בלעדי
"צים והרוכשים עוד לא ענו על 145 שאלות, אז איך אפשר לגבש עמדה?"
כך לדברי גורם המקורב למכירת צים להאפאג–לויד ולפימי; מניית חברת הספנות הגיבה בירידות להודעת שר הביטחון ישראל כ"ץ כי הוא מתנגד למכירתה לקרן פימי ולהאפאג־לויד הגרמנית. עיתוי ההודעה, לפני שצים והרוכשות השיבו לשאלות שנשלחו אליהן, מעורר טענות על מעורבות פוליטית
מניית חברת הספנות הישראלית צים הגיבה אתמול בפתיחת המסחר בבורסת ניו יורק בצניחה של 7% להתבטאותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתשובה לח"כ אלמוג כהן והודעת שר הביטחון ישראל כ"ץ כי המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) מתנגד למכירת צים לענקית הספנות הגרמנית האפאג־לויד וקרן פימי הישראלית תמורת 4.2 מיליארד דולר. שר הביטחון הודיע שלשום בערב כי הוא מאמץ את עמדת גורמי המקצוע במלמ"ב, שלפיה העסקה אינה תואמת את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. עבודת המטה של המלמ"ב לא פורסמה, אולם כ"ץ דיווח על ההתנגדות בהודעה לתקשורת. "זה לא סוגר את סוגיית האישורים, אבל בהחלט מרע את מצב העסקה", אמר גורם המעורב בה.
העיתוי של ההודעה חריג למדי. זאת, משום שבידי צים והרוכשות מונח מסמך הכולל 145 שאלות, שחלקן נחשף כאן לראשונה, שעליהן התבקשו להשיב לרשות החברות הממשלתיות. השאלות הועברו באמצעות משרד ראש הממשלה, לאחר שש סדרות קודמות של שאלות ותשובות שהוחלפו בין רשות החברות, לבקשת הגופים שאמורים לאשר את העסקה, לבין צים, האפאג־לויד וקרן פימי. מסמך השאלות, שהגיע לידי כלכליסט, כולל בין היתר שאלות על היקף המשלוחים הביטחוניים שהחברה הובילה בשנה האחרונה, וכן אילו סנקציות עשויות להיות מוטלות על האפאג־לויד אם תפר את התחייבויותיה כלפי ישראל. התשובות לשאלות עדיין נמצאות בהכנה אצל עורכי הדין ואנשי המקצוע המלווים את העסקה. מאז הועבר המסמך חלף יותר מחודש, ועדיין לא נראה שהתשובות קרובות להגשה.
מן העבר השני ניצבים ועדי העובדים של צים ושל קציני הים. העובדים בשני הארגונים קשורים זה בזה, וגורמים המעורים בעסקה סבורים כי מדובר בשני ועדים בעלי השפעה משמעותית על חברי מרכז הליכוד, שיודעים להגיע לחברי כנסת בכירים במפלגה ולפעול נגדה. טענה זו הוכחשה אתמול על ידי יו"ר ועד עובדי צים אורן כספי, שטען כי ההתנגדות לעסקה נובעת משיקולים ביטחוניים בלבד. "הציטוט הזה בא בשביל הפריימריז, הוא לא אמיתי. צים והרוכשים עדיין לא ענו על השאלות שנשלחו אליהם, אז איך אפשר כבר לגבש נייר עמדה?", אמר גורם המעורה בעסקה.
2 צפייה בגלריה
ישי דוידי מקרן פימי. ההערכה היא כי ההחלטה לא תתקבל במהלך 2026
(צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)
אם אכן המלמ"ב קבע שאין לאשר את העסקה, מדובר במכה קשה לסיכוייה – וזו גם הסיבה לירידה החדה במניה, שהובילה את שווי החברה למתחת ל־3 מיליארד דולר, רחוק מהסכום שבו היא אמורה להימכר. עם זאת, קשה להתעלם מההקשר הפוליטי שבו נאמרו הדברים על ידי נתניהו וכ"ץ. בסביבת העסקה יש מי שסבורים כי התשובות מתעכבות במכוון, במטרה "להעביר זמן" ולהותיר את ההכרעה לממשלה שתקום לאחר הבחירות בנובמבר, מתוך תקווה שזו תבחן את העסקה באופן מקצועי יותר ופחות פוליטי.
דוידי מתנגד לממשלה
ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל פימי, מזוהה בשנתיים האחרונות עם ההתנגדות לממשלת נתניהו. הוא היה חבר בולט בפורום אנשי העסקים שפעל נגד המהפכה המשפטית, ובקבוצות ווטסאפ של חברי מרכז הליכוד הופץ בימים האחרונים צילום של ערבות או תרומה של 540 אלף שקל שהעמידה רעייתו, שירה דוידי, המוגדרת אוצרת במקצועה, לטובת קמפיין הבחירות של גדי איזנקוט. איזנקוט נחשב לאחד מיריביו המרכזיים של נתניהו. איש אומנם לא קשר בפומבי בין הדברים לבין עסקת צים, אולם בסביבת העסקה לא פוסלים שהנושא עוד יעלה בהמשך באופן גלוי יותר. אם אכן שיקולי פריימריז בליכוד משפיעים על עמדת השרים, ספק אם תחת הממשלה הנוכחית יינתן אישור לעסקה.
במקביל, אי אפשר להתעלם גם מהעובדה שהדרגים המקצועיים במשרדי הכלכלה, החקלאות והתחבורה (באמצעות רשות הספנות והנמלים) הביעו במסמכים מפורטים התנגדות לעסקה, מטעמים שונים. עם זאת, סביב העסקה נשמעת טענה עקרונית: "אם כולם כבר נגד, למה שלחו לנו 145 שאלות? ואם שלחו שאלות – למה לא ממתינים לתשובות לפני שמגבשים עמדה?".
מכירה ב־4.2 מיליארד דולר
העסקה הוכרזה בפברואר, ולפיה תימכר צים תמורת 4.2 מיליארד דולר להאפאג־לויד ולקרן פימי. פימי, שלמעשה רוכשת את הפעילות הישראלית של צים, שתנוהל באמצעות חברה שתפוצל מצים הבינלאומית, ותיקרא "צים ישראל". בפגישות עם גורמי המקצוע הציגה פימי את יתרונות המבנה החדש לעומת המצב הקיים, בעיקר משום שמדובר בחברה חדשה, ללא חוב ועם צי של 12 אוניות חדשות.
דוידי אמר בעבר כי המצב הנוכחי אינו מונע מגורם קטארי לרכוש 20% ממניות צים, מגורם סעודי לרכוש 20% נוספים ומגורם עוין אחר לרכוש נתח נוסף באמצעות הבורסה, כך שהחברה עלולה להפוך למוחזקת בידי גורמים עוינים הרבה יותר מההחזקה של משקיעים קטארים וסעודים בהאפאג־לויד. "אנחנו היינו עדים לכך שגורם במלמ"ב אמר בפגישה איתנו ועם רשות החברות שמדובר בעסקה שהיא 'חלום רטוב'", אמר גורם בקבוצה הרוכשת.
גורם אחר בקבוצה הרוכשת מתח ביקורת חריפה על רשות החברות ועל גורמים נוספים, וטען כי נמנעה מנציגי הרוכשים האפשרות להיפגש עם כלל הגורמים הרלבנטיים, ובהם אנשי המקצוע, כדי לשכנע אותם ביתרונות העסקה מבחינת ביטחון ישראל. "קבעו לנו שלוש פגישות עם אנשי מקצוע, אבל הן בוטלו – חלקן עד שנשיב על השאלות. אלה שאלות מורכבות שלוקח זמן לענות עליהן. אנחנו מבצעים בדיקות ורוצים להגיש תשובות טובות ומלאות. אנחנו עדיין בתחילת התהליך, ולכן קשה להבין איך מגבשים עמדות עוד לפני שענינו על השאלות שהתבקשנו להשיב עליהן".
בקבוצה הרוכשת דחו את הטענות שלפיהן הם מושכים זמן במתן התשובות כדי לדחות את ההכרעה עד לאחר הבחירות. בינתיים מתחזקות בשוק ההערכות כי, בלי קשר לתוצאת ההליך, ההחלטה אם לאשר את העסקה או לפסול אותה – בשל מניית הזהב שבידי המדינה – לא תתקבל במהלך 2026.
