קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ומציעה פיתרונות לצמצום החוב
ה-IMF חתך את תחזית הצמיחה ל-2026 ל-3.5%, מעריך כי התוצר עדיין נמוך בכ-9% ממסלולו טרום המלחמה ומזהיר מהתרחבות הגירעון והחוב. הקרן ממליצה על העלאות מסים, צמצום פטורים והרחבת לימודי הליבה כדי לחזק את המשק בטווח הארוך
הדו"ח השנתי של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על כלכלת ישראל קובע כי המשק הפגין עמידות חריגה לאורך 3 שנות המלחמה, אך התוצר עדיין נמוך בכ־9% מהמסלול שבו היה צפוי להימצא אלמלא פרצה. הקרן חתכה את תחזית הצמיחה ל־2026 ל־3.5% בלבד, וצופה התאוששות מתונה ל־4.4% ב־2027. עוד היא מזהירה כי שיעורי התעסוקה הנמוכים של גברים חרדים ונשים ערביות הפכו מבעיה חברתית לסיכון מאקרו־כלכלי. בין היתר, היא ממליצה על העלאות מסים והרחבת לימודי הליבה.
הנקודות הבולטות בסקירת הכלכלה הישראלית שעלו בדו"ח:
קיצוץ חד בתחזית הצמיחה ל-2026: הקרן צופה צמיחה של 3.5%, ירידה מהתחזית של 4.8% שקדמה למלחמה
קצב האינפלציה השנתי צפוי לעלות מ-1.9% ברבעון הראשון של 2026 ל-2.5% ברבעון הרביעי, בעיקר בשל מחירי האנרגיה - לפני התמתנות לכיוון 2% ב-2027. אינפלציית הליבה והציפיות נותרות סביב אמצע היעד של 2%. בקרן מציינים את חוזק השקל ככוח הקיזוז המרכזי של עליות המחירים
הגירעון הממשלתי יתרחב ל-6.2% מהתוצר ב-2026 (מ-5.2% ב-2025), והחוב הציבורי יעלה ל-70.1% מהתוצר וצפוי להגיע לכ-74% עד 2031.
הצוות קורא להקטין את גירעון הממשלה לכ-2.5% מהתוצר בתוך שלוש שנים, ואומר שההתאמה צריכה להישען בעיקר על צעדי הכנסה בשל הוצאה אזרחית שכבר נמוכה. בין האפשרויות שציינו: איחוד שתי מדרגות המס הנמוכות, העלאת מע״מ ב-2% נוספים וצמצום פטורים - כולל קרן ההשתלמות ופטור ממע״מ על תיירות.
בהקשר הזה הקרן אף מפרטת שורת צעדי מס קונקרטיים: ביטול מדרגת מס ההכנסה הנמוכה ומיזוגה עם המדרגה הבאה, ביטול פטורי מע"מ על פירות וירקות ועל שירותי תיירות, צמצום ההטבות לקרנות השתלמות, בחינה מחדש של הטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון, החזרת המסים על מוצרים בעלי השפעות שליליות (SINN TAXES) לרבות משקאות ממותקים וכלים חד־פעמיים-כפי שהיה בממשלת בנט-לפיד (תחת שר האוצר אביגדור ליברמן), ואף העלאת המע"מ, שלדבריה עדיין נמוך יחסית למקובל במדינות המפותחות. לפי חישובי הקרן, העלאת המע"מ בשתי נקודות אחוז לבדה יכולה להניב הכנסות של כ־0.8% תוצר.
מבחינת כלכלני הקרן ההתמודדות של הממשלה אינה יכולה להסתכם בהעלאות מסים. הדוח מקדיש מקום נרחב לבעיות המבניות של המשק לרבות בשוק העבודה. ישנה אזהרה מפורשת כי שיעורי ההשתתפות הנמוכים של גברים חרדים ונשים ערביות, לצד פערי מיומנויות מתמשכים, הפכו מסוגיה "חברתית" לסיכון מאקרו-כלכלי של ממש. לפי נתוני הקרן, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ־55% בלבד-כלומר, כמחצית של החרדים לא עובדים בכלל, לעומת יעד ממשלתי של 65% עד 2030; בעוד ששיעור התעסוקה של נשים ערביות עומד על כ־45% לעומת יעד של 53%. הקרן ממליצה להרחיב לימודי ליבה, לחזק הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות ולצמצם תמריצים כלכליים המעודדים אי־השתתפות בשוק העבודה- בדיוק ההפך ממה שעשתה – ומתכננת לעשות בימיה האחרונים- ממשלת נתניהו-סמוטריץ'.
גם לגבי AI וההייטק- המנוע של המשק ישנה אזהרה. הקרן מדגישה כי ישראל היא אחת המדינות המוכנות ביותר ליהנות ממהפכת ה־AI, אך בד בבד מזהירה כי שמירה על היתרון הזה תחייב השקעות נוספות בחינוך מדעי, בהון אנושי ובתשתיות דיגיטליות. כלומר, המעמד הזה אינו מובטח ואינו פרמננטי וגם אינו "מבני"- הוא חייב טיפוח. במקביל היא מצביעה גם על סיכון חדש: תיקון חד בשוק ה־AI העולמי עלול לפגוע ביצוא, בהשקעות הזרות ובשוק העבודה בישראל, בשל השתלבותה העמוקה של הכלכלה המקומית בשרשרת הערך הגלובלית של התחום.
בשורה התחתונה, התרחיש של משבר מתקרב ירד מהשולחן, אך שלוש שנות מלחמה שינו את נקודת האיזון של המשק. האיום המרכזי הפך לשחיקה הדרגתית של פוטנציאל הצמיחה, אם ישראל לא תצליח להרחיב את כוח העבודה, לשקם את כריות הביטחון הפיסיקליות ולהמשיך להשקיע במנועי הצמיחה ארוכי הטווח.
