האוצר יאיר לפיד על צו להפקעת שטח המתחם והעברתו לניהול חברה ממשלתית, תוך התחייבות שלא לפגוע בצביון המקום וקדושתו, אלא שבשנת 2016 התקבלה החלטת ביניים של בג"ץ ולפיה יש לתת הזדמנות למודל ניהולי שימנע את הפקעת המתחם. בפברואר 2020 הכיר בית המשפט העליון בהסדר גישור ניסיוני לתקופה של שלוש שנים לניהול המתחם עם מעורבות מוגברת של המדינה וההסדר קיבל תוקף של פסק דין.