$
בורסת ת"א

250 החברות הגדולות בבורסה - התמונה המלאה: עלייה של 170 מיליון שקל בלבד בהפרשה לחובות המסופקים

ההפרשה לחובות שעתידם מוטל בספק עלתה בשנה שעברה ב־90%, אולם בפועל מדובר בסך הכל בגידול ממוצע של 1.6 מיליון שקל לחברה. האם מדובר באופטימיות, או שמא בניצול הגמישות החשבונאית, שבעתיד עלולה לעלות ביוקר?

רחלי בינדמן 08:2621.04.09

המשבר הפיננסי הנוכחי לא פסח על אף ענף במשק. מצוקת האשראי וקשיי הנזילות הטביעו את חותמם הן על חברות גדולות והן על עסקים קטנים, שמצאו את עצמם מתקשים לסגור את החודש. בשוק מפותח, שבו גופים ניזונים ותלויים זה בזה, חברה מסחרית שנקלעת לקשיים כלכליים גוררת אחריה חברות רבות אחרות.

 

במצב כזה, כשהלקוחות נקלעים לקשיים כלכליים או תזרימיים, החברות נאלצות להתמודד עם חובות מסופקים - חובות בעייתיים שספק אם יצליחו לגבות (ראו מסגרת). כל חברה מבצעת הערכת מצב לגבי סיכוי גביית החוב, ובהתאם מכירה בהפסד בדו"חותיה.

 

"כלכליסט" בדק את סך ההפרשה לחובות מסופקים של 250 החברות הציבוריות הגדולות במשק ב־2008. לאחר סינון חברות אחזקה, חברות פיננסיות וחלק מהחברות הדואליות שלא מדווחות בארץ על גודל ההפרשות שהן מבצעות - נבדקו 106 חברות.

 

מהבדיקה עולה כי בהפסד שנזקף בדו"חות הרווח וההפסד של החברות הללו ב־2008, תחת סעיף "הפרשה לחובות מסופקים", חלה עלייה של 91% - זאת בהשוואה ל־2007.

 

במונחים אבסולוטים, מדובר בעלייה מתונה יחסית של 170 מיליון שקל בלבד, או גידול ממוצע של 1.6 מיליון שקל לחברה. בנטרול חברות שלא נוהגות לבצע הפרשות לחובות מסופקים (לנוכח מדיניות האשראי השמרנית שלהן), מדובר בעלייה ממוצעת של 1.9 מיליון שקל לחברה.

 

זהו היקף גידול נמוך לחברות עם יתרות לקוחות של עשרות ומאות מיליוני שקלים, המצביע על כך שהקושי של לקוחות לעמוד בהתחייבויות עוד לא הגיע לשיא בשנת 2008. כמו כן, מהבדיקה עולה כי לחברות יש גמישות גבוהה בקבלת החלטה אם חוב של לקוח מסוים הוא חוב בעייתי, שגבייתו מוטלת בספק.

המספרים הגדולים המספרים הגדולים

 

בקביעת היקף ההפרשה מתבססות החברות על אומדנים שונים, כמו ניסיון העבר ביחס ליכולת הגבייה מהלקוחות, מידע בדבר מצבם הכספי, גיל החוב, הערכת ביטחונות והיקף פעילות הלקוחות. פרמטרים אלה אינם מוחלטים ומשאירים לחברות מקום נרחב לשיקול דעת. פער זה מאפשר לחברות לא למהר ולרשום הפרשות שיצמקו את שורת הרווח שלהן, למרות הנורות האדומות שמהבהבות על פני השטח.

 

דוגמה לכך אפשר למצוא בדו"חות אבגול, העוסקת בייצור בדים לא ארוגים בארץ ובחו"ל. אף שיתרת חובות הלקוחות של החברה (שמועד פירעונם חלף) הגיעה ל־28.4 מיליון שקל בסוף 2008, עם ממוצע של 58 ימי עיכוב בתשלום, החליטה החברה שלא לבצע הפרשה לחובות האלה, הגם שאינם מגובים בביטחונות, "בהתבסס על ניסיון העבר ועל איכות האשראי של החייבים".

 

סלקום: שיאנית ההפרשות לחובות המסופקים

 

חברת פלרם, העוסקת בייצור ושיווק לוחות פלסטיק, היתה שמרנית יותר מאבגול. דו"ח הרווח וההפסד שלה הציג עלייה של 5.6 מיליון שקל בהפרשה לחובות מסופקים, "מטעמי שמרנות ורמות הסיכון שגדלו להערכת החברה עקב המשבר הכלכלי".

 

חברת סלקום זקפה ב־2008 הפסד של 50 מיליון שקל בהוצאות הנהלה וכלליות כתוצאה מהפרשה לחובות מסופקים - 34 מיליון שקל יותר מאשר בשנת 2007. מדובר בהפרשה הגבוהה ביותר מבין חברות המסחר והשירותים שנבדקו. אולם בחברה כלל לא משוכנעים שהגידול בהפרשות הוא תוצר של המשבר הפיננסי.

 

מצעד העשיריות מצעד העשיריות

 

סלקום תולה את הסיבה דווקא ביישום חוק ניידות המספרים, שמאפשר ללקוחות לעבור ממפעיל סלולר אחד למשנהו, מבלי לפרוע את חובותיהם למפעיל הסלולר שממנו עברו. בדו"חותיה ציינה החברה כי אינה יכולה לדעת "אם העלייה החדה בחובות המסופקים הושפעה גם מההאטה הכלכלית והגלובלית".

 

"היד על הדופק"

 

בחברת נטוויז'ן נראה שלא מתעלמים מהשפעה אפשרית של המשבר על חובות הלקוחות. "משבר פיננסי עשוי לפגוע במגזר העסקי ולהוביל לפגיעה במוסר התשלומים של הלקוחות ולגידול בחובות המסופקים", נכתב בדו"חות החברה ל־2008. "כמו כן, המשבר עשוי לערער את יציבותם של ספקים או לקוחות משמעותיים ובכך לפגוע בפעילות החברה".

המזנקות והצונחות המזנקות והצונחות

 

עם זאת, החברה הוסיפה באופטימיות כי נכון ל־2008, "אין למשבר השפעה מהותית על מצבה הכספי". לפיכך, נטוויז'ן לא מצאה לנכון להגדיל משמעותית את היקף ההפרשות לחובות מסופקים.

 

בחברת סקופ, העוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרי פלדה, המשבר דווקא נתן את אותותיו ושיעור החובות המסופקים שלה עלה מ־0.4% ל־1%. לדברי גורם בחברה, "ברבעון הראשון של 2009 אנחנו מחזיקים יד על הדופק, ואם מזהים לקוח שנראה בעייתי - לא מוכרים לו. היום מזומן הוא המלך. אנחנו עובדים עם כל החברות הגדולות במשק מכל התחומים, וכשלקוח מתקשה לשלם, אנו נוקטים נגדו הליכים משפטיים. כבר זיהינו כמה לקוחות בעייתיים, והיום אנחנו יותר שמרניים בהפרשות שאנו מבצעים לאחר בדיקות של מנהל אשראי הלקוחות".

 

חברת פלסאון, העוסקת בייצור מוצרים טכניים מפלסטיק, ציינה בדו"חותיה כי חל גידול בהפרשה לחובות מסופקים "בעיקר בגלל לקוחות סיטונאיים, המתמודדים עם קשיים בלתי צפויים".

 

בחברת רפק, העוסקת ביבוא ושיווק של ציוד ורכיבים אלקטרוניים, תקשורת לוויינים ובתחומי החשמל והאנרגיה, הסביר סמנכ"ל הכספים חיים מזוז כי בחברה כבר מרגישים את השפעות המשבר.

 

"אנו מבצעים הפרשות גדולות יותר לחובות מסופקים, אף שאין אינדיקציה ספציפית על לקוח שנפל. היום לקוחות באים אלינו ואומרים שהם לא מקבלים מסגרות אשראי מהבנקים ומבקשים דחייה בתשלומים, ולקוחות אחרים לא משלמים בזמן גם בלי להודיע. ההשפעה יותר גדולה בתחום המסחרי, במכירת ציוד מחשבים לחברות קטנות וגדולות, לסיטונאים. בשורה התחתונה, כשיש בעיית אשראי, צריך לנסות לפתור אותה לטובת שני הצדדים, כך שאנחנו גמישים יותר עם ימי האשראי שאנו נותנים".

 

להבדיל, חברות שיכולות לקבל ביטחונות טובים עבור האשראי שהן מעניקות, כמו חברות נדל"ן, אינן נוהגות לבצע הפרשות גדולות לחובות מסופקים. בחברת לוינשטיין, למשל, מציינים כי "ההפרשה לחובות מסופקים נמוכה מכיוון שבתחום הנדל"ן המניב ניתנות בטוחות על ידי השוכרים".

 

כך גם בחברות שעובדות עם קהל לקוחות יציב יחסית דוגמת חברת מר, המפתחת, מייצרת ומשווקת מוצרים אלקטרוניים לתחום התקשורת. בחברה, שלקוחותיה העיקריים הם מפעילי תקשורת סלולריים גדולים בעולם, משרדי ממשלה ומשטרת ישראל, מציינים שלא מרגישים בקשיים של הלקוחות לשאת בתשלומים.

 

נערכים לסיכון האשראי באמצעות ביטוח

 

חשוב לציין כי תוצאות בדיקת "כלכליסט" לא משקפות רק את השלכותיו של המשבר: חברת אפריקה תעשיות, למשל, זקפה הפסד של 26.1 מיליון שקל בדו"חות הכספיים לשנת 2008 כתוצאה מהפרשה לחובות מסופקים, הגבוה בכ־20 מיליון שקל מזה שרשמה ב־2007 והגבוה ביותר מבין חברות התעשייה שנבדקו.

 

התפלגות ענפית התפלגות ענפית

 

לדברי החברה, ההפרשה בוצעה כתוצאה מעסקה ספציפית עם בית אריזה לפלפלים שנקלע למשבר בעקבות צניחת מחירי הפלפלים בעולם וללא קשר למשבר הגלובלי.

 

הגמישות שניתנת לחברות בהפרשה לחובות מסופקים מציבה אותן במקרים רבים בסיטואציות שבהן כאשר לקוח גדול נקלע לקשיים - הן נאלצות לבצע הפרשה חד־פעמית גדולה. לדוגמה, לאחר נפילת רשת קלאבמרקט בשנת 2005, ביצעה שטראוס הפרשה לחובות מסופקים בהיקף של 31.7 מיליון שקל, כשהשפעת הוצאה זו על הרווח הנקי של שטראוס באותה שנה הסתכמה ב־18.8 מיליון שקל.

 

חברות מסוימות עם סיכוני אשראי גדולים נוהגות להיערך לסיכונים אלה מבעוד מועד באמצעות רכישת ביטוח. מדובר בעיקר בחברות עם מספר מצומצם של לקוחות. לעומתן, אסם, למשל, ציינה בדו"חותיה כי היא איננה מגבה בביטחונות את האשראי שהיא נותנת לשוק הפרטי "כיוון שבחברה קיים פיזור רחב של לקוחות, שמקטין את הסיכון".

 

לא יהיה זה מוגזם להניח כי ב־2009 המשבר הריאלי יחלחל, יותר לקוחות ייתקלו בקשיים תזרימיים והחברות ייאלצו להגדיל את ההפרשה לחובות מסופקים ואבודים, שצפויים למצוא את ביטוים גם בשורת הרווח.

 

לכתבות הנוספות בפרויקט:

 

התמונה המלאה: היה יכול להיות גרוע יותר

מספר העובדים בחברות הגדולות עלה ב־2% ב־2008

תזרימי המזומנים צמחו ב־36% ב-2008; הרווחים ב־74%

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x