250 החברות הגדולות בבורסה - התמונה המלאה: מספר העובדים בחברות הגדולות עלה ב־2% ב־2008

המחלקות המשפטיות בחברות, אלה שאחראיות על הנפקת מכתבי הפיטורים לעובדים, עסוקות מאוד בעת האחרונה. גם העיתונים החלו להקדיש מקום משמעותי יותר לסיפורים על אנשים שאיבדו את מקום עבודתם, והתחושה היא כי כותרות אלה מלוות אותנו כבר זמן רב.

אולם, הגל הנוכחי של הפיטורים ההמוניים החל להיות מנת חלקו של המשק הישראלי רק ברבעון האחרון של 2008, וביתר שאת, בחודשים הראשונים של 2009. מסיבה זו מצאה בדיקת "כלכליסט" כי מצבת כוח האדם בישראל בחברות הציבוריות המובילות צמחה ב־2008 ב־2.2%. בדיקה כזו בסוף 2009 תניב בוודאי תוצאות אחרות.

הבדיקה נעשתה על ידי השוואת היקף כוח האדם המועסק בישראל, שעליו דיווחה כל אחת מהחברות שנבחנו בסוף 2008, אל מול אותה מצבת שנה קודם. הבדיקה כללה את 250 החברות הציבוריות הישראליות הגדולות, תוך הורדת חברות אחזקה, נדל"ן וחברות עם מצבת כוח אדם קטנה. כך, בסופה של הבדיקה נותרו 100 חברות, אשר השינויים במצבת עובדיהן בישראל אמורה לספק תמונה אמינה על מה שהתרחש במשק הישראלי בתקופה זו.

עבור חברות רבות במשק 2008 היתה שנה קשה במיוחד. אבל מתחילת השנה בכל הנוגע לעובדים זה נראה אפילו רע יותר. זו הסיבה שמאז תחילת השנה שמענו על אלפי מפוטרים חדשים, אשר עדיין עבדו בחברות הנבדקות בסוף 2008.

בינתיים, נכון לסוף 2008, העסיקו החברות הנבדקות 197,963 עובדים, זאת לעומת 193,656 עובדים ב־2007, כאשר הבדיקה ביקשה לנטרל, ככל שניתן, גידול שנבע מרכישת חברות שלא נכללו ברשימת החברות הנבדקות שנה קודם.

גם מבחינה מגזרית עולה כי בכל הסקטורים שנבדקו נרשמה עלייה במצבת כוח האדם. אולם, יחסי הגומלין בין המגזרים מביאים לעליות בהיקפים שונים. כך, מגזר ההייטק, אשר ספג מכה כבר במחצית הראשונה של 2008 בשל הדולר הנחלש, חווה עלייה מינורית של 0.2% במספר העובדים שצירף לשורותיו.

המספרים הגדולים

מנגד, מגזר הקמעונאות, אשר הירידה בצריכה הפרטית בישראל התחילה להשפיע עליו רק אחרי שגלי הפיטורים הראשונים בהייטק נעשו, רשם ב־2008 צמיחה של 3.1% בכוח האדם.

הייטק

כאמור, ענף ההייטק החל להיפגע לפני שאר המגזרים, וזו הסיבה שהחל לפטר לפני כולם. הסיבה לכך טמונה בעובדה שהסקטור מוטה היצוא סבל עוד לפני פרוץ המשבר הפיננסי מהתחזקותו של השקל אל מול הדולר, כבר במחצית הראשונה של 2008.

בכירים רבים במגזר סבורים כי חלק גדול מפיטורי ההייטק אינו טמון בירידה בביקושים בשל המשבר אלא בהיחלשות הדולר, שבו מתקבל חלק גדול מהכנסות חברות ההייטק, אל מול השקל, שבו משולמות רוב המשכורות לעובדים.

העלייה במצבת כוח האדם בחברות שנבדקו (כולל חברות הנסחרות בארצות הברית בלבד, דוגמת צ'ק פוינט או נס טכנולוגיות) הסתכמה ב־170 עובדים (0.2%), כאשר מי שמנעה מהמגזר לרשום ירידה במספר עובדיו היא טבע, בן מעט חורג למגזר, אשר הוסיפה במהלך השנה לשורותיה 627 עובדים ישראלים. גם חברות המחשוב מלם תים ומטריקס התרחבו בישראל והוסיפו כ־400 עובדים כל אחת (זאת, בנטרול חברת טאקט, המונה כ־420 עובדים, שאותה רכשה מטריקס ב־2008).

מצד שני, פיטורים המוניים כבר ב־2008 נרשמו באמדוקס, אשר נפרדה מ־500 עובדים; ביצרנית השבבים טאואר, אשר בשני גלי פיטורים קיצצה 400 משרות; ובקומברס, אשר עוד לפני גל הפיטורים האחרון המשיכה לצמצם את מצבת כח האדם שלה בכ־300 עובדים. גם חברת ריטליקס, אשר לא ביצעה גל פיטורים המוני, הצליחה בטפטופים להיפטר מכ־200 עובדים ישראלים במהלך השנה, זאת על רקע ההאטה בעסקי החברה.

מצעד העשיריות

מה קרה מאז? ככל שעובר הזמן, הצרות שהחלו כבר לפני יותר משנה מתחילות לקבל צורה ממשית. מאז תחילת השנה פוטרו אלפי עובדי הייטק בישראל. חלק מהפיטורים אירעו בחברות ציבוריות גדולות, דוגמת אמדוקס וקומברס, שהמשיכו לפטר מאות עובדים בחודשים האחרונים, חלק אחר מהפיטורים היה בחברות גלובליות להן סניפים בארץ, דוגמת מארוול, שפיטרה לאחרונה כ־90 עובדים, וטקסס אינסטרומנטס, שסיימה את עבודתם של 50 עובדים ישראלים.

אי.סי.איי שנהפכה אשתקד מציבורית לפרטית הודיעה השבוע על פיטורי 100 עובדים. כמו כן, השבוע גם פורסם כי אלווריון תפטר 160 מעובדיה.

חשוב לציין, כי חלק גדול מהפיטורים בהייטק הוא בחברות צעירות, חברות סטארט־אפ נסגרות, כאלה שלא מצליחות לשרוד את התקופה הקשה הזאת. נביאי הענף חוזים לו כרגע רק שחורות, ומאמינים כי 5,000 עובדי ההייטק שפוטרו בישראל מאז החגים, אינם מהווים אפילו חצי מהכמות שתצטבר עד סוף 2009. חברת המחקר IDC, למשל, מאמינה כי עד סוף 2009 יפוטרו בישראל 13 אלף עובדי הייטק.

תעשייה מסורתית

המזנקות והצונחות

אחותה הגדולה של ההייטק, התעשייה המסורתית, חשופה פחות לשוק הבינלאומי מאחותה הצעירה - אף שענפים מסוימים בה מוטי יצוא. מסיבה זו צמח כוח האדם בחברות הנבדקות בסקטור ב־2.5% לכ־30 אלף עובדים. עם זאת, בחודשים האחרונים מורגשת ביתר שאת ההצטמקות בביקושים למוצרי תעשייה מסורתית.

ב־2008 בלטה חברת סנו, עת הוסיפה כ־400 עובדים (אשר חלק גדול מהם מועסק במשרה חלקית), לאפריקה תעשיות הצטרפו 172 עובדים, וחברת מעברות גדלה ב־139 עובדים (בנטרול עובדי חברת אנליט, שנרכשה ב־2008). שתי חברות שבלטו לרעה הן חברת דלתא, אשר פיטרה במהלך 2008 לא פחות מ־212 עובדים, וכן יצרנית המתכת חד אסף, שמצבת כוח האדם שלה התכווצה ב־104 עובדים.

לפי נתוני התאחדות התעשיינים, ירד היקף המועסקים בענף במהלך הרבעון הרביעי של 2008 ב־0.3%, כאשר המקבילים לסטארט־אפים בהייטק הם מפעלי התעשייה הקטנים, החווים ראשונים את הזעזוע הפוקד את הענף. החברות הגדולות במשק, דוגמת שטראוס, עדיין מגייסות עובדים, וכמו בסקטורים אחרים, חברות מסוימות מצליחות לנגוס בנתח השוק של המפעלים הקטנים, שלא יכולים למשבר.

מה קרה מאז? נציגי התאחדות התעשיינים הודיעו לאחרונה כי עשרת אלפים עובדים בענף עשויים לאבד את מקום עבודתם בקרוב אם הממשלה לא תבצע השקעות מסיביות בענף. בינתיים, חברת תפרון הודיעה במרץ על התייעלות, ובתוך פחות מחודש פיטרה 347 עובדים, מתוכם 200 בישראל. גם יצרנית הלוחות התרמו־פלסטיים פלרם, אשר ב־2008 מצבת כוח האדם שלה עלתה ב־13 עובדים, הודיעה לאחרונה על פיטוריהם של 75 מעובדיה.

תקשורת ומדיה

להבדיל מתחומי התעשייה, מגזר זה חשוף רובו ככולו לשוק הישראלי. זאת אולי הסיבה שלהבדיל מהאי־גידול במצבת עובדי ההייטק, מגזר התקשורת רשם עלייה של 2.8% במצבת כוח האדם. עובדה זו יכולה ללמד שהמשבר הגיע לישראל בעיכוב מה, או שפשוט הצרכן הישראלי לא מוותר מהר כל כך על שירותי התקשורת שלו.

התפלגות ענפית

שתי החברות האחראיות לעלייה במספר עובדי חברות התקשורת הן פרטנר ו־HOT, שהוסיפו לשורותיהן יותר מ־700 עובדים כל אחת. מנגד, קיצוצים משמעותיים נרשמו בסלקום (פוטרו 324 עובדים) ובתחום המדיה בלט לרעה "מעריב", העובר הליך התייעלות, עת קיצץ ממצבת כוח האדם שלו 367 משרות.

מה קרה מאז? ספקיות התקשורת הגדולות לא הודיעו על פיטורים המוניים בחודשים האחרונים, אולם במדיה, ההאטה הכלכלית נראית בבירור. רוב כלי התקשורת בישראל ביצעו פיטורים כלשהם, אשר מגיעים על רקע ירידה בהכנסות מפרסום.

פיננסים

2008 היתה השנה שבה עלה לכותרות המגזר הפיננסי, על מוסדותיו הבנקאיים ובתי ההשקעות הנמנים עמו. עם זאת, להבדיל מוול סטריט ורחובות אמריקאיים אחרים אשר נגדשו מפוטרים עם הכשרה פיננסית, סניפי הבנקים הישראליים דווקא נותרו מלאים, ובמהלך השנה אף צמחה מצבת כוח האדם במוסדות הנבדקים במגזר ב־3% ל־52 אלף איש.

בנק דיסקונט היה הבנק היחיד שרשם ירידה במצבת כוח האדם. בנק הפועלים רשם עלייה במצבת כוח האדם, אולם הקבוצה כולה איבדה כמעט 800 משרות, זאת בשל העובדה כי ב־2008 נחתמו עסקאות העברת השליטה בבנק מסד ובבנק יהב לבנק הבינלאומי ובנק למזרחי טפחות, בהתאמה.

כתוצאה מכך גדלה מצבת כוח האדם הכוללת בבנק הבינלאומי ב־509 משרות, ובבנק המזרחי טפחות ב־764 משרות. קבוצת הפועלים נותרה החברה הציבורית שמעסיקה הכי הרבה עובדים בישראל (12,289 עובדים), מעט לפני קבוצת לאומי - 12,002 עובדים.

מה קרה מאז? דיסקונט כבר הודיע כי ב־2009 יפטר 300 עובדים. כמעט כל בתי ההשקעות התחילו לפטר עובדים: כלל פיננסים קיצץ לאחרונה עשרות משרות, פריזמה שלח הביתה מתחילת השנה 140 מעובדיו, ו־50 עובדים שילמו במשרותיהם בשל המיזוג בין גאון לבין מיטב.

קמעונאות ותיירות

במגזר זה גדלה מצבת כוח האדם בשיעור החד ביותר (3.1%), זאת כי הירידה בצריכה הפרטית החלה להיות מורגשת רק בעת האחרונה, כשגלי הפיטורים החלו לקרום עור וגידים. את העלייה ניתן לייחס בעיקר לשתי חברות: שופרסל, אשר הגדילה את מצבת העובדים שלה ב־5.8% ל־10,760 עובדים, וכן המשביר לצרכן, אשר בנטרול העובדים החדשים שהצטרפו אחרי רכישת ניו־פארם, צמחה ב־312 עובדים.

גם רשת רמי לוי צמחה בשל פתיחת סניפים חדשים, ביותר מ־100 זוגות ידיים עובדות. מצד שני, רבוע כחול צמצמה את מצבת עובדיה במהלך השנה ב־100 עובדים, ואל על הפחיתה 142 מהיקף עובדיה.

מה קרה מאז? הישראלים צמצמו באופן ניכר את הוצאותיהם. כמו כן, גם הירידה בתיירות תשפיע על מגזר הקמעונאות. לצד זאת, כבר בינואר פורסם כי רבוע כחול מתכננת לפטר עשרות עובדים, וכי חברת אל על תפסיק את עבודתם של כ־100 עובדים זמניים.

לכתבות הנוספות בפרויקט:

התמונה המלאה: היה יכול להיות גרוע יותר

עלייה של 170 מיליון שקל בלבד בהפרשה לחובות המסופקים