קידוח כושל בבולגריה תרם לנפילה ברווח השנתי של ניו‑מד אנרג'י
שנה אחרי שהפעילה מנגנון אובר‑רולינג והקצתה למנכ"ל יוסי אבו 5% מחברת ניו‑מד בלקן, ובניגוד לעמדת רוב בעלי המניות: ניו‑מד אנרג'י מציגה צניחה של 35% ברווח הנקי ל‑343 מיליון דולר ב‑2025; בין השאר בגלל הפסד של 76 מיליון דולר מחיפוש גז כושל בבולגריה; ברבעון הרביעי לבדו נחתך הרווח הנקי של ניו-מד בכמעט 86%
לפעמים החלטות ניהוליות חוזרות אל החברה כמו בומרנג. שנה אחרי שהחליטה ניו‑מד אנרג'י לצ'פר את המנכ"ל יוסי אבו ולהקצות לו 5% ממניות החברה‑הבת ניו‑מד בלקן, בניגוד לרוב מוחץ של בעלי מניות המיעוט, אחד הקידוחים המרכזיים של אותה חברה‑בת הפך לאחד הגורמים העיקריים שהכבידו על שורת הרווח של השותפות. ניו‑מד, שותפות הגז שבשליטתו העקיפה של יצחק תשובה, דיווחה על ירידה חדה בתוצאותיה הכספיות לשנת 2025. הרווח הנקי השנתי נשחק ב‑35% והסתכם ב‑343 מיליון דולר – מתחת לרמות שנרשמו גם בשנים 2022 ו‑2023 – בעוד ברבעון הרביעי לבדו נחתך הרווח הנקי בכמעט 86%. אחד הגורמים המרכזיים לפגיעה בתוצאות הוא הפסד שנרשם בעקבות כישלון קידוח חיפוש גז שביצעה השותפות בבולגריה, במסגרת רישיון הים השחור.
בדצמבר פתחה ניו‑מד בקידוח ניסיון בפרוספקט Vinekh שבתחום המים הכלכליים של בולגריה, אך בפברואר הודיעה כי הקידוח יבש ונכשל. ההוצאה הכוללת על הקידוח נאמדת ב‑103 מיליון דולר, וחלקה של ניו‑מד באמצעות ניו‑מד בלקן מגיע לכ‑76.4 מיליון דולר, סכום שמוחרג כהפסד בדוחות 2025. ההוצאה על הקידוח הכושל הובילה לזינוק בהוצאות הפחת, אזילה והפחתות ברבעון הרביעי ל‑103.5 מיליון דולר – יותר מפי ארבעה לעומת הרבעון המקביל – וגררה ירידה ברווח התפעולי הרבעוני מ‑163.8 מיליון דולר ל‑66.7 מיליון דולר. במקביל החלה השותפות בפברואר בקידוח ניסיון נוסף בבולגריה, בפרוספקט Krum, הצפוי להימשך כחודשיים, אף שבניו‑מד העריכו מראש כי סיכויי ההצלחה בו נמוכים מאלו של Vinekh – 32% לעומת 43% בלבד.
לצד ההפסד מבולגריה, ניו‑מד נפגעה גם מירידת מחירי הגז הטבעי ומירידה בכמויות הגז שמכרה, הן בשנה כולה והן ברבעון האחרון. הנכס המרכזי של ניו‑מד הוא החזקה של 45% במאגר הגז לוויתן – מאגר הגז הגדול בישראל – שמייצא את עיקר התפוקה. 54% מהמכירות מופנות למצרים ו‑29% לירדן, בעיקר לחברת החשמל הירדנית, בעוד יתרת המכירות מתבצעת בישראל: 12% ליצרני החשמל ולחברת החשמל ו‑5% ללקוחות נוספים.
ב‑2025, בניגוד לסביבה המחירית הנוכחית, נרשמה ירידה במחיר הנפט שאליו מוצמד מחיר הגז ממאגר לוויתן, והמחיר הממוצע ליחידת חום ירד בכ‑9% – מ‑6.12 דולר ב‑2024 ל‑5.58 דולר ב‑2025. שתי השבתות של אסדת לוויתן ברבעון השני – 11 ימים לצורך התקנת צינור נוסף ועבודות תחזוקה, ועוד 12 ימים במהלך המלחמה מול איראן ביוני – הובילו לירידה חדה בכמות הגז שנמכרה ברבעון ל‑2 BCM לעומת 2.8 BCM ברבעון המקביל. בסיכום השנה כולה רשמה השותפות ירידה של כ‑3% בכמות הגז שנמכרה, מ‑11.2 BCM ב‑2024 ל‑10.89 BCM ב‑2025.
בניו‑מד מעריכים כי השבתת לוויתן בימי המלחמה ביוני הובילה לאובדן הכנסות של כ‑33 מיליון דולר ולהפחתה של כ‑20 מיליון דולר ברווח הנקי. המאגר הושבת גם בתחילת המלחמה הנוכחית, שממשיכה מעבר ל‑12 ימי הלחימה ביוני, אך בשותפות מעריכים כי בשלב זה אין להשבתה האחרונה השפעה מהותית על התוצאות. מנגד, העלייה במחירי הנפט על רקע המלחמה צפויה לתמוך בתזרים המזומנים של ניו‑מד ב‑2026, אף שעיכובים בפרויקטי הרחבת ההפקה והייצוא – בעקבות עזיבת קבלנים זרים את ישראל – עלולים לבלום חלק מהאפקט החיובי.
השילוב בין ירידת מחיר הגז לירידה בכמויות שנמכרו – למרות זינוק במכירת קונדנסט, תוצר הלוואי של הפקת הגז – הוביל לירידה של כ‑11% בהכנסות ממכירת גז טבעי וקונדנסט, שעמדו על כ‑1.01 מיליארד דולר ב‑2025. לאחר קיזוז תמלוגים למדינה ולבעלי זכויות נוספים במאגר, הסתכמו ההכנסות בכ‑867 מיליון דולר, כאשר שיעור התמלוגים האפקטיבי למדינה עמד על כ‑10.6% בנוסף למס החברות.
ברבעון הרביעי נהנתה ניו‑מד מעלייה של כ‑4% בכמות הגז שמכרה – 2.82 BCM לעומת 2.71 BCM ברבעון המקביל – אך ירידה של כ‑7% במחיר ליחידת חום הובילה לירידה של כ‑4% בהכנסות הרבעוניות ל‑218 מיליון דולר. במקביל, הוצאות הפחת, אזילה והפחתות לשנת 2025 שילשו את עצמן לכ‑171.5 מיליון דולר לעומת 80.6 מיליון דולר ב‑2024, וההוצאות הישירות הוכפלו מכ‑5.9 מיליון דולר ל‑11.8 מיליון דולר – בעיקר עקב פעילות החיפושים בבולגריה. התוצאה הייתה ירידה של כ‑27% ברווח התפעולי השנתי ל‑512 מיליון דולר, שנשחקה לשורה התחתונה בירידה של 35% ברווח הנקי ל‑343 מיליון דולר, למרות השפעה מיטיבה של השקל החזק על הוצאות המס.
בגזרת השכר, מנכ"ל השותפות יוסי אבו היה בעל השכר הגבוה בחברה ב‑2025, עם עלות שכר של 2.98 מיליון דולר – כ‑9.5 מיליון שקל לפי שער החליפין בסוף השנה – בעוד יו"ר החברה גבי לסט קיבל שכר בעלות של 823 אלף דולר, כ‑2.6 מיליון שקל, וצפוי לסיים את תפקידו בסוף החודש לאחר כהונה של שש שנים. ניו‑מד הודיעה כי תחלק בסוף מרץ דיבידנד של 70 מיליון דולר, כ‑218 מיליון שקל.
על אף הירידה בתוצאות, יחידות ההשתתפות של ניו‑מד עלו ב‑56% במהלך 12 החודשים האחרונים, והשווי הבורסאי של השותפות עומד כיום על כ‑23 מיליארד שקל, לאחר שבתחילת החודש נגע בשיא של 26 מיליארד שקל. אלא שמאחורי המספרים מסתתר גם סיפור ממשל תאגידי – שהחל בדיוק לפני שנה.
במרץ אשתקד, בסמוך לפרסום תוצאות 2024, הודיעה ניו‑מד כי החליטה להקצות למנכ"ל אבו 5% ממניות ניו‑מד בלקן – החברה‑הבת שמרכזת את פעילות החיפושים בבולגריה ובמדינות הבלקן – אף ש‑91.5% מבעלי יחידות ההשתתפות הכשירים שהתייצבו באסיפה הצביעו נגד. בכך הפכה ניו‑מד לגוף הראשון שמממש הלכה למעשה את מנגנון האובר‑רולינג ועוקף את החלטת אספת בעלי היחידות, זמן קצר לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה ורשות ניירות ערך פרסמו הנחיות שמגבילות את השימוש במנגנון הזה. שנה לאחר מכן, אותו פרויקט חיפושים בבולגריה שבגינו הוענקה לאבו ההחזקה השנויה במחלוקת הוא גם זה שתרם באופן משמעותי לפגיעה בתוצאות הכספיות של ניו‑מד – והפך את בונוס התגמול למנכ"ל לסמל של בומרנג ניהולי.
