סגור
מימין: גלעד יעבץ מייסד ומנכ"ל אנלייט ו חן מלמד מנכ"ל משק אנרגיה
מימין: גלעד יעבץ, מייסד ומנכ"ל אנלייט; וחן מלמד, מנכ"ל אלקטרה פאוור. ההכנסות מהפרויקט המשותף מוערכות ב־83‑88 מיליון שקל בחודש (צילום: אילן מור, תמר מצפי)

סלקום והקיבוצים, אלקטרה ואנלייט מסתערות על שוק החשמל

מרוץ מחשמל לשוק של 10 מיליארד שקל: פתיחת שוק החשמל המיועד לבתים פרטיים בתחילת השנה הבאה מייצרת שותפויות חדשות: סלקום והקיבוצים ואנלייט שחברה לאלקטרה. עם יעדים של חיבור 250 אלף בתי אב בתוך חמש שנים מדובר על הכנסות של כמיליארד שקל בשנה לשותפות

בשבוע שעבר החל השלב השלישי בתחרות במשק החשמל. בשלב זה מקטע האספקה לשוק הפרטי, שהיקפו עומד על כ־10 מיליארד שקל בשנה, נפתח לתחרות, ובשוק ההון נערכים לשינוי. לאחר שצרכני החשמל הגדולים כבר החלו ליהנות מההנחות של ספקי החשמל הפרטיים – עכשיו אמורים ליהנות מהן גם הצרכנים הפרטיים, כלומר אתם.
אלא שלמרות ההבטחות הגדולות, שוק האספקה ללקוחות ביתיים עדיין בחיתוליו: חלק מהתקנות שעליהן בונים היזמים עדיין לא נכנסו לתוקף, ובכלל מדובר בשינוי "על הנייר", שכן רשת החשמל, הפיתוח והתחזוקה שלה – נשארים בידי חברת החשמל.
ובכל זאת, שתי הודעות שנמסרו לבורסה בשבוע שעבר יכולות לאותת על השלב הבא באופן שבו נערך שוק ההון המקומי לפתיחת מקטע האספקה (הקשר עם הלקוח ומערכי החיוב) לתחרות. ההודעה הראשונה, של סלקום ומשקי הקיבוצים (משק אנרגיה), נוגעת להפיכת המיזם המשותף של החברות למכירת חשמל ללקוחות ביתיים לתאגיד משותף. ההודעה השנייה היתה על הקמת מיזם משותף חדש של אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז) ואנלייט, שיתמקד גם הוא במכירת חשמל ללקוחות ביתיים.
ב־2013 החל השלב הראשון במהפכת אספקת החשמל: תחנת הכוח הפרטית של OPC הוקמה והחלה למכור חשמל ישירות ללקוחות כמו בזן ואינטל, בתמורה להנחה של 9%-7% בתעריף. עם השנים הוקמו עוד תחנות כוח פרטיות, כגון דוראד ודליה, שמכרו חשמל ללקוחות עסקיים, כמו גם לרשת החשמל הארצית.
ההתמקדות בלקוחות העסקיים הגדולים נבעה מכך שהאספקה להם רווחית בהרבה מאספקה ללקוחות ביתיים. זאת, מכיוון שהיא לא דורשת מערך שירותי חיוב ושירות לקוחות למאות אלפי לקוחות, אלא שירות מצומצם בלבד. גם החוזים מול צרכנים עסקיים גדולים נחתמים לתקופות ארוכות, מה שמאפשר ודאות הכנסות לספק החשמל. נכון לסוף 2022, 31% מהחשמל בישראל נמכרים דרך הספקים הפרטיים, בעיקר ללקוחות עסקיים גדולים. לשם השוואה, נכון לסוף 2022 רק 0.1% ממשקי הבית היו מחוברים לספקי חשמל פרטיים. הסיבה לכך היא כאמור עלויות התפעול הגבוהות יחסית, שהופכות את הרווחיות בסקטור לפחות בטוחה. לכן, אף שכיום יש למעלה מ־30 חברות שמחזיקות ברישיון לספק חשמל ‑ רובן המכריע בעלות יכולות ייצור חשמל ‑ רק 4 נכנסו לשוק הביתי.
אתגר נוסף הוא שמשק החשמל לא ערוך לכניסה מסיבית של ספקי חשמל פרטיים. פריסת המונים החכמים, שהם תנאי הכרחי למעבר למספקים פרטיים, תושלם רק ב־2028. חברת החשמל אומנם הגדילה את קצב הפריסה, מכיוון שעד לפני כמה חודשים התוכנית היתה להשלימה ב־2036, אך עדיין מדובר בקצב איטי. גם הביורוקרטיה בדרך למעבר למספקים הפרטיים יכולה להימשך עד כ־4 חודשים.
בינואר 2024 תיכנס לתוקף "אסדרת השוק", שתאפשר ליצרני חשמל מאנרגיות מתחדשות למכור חשמל ישירות למספקי החשמל, שימכרו אותו ללקוחות. זאת, בניגוד למצב כיום, שבו מספקי החשמל רוכשים את כל החשמל מחברת ניהול המערכת נגה. עוד בטרם נכנסה הרגולציה החדשה לתוקף, נחתמו עסקאות במאות מיליוני ומיליארדי שקלים למכירת חשמל ירוק לספקי החשמל הפרטיים: חברת הנדל"ן מליסרון הודיעה על רכישת חשמל בהיקף של כמיליארד שקל בעשור הקרוב מדוראל ושיכון ובינוי אנרגיה. רמי לוי חתם על הסכם לרכישת חשמל מחברת האנרגיה המתחדשת סולגרין בהיקף של כ־150 מיליון שקל לעשור הקרוב. אלקטרה פאוור, (לשעבר סופרגז) חתמה על רכישת חשמל ירוק מאנרג'יקס ב־500 מיליון שקל ל־20 שנה. העסקה הגדולה ביותר הוכרזה בשבוע שעבר – בה טראלייט תקצה פרויקט סולארי שלם (תענך 2) לדליה – בהיקף של 2.3 מיליארד שקל למשך 23 שנה. עסקאות אלו משתלמות לשני הצדדים: יצרניות החשמל הירוק מקבלות וודאות להכנסות שלהן לפרויקטים סולאריים – שדורשים מימון רב להקמה, וגם יוכלו למכור תעודות ירוקות שמעידות על כך שהצרכן רכש חשמל ממקור של אנרגיה מתחדשת. שכן, הדרישה מחברות לעמוד ביעדי פליטות גוברת משנה לשנה. גם הצרכנים נהנים - כפי שכבר קורה היום - מהנחות של 5%–10%.
השלב השלישי, שאת שלביו הראשונים ראינו בשבוע שעבר – הוא המיזמים המשותפים של חברות אנרגיה ירוקה עם חברות בעלות מערכי שירות לקוחות וחיוב. אחד היתרונות הגדולים של המיזמים הוא קיצור הזמן שייקח להקמת ספקית חשמל לצרכנים הביתיים. המיזמים המשותפים הם סוג של הליך טבעי – בעוד שלחברות האנרגיה הירוקה יש את ההבנה העמוקה במשק החשמל, הן חסרות מערכים רחבים של שירות לקוחות וחיוב. הזמן והכסף הדרושים להקמתם עלולים להוביל לכך שחברות האנרגיה הירוקה יפספסו את הרכבת. עבור חברות התקשורת והגז הביתי התמונה הפוכה, אך החשש מפני איבוד התזמון קיים גם אצלן.
היזמים צופים הכנסות לא קטנות מהפרויקטים המשותפים. היעד שהציבה אלקטרה פאוור הוא חיבור 250 אלף לקוחות עד 2028. חשבון החשמל הממוצע למשפחה בישראל (ללא מע"מ) עומד על כ־368.2 שקל בחודש, כך שפוטנציאל ההכנסות עומד על כ־92 מיליון שקל בחודש. עם זאת, החברות מציעות הנחה על תעריף חברת החשמל, כך שבשיעור הנחה ממוצע של 10%-5%, מדובר בצפי הכנסות של 88-83 מיליון שקל בחודש למיזם של אלקטרה פאוור ואנלייט. מדובר על הכנסות של כמיליארד שקל בשנה. כמובן שהחישוב יושפע מתעריף החשמל שייקבע בעתיד וגם מיכולת המיזמים המשותפים לעמוד ביעדים שהציבו.
באשר ללקוחות הקצה, כלומר אנחנו, קצת יותר קשה להעריך את הרווח, שכן ככל שמספק חשמל יישען יותר על אנרגיה סולארית ומתקני אגירה, שמחירם יורד משנה לשנה, הרווח ללקוח אמור לגדול. ההערכות בשוק מדברות על עשרות עד מאות שקלים שייחסכו ללקוח.