התמונה הגדולה
גל הפיטורים בהייטק לא מאיים על שוק המניות
בניגוד לאינטואיציה, גל הפיטורים בהייטק לא מלמד דבר על הצמיחה העתידית של המשק – כי נתוני התעסוקה תמיד מגיעים באיחור ומשקפים את העבר, בעוד ששוק המניות כבר הסתכל קדימה ותמחר את המידע הזה. גם בתקופות הקשות ביותר של מיתון הצריכה הפרטית כמעט לא ירדה, והמניות חזרו לעלות הרבה לפני שהפיטורים הסתיימו
סיסקו, HP, אפלייד מטריאלס - כולן, ועוד, קיצצו לאחרונה משרות בישראל. הרבה אנשים פסימיים רואים זאת כסממן לשוק דובי מתקרב ולמיתון בפתח, וחושבים שמניות בארה״ב, בישראל ובעולם כביכול מתעלמות מזה. זה לא נכון, ולמעשה זה הפוך על הפוך. נתוני תעסוקה הם תמיד אינדיקטור שמגיב בדיעבד - לא כזה שמנבא קדימה. כן, היו פיטורים בישראל לאחרונה, גם בחברות ההייטק הגדולות, וזה כואב. הכותרות בעיתונות על פיטורים בחברות יוניקורן, כמו במקרה של לייטריקס, מלבות פחדים מפיטורי ענק מונעי בינה מלאכותית. אבל העובדה ש־3,000 משרות נוספו באוקטובר מראה ששוק העבודה הישראלי בריא משחושבים - וממשיך את קצב הגיוס החזק של 2025. וגם בארה״ב, מספר התביעות השבועיות לדמי אבטלה נשאר נמוך, למרות כל הודעות הפיטורים הגדולות.
ובכל מקרה, לקשור בין נתוני תעסוקה לצמיחה עתידית זו טעות. אינטואיטיבית זה נשמע הגיוני שפיטורים יפגעו בתוצר ובמניות - במיוחד כשההייטק כל כך חשוב בישראל, וכשהצריכה הפרטית מהווה 51% מהתוצר הישראלי (ו־68% מהאמריקאי). אבל גם אם האבטלה תעלה, הצריכה הפרטית לא תקרוס. היא תמיד מפתיעה ביציבותה - אפילו בזמן מיתון. כך, בארה"ב, במהלך המיתון הגלובלי הגדול של 2009-2007, התמ"ג ירד ב־3.8% מהשיא לשפל והצריכה הפרטית ירדה רק ב־2.3%. בישראל ההתכווצות הקצרה והרדודה אז הראתה ירידה של כ־1% הן בתוצר והן בצריכה. אבל ב־2001, התמ"ג הישראלי ירד בכל ארבעת הרבעונים - 3.3% במצטבר - בזמן שהצריכה הפרטית דווקא עלתה ב־1.1%. בכל המקרים האלה, המניות ירדו קודם כי הן נורות האזהרה.
למה? כי מי שפוטר לאחרונה אולי יקצץ במותרות, אבל רוב הוצאות הצרכנים הן חיוניות: מזון, דיור, שירותים בסיסיים — הוצאות שכמעט לא מזנקות ולא מתרסקות. בנוסף, נתוני תעסוקה מגיעים באיחור ביחס למצב הכלכלה. תחשבו כמו מנכ״לים: כשהירידה בפעילות פוגעת במכירות, הם מקצצים בהוצאות או בתוכניות הצמיחה. פיטורים זה הצעד האחרון כי הם פוגעים במוניטין שלהם, מביאים כותרות רעות, מערערים את תרבות החברה ופוגעים בחיי העובדים. וגם כשהמצב משתפר, יקר מאוד להחליף עובדים מנוסים. וגם, חברות לא מתחילות לגייס ברגע שמצבן משתפר. הן מחכות לראות עלייה יציבה ומתמשכת במכירות, כדי שלא יתברר שמדובר בהבטחת הצלחה כוזבת שתטלטל אותן שוב, ואז חוזרות לגייס. המניות מקדימות את שניהם, תמיד.
ושוב, הסתכלו על מיתון 2007—2009 דרך הנתונים האמריקאיים. התמ"ג בארה"ב הגיע לשיא בדצמבר 2007. מספר המועסקים התחיל לרדת רק בפברואר 2008 והמשיך לרדת עד פברואר 2010, אף שהתוצר כבר הגיע לתחתית ב־2009. והמניות? הן קדמו לכל זה. עד סוף פברואר 2010, מניות ארה״ב כבר היו גבוהות ב־47% מהשפל שלהן. ההתכווצות הקצרה של 2020 שיחזרה את הדפוס הזה.
פיטורים שמתרכזים בענף מסוים לא מנבאים דבר. השוק כבר לקח את זה בחשבון והמשיך הלאה. הראלי בבורסת ת"א ממחיש זאת היטב. ולבסוף — השוק לא מתעלם מדברים שכולם יודעים ומדברים עליהם. לכן המניות בארה״ב, בישראל ובעולם ממשיכות לעלות, ומוכיחות שפחדי הפיטורים מוגזמים. תסמכו עליהן.
קן פישר הוא מייסד ויו"ר פישר השקעות - אחת מחברות ניהול הכספים העצמאיות הגדולות בעולם שמנהלת מעל 236 מיליארד דולר עבור אינדיבידואלים, משפחות ומוסדות. לחברה יש כיום יותר מ-145 אלף לקוחות, כולל כמה מהמשקיעים הגדולים בעולם
