לראשונה בישראל: מגדל גייסה 100 מיליון דולר באג"ח לכיסוי נזק מרעידות אדמה
החברה הנפיקה למשקיעים בחו"ל אג"ח מסוג ILS, שנועדו לשמש כרשת ביטחון: אם תתרחש רעידת אדמה - הכסף יישאר בידי מגדל לצורך תשלום תביעות, אחרת - יוחזר למשקיעים; המהלך מפחית את התלות של מגדל במבטחי משנה בינלאומיים ופותח לשוק המקומי גישה לראשונה לאפיק הגיוס הבינלאומי הזה
מגדל ביטוח ופיננסים השלימה גיוס של 100 מיליון דולר בהנפקת אג"ח פרטית ייעודית לכיסוי נזקי רעידת אדמה - מהלך ראשון מסוגו עבור חברה ישראלית.
האג"ח, שאינן סחירות, הונפקו בבורסת ברמודה למשקיעים בחו"ל, ומטרתן לספק למגדל מקור מימון חלופי במקרה של אסון טבע חמור.
מדובר בניירות ערך מסוג ILS (או Insurance-Linked Securities), השונות מאיגרת חוב סטנדרטית: הן לא הלוואה שחברה לוקחת כדי לממן פעילות, אלא כלי שנועד לשמש כרשת ביטחון במקרה של אסון טבע גדול.
אם במהלך תקופת חייה של האג"ח תתרחש רעידת אדמה, הכסף שגויס לא יוחזר למשקיעים וישמש את מגדל לתשלום תביעות של מבוטחים. אם אסון כזה לא יקרה בתקופת האג"ח, מגדל תחזיר למשקיעים את הקרן ותשלם להם ריבית, כמו בכל איגרת חוב אחרת.
ניירות ערך מסוג ILS מקשרים בין עולם הביטוח לבין שוק ההון, ומאפשרים לחברת הביטוח "למכור" חלק מהסיכון למשקיעים מוסדיים, במקום להסתמך רק על ביטוחי משנה מחברות ביטוח אחרות בעולם.
בפועל, מגדל מפזרת כך את הסיכון של רעידת אדמה גדולה בין כמה "כיסים": חלק מכוסה על ידי ההון שלה, חלק דרך חוזי ביטוח משנה מסורתיים, וחלק באמצעות המשקיעים שרכשו את האג"ח ומקבלים תמורת הסיכון הזה תשואה גבוהה יחסית.
ניתן לחשוב על זה כעל פוליסת ביטוח הפוכה: במקום שהציבור ישלם פרמיה לחברת הביטוח, המשקיעים הם אלה שמקבלים "פרמיה" (ריבית) - אבל אם האסון קורה, הם אלה שמפסידים את הכסף.
עבור מגדל מדובר בכלי נוסף לניהול סיכונים: במקום להישען רק על מספר מוגבל של מבטחי משנה בינלאומיים, היא מצליחה לגייס קיבולת ביטוחית נוספת משוק ההון, ובכך לצמצם את התלות בגוף אחד ולהפחית את הסיכון שברגע האמת - כשאסון גדול יקרה - שוק ביטוח המשנה ייקר מחירים או יסגור את הברז.
חברות הביטוח בישראל מגינות על עצמן באמצעות ביטוח משנה שנרכש מחברות בינלאומיות דוגמת Swiss Re השוויצרית. זהו מנגנון שמפחית את החשיפה הכלכלית של חברות הביטוח המקומיות, במיוחד בתחומים עתירי סיכון כמו ביטוח מבנה.
מבטחי המשנה הם בעצם "חברות ביטוח של חברות הביטוח": הם לוקחים עליהם חלק מהסיכון הכלכלי של הפוליסות שחברות הביטוח מוכרות לציבור, תמורת חלק מהפרמיה, וכך אם מתרחש אירוע גדול כמו רעידת אדמה או שיטפון, הנזק מתחלק בין כמה גופים וחברת הביטוח המקומית לא נשארת לבד עם כל חשבון הפיצויים. המהלך של מגדל מפחית את התלות שלה במבטחי המשנה.
עבור השוק הישראלי, מדובר במהלך פורץ דרך: זו הפעם הראשונה שחברה מקומית עושה שימוש בשוק ה-ILS הגלובלי, שבו פועלות קרנות אמריקאיות ואירופיות שמחפשות השקעות שאינן תלויות בביצועי שוק המניות או הריבית, אלא באירועים נדירים כמו רעידות אדמה או הוריקנים.
אם מהלך כזה יצליח ויחזור בשנים הבאות, הוא עשוי להשפיע גם על יציבות חברות הביטוח המקומיות ועל היכולת שלהן להציע כיסוי לרעידות אדמה במחיר סביר, נושא שבישראל נחשב למאתגר במיוחד.
שימוש באג"ח מסוג ILS כמו בעסקה של מגדל מאפשר לחברות הביטוח לגייס מקורות נוספים לכיסוי רעידות אדמה, בלי להסתמך רק על מספר קטן של מבטחי משנה בינלאומיים - וכך מפחית את הסיכון שמחסור במקורות או התייקרות חדה יפגעו ביכולת לשלם פיצויים בעת אסון.
בנוסף, כשעלות ביטוחי המשנה עולה, חברות הביטוח מגלגלות חלק מההתייקרות לציבור - ואם הן מצליחות להשיג כיסוי נוסף דרך שוק ההון, זה עשוי למתן עלייה זו.
כך לדוגמה, ביטוחי הדירות - מבנה ותכולה - התייקרו בחדות בשנים האחרונות. לפי נתוני סוכנות הביטוח הדיגיטלית Wobi, בין 2023 ל-2024 הם עלו ב-14%, ובמחצית הראשונה של 2025 נרשמה עלייה נוספת של 7%.
זאת בין השאר בהשפעת רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה בתחילת 2023, שהובילו לייקור פרמיות מצד מבטחי המשנה.
ההנפקה בוצעה באמצעות חברת מטרה בשם טוריס רי שרשומה בברמודה. הנייר לא פתוח למסחר רציף בבורסה של ברמודה, אך ייתכנו עסקאות משניות (Secondary) בין גופים פיננסיים המעוניינים לסחור בנייר.
