ה"כן, אבל" ביחס למלחמת איראן הוא סימן חיובי לשוק
רבים הסתייגו מטענתי שהמלחמה לא תפגע בשוק. העבר מלמד שזינוק מתרחש בשיא החשש. טיעוני "כן, אבל" משקפים פסימיות, וזה תומך בעליות
הטור מאפריל, שבו פירטתי מדוע מלחמה עם איראן לא תפגע בשוקי המניות לאורך זמן, שחרר מבול הסתייגויות של "כן, אבל". איני מזלזל בזוועות המלחמה. אך שוקי המניות נוטים לעלות דווקא בתוך הפחד. תגובות ה"כן, אבל" הן דווקא סימן שורי. כן, המניות בישראל ובעולם זינקו מאז סוף מרץ. אבל האם שיחות שלום רעועות והמצור האמריקאי לא צפויים לבלום את המגמה?
השווקים ידעו שההפוגה שברירית, ובכל זאת עלו. המצור משנה מעט מאוד. איראן חסמה ממילא חלק ניכר מהתנועה. הסנקציות הגבילו את יצוא הנפט שלה עוד לפני המלחמה לכ־1.7 מיליון חביות ביום. במקביל, פתרונות עוקפי הורמוז ממשיכים להתרחב. היצוא דרך צינור של ערב הסעודית עמד לפני המלחמה על פחות מ־800 אלף חביות ביום. כיום הוא עומד על כ־5 מיליון חביות ביום. גם יצוא הנפט מנמל פוג'יירה של איחוד האמירויות זינק במרץ בכ־40% ל־1.6 מיליון חביות ביום. פרישת איחוד האמירויות מ־OPEC עשויה להגדיל נתון זה. גם יצרניות מחוץ למפרץ מגדילות תפוקה. יצוא הנפט הגולמי של ארה"ב הגיע לשיא באפריל. מדינות שנפגעו מהשבתות אספקת הגז הקטארי עברו לגז אמריקאי. באסיה, מדינות רבות מפעילות מחדש תחנות כוח פחמיות וגרעיניות כדי לצמצם תלות באנרגיה מהמפרץ.
גם בישראל נרשמה התאוששות מהירה יחסית: מאגר לווייתן חזר לפעילות לאחר הסגירה במרץ, שהשימוש המוגבר בפחם קיזז חלק ניכר מהשפעותיה. ומה לגבי הטענה "כן, אבל מחסום האגרה של טהראן יקפיץ את מחירי הנפט לטווח הארוך"? יש הטוענים שאיראן גובה בפועל דולר על כל חבית נפט העוברת במצר הורמוז — כ־5.9 מיליון שקל למכלית. אולם עלויות ההפקה השוליות של נפט במפרץ הן כ־20 דולר לחבית, ולכן תוספת של דולר אחד לא מהותית. יתרה מכך, אם מחירי הנפט יעלו בעקבות זאת, הדבר יתמרץ הגדלת תפוקה במדינות אחרות, מהלך שבדרך כלל מפעיל לחץ להורדת מחירים.
ומה לגבי "כן, אבל מחירי הנפט מלבים את האינפלציה העולמית, והאינפלציה בישראל תעלה בהתאם"? האינפלציה בארה"ב אכן הואצה במרץ ל־3.3% בקצב שנתי, בעוד מחירי הדלק זינקו ב־18.9%. לכן רבים טוענים כי ההאטה שנרשמה במדד המחירים בישראל, שירד במרץ ל־1.9%, לא יכולה להימשך. אלא שזינוקים במחירי הנפט מעולם לא יצרו אינפלציה מתמשכת לבדם. אינפלציה ממושכת נוצרת מהדפסת כסף. מעבר לכך, זינוק במחירי האנרגיה מוביל צרכנים ועסקים להקטין הוצאות בתחומים אחרים, מה שמפעיל לחץ לירידת מחירים. ואז מגיעים ל"כן, אבל אני מעדיף להשקיע רק אחרי שהעניינים יירגעו".
לתחושת ביטחון יש מחיר. שוקי המניות כמעט אף פעם לא מחכים לבהירות מלאה. די להסתכל על 2022: מדד MSCI Israel הגיע לתחתית ביוני, בזמן שהמלחמה באוקראינה השתוללה, האינפלציה בישראל עמדה על 4.4%, והפדרל ריזרב ובנק ישראל העלו ריבית בקצב חד. הפסימיות היתה מוחלטת, אך המניות כבר תמחרו זמנים טובים יותר. אותו הדבר התרחש במניות הישראליות זמן קצר לאחר 7 באוקטובר וב־2020, בשיא הקורונה. נכון, אי־הוודאות עדיין כאן.
למעשה, כך כמעט תמיד נראים שלבי ההתאוששות הראשונים. הפחד נוטה לגרום למוכרים לשלם ביוקר על יציאתם מהשוק. ומה אם הכל ישתנה מחר? זה יכול לקרות. אך משקיעים חייבים להסתכל רחוק יותר מהכותרת של מחר בבוקר. שוקי המניות עושים זאת באופן קבוע — הם מתמחרים חדשות מראש, ובמהירות. לכן, קבלו בברכה את ה"כן, אבל".
קן פישר הוא מייסד ויו"ר פישר השקעות - אחת מחברות ניהול הכספים העצמאיות הגדולות בעולם, שמנהלת מעל 236 מיליארד דולר עבור אינדיבידואלים, משפחות ומוסדות
